ויבינו במקרא/פרשת וארא

מתוך ויקיטקסט
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ויבינו במקרא לפרשת וארא
שחרית בשבת: ראשון | שני | שלישי | רביעי | חמישי | ששי | שביעי | מפטיר | הפטרה

שני וחמישי ומנחה בשבת: כהן | לוי | ישראל
הערה: נא להעלות את קובצי הקול בוויקישיתוף ולא בוויקיטקסט!

[עריכה] ראשון

קובץ הקורא מנגינה הברה פרטים נוספים על הקריאה
שמיעה והורדה (מידע) עשהאל אשכנזית ישראלית

[עריכה] שני

קובץ הקורא מנגינה הברה פרטים נוספים על הקריאה
שמיעה והורדה (מידע) עשהאל אשכנזית ישראלית

[עריכה] שלישי

קובץ הקורא מנגינה הברה פרטים נוספים על הקריאה
שמיעה והורדה (מידע) עשהאל אשכנזית ישראלית

[עריכה] רביעי

קובץ הקורא מנגינה הברה פרטים נוספים על הקריאה
שמיעה והורדה (מידע) עשהאל אשכנזית ישראלית

[עריכה] חמישי

קובץ הקורא מנגינה הברה פרטים נוספים על הקריאה
שמיעה והורדה (מידע) עשהאל אשכנזית ישראלית

[עריכה] ששי

קובץ הקורא מנגינה הברה פרטים נוספים על הקריאה
שמיעה והורדה (מידע) עשהאל אשכנזית ישראלית

[עריכה] שביעי

קובץ הקורא מנגינה הברה פרטים נוספים על הקריאה
שמיעה והורדה (מידע) עשהאל אשכנזית ישראלית

[עריכה] מפטיר

קובץ הקורא מנגינה הברה פרטים נוספים על הקריאה
שמיעה והורדה (מידע) עשהאל אשכנזית ישראלית

[עריכה] הפטרה

הפטרת "וארא": בית ישראל ישבו לבטח.

  • אשכנזים וספרדים: "כה אמר אדני אלהים: בקבצי את בית ישראל..." (יחזקאל כח כה) עד "...ולך אתן פתחון פה בתוכם, וידעו כי אני ה'" (כט כא).
  • תימנים מתחילים פסוק אחד קודם: "ולא יהיה עוד לבית ישראל..." (כח כד), ומסיימים כמו שאר העדות: "...ולך אתן פתחון פה בתוכם, וידעו כי אני ה'" (כט כא).
  • במנהג אשכנז וספרד מתחילים לקרוא בתחילת פרשה ומסיימים בסוף פרשה. במנהג תימן מתחילים מהפסוק האחרון של הפרשה הקודמת.
קובץ הקורא מנגינה הברה פרטים נוספים על הקריאה
שמיעה והורדה (מידע) עשהאל אשכנזית ישאלית

[עריכה] מנחה לשבת, שני וחמישי

[עריכה] כהן

קובץ הקורא מנגינה הברה פרטים נוספים על הקריאה
שמיעה והורדה (מידע) עשהאל אשכנזית ישראלית

[עריכה] לוי

קובץ הקורא מנגינה הברה פרטים נוספים על הקריאה
שמיעה והורדה (מידע) עשהאל אשכנזית ישראלית

[עריכה] ישראל

קובץ הקורא מנגינה הברה פרטים נוספים על הקריאה
שמיעה והורדה (מידע) עשהאל אשכנזית ישראלית
כלים אישיים

גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
תיבת כלים
הדפסה/יצוא