ויבינו במקרא/פרשת בשלח
מתוך ויקיטקסט
ויבינו במקרא לפרשת בשלח
שחרית בשבת: ראשון | שני | שלישי | רביעי | חמישי | ששי | שביעי | מפטיר | הפטרה
שני וחמישי ומנחה בשבת: כהן | לוי | ישראל
הערה: נא להעלות את קובצי הקול בוויקישיתוף ולא בוויקיטקסט!
[עריכה] ראשון
| קובץ | הקורא | מנגינה | הברה | פרטים נוספים על הקריאה |
| שמיעה והורדה (מידע) | נבוכדנאצר | אשכנזית | אשכנזית | |
| שמיעה והורדה (מידע) | עשהאל | אשכנזית | ישראלית |
[עריכה] שני
| קובץ | הקורא | מנגינה | הברה | פרטים נוספים על הקריאה |
| שמיעה והורדה (מידע) | נבוכדנאצר | אשכנזית | אשכנזית | |
| שמיעה והורדה (מידע) | עשהאל | אשכנזית | ישראלית |
[עריכה] שלישי
| קובץ | הקורא | מנגינה | הברה | פרטים נוספים על הקריאה |
| שמיעה והורדה (מידע) | נבוכדנאצר | אשכנזית | אשכנזית | |
| שמיעה והורדה (מידע) | עשהאל | אשכנזית | ישראלית |
[עריכה] רביעי
במרבית העדות ישנה נעימה מיוחדת לשירת הים (יש המכנים זאת "טעם עליון"). היו שנהגו לקרוא את כל הפרשה מתחילתה ועד סוף עליית רביעי בטעם זה ויש הנוהגים לקרוא בטעם זה רק את הפסוקים בשירת הים המכילים את שם ד'.
| קובץ | הקורא | מנגינה | הברה | פרטים נוספים על הקריאה |
| שמיעה והורדה (מידע) | נבוכדנאצר | אשכנזית | אשכנזית | השירה, בנעימה כנהוג |
| שמיעה והורדה (מידע) | עשהאל | אשכנזית | ישראלית |
[עריכה] חמישי
| קובץ | הקורא | מנגינה | הברה | פרטים נוספים על הקריאה |
| שמיעה והורדה (מידע) | נבוכדנאצר | אשכנזית | אשכנזית | |
| שמיעה והורדה (מידע) | עשהאל | אשכנזית | ישראלית |
[עריכה] ששי
| קובץ | הקורא | מנגינה | הברה | פרטים נוספים על הקריאה |
| שמיעה והורדה (מידע) | נבוכדנאצר | אשכנזית | אשכנזית | |
| שמיעה והורדה (מידע) | עשהאל | אשכנזית | ישראלית |
[עריכה] שביעי
| קובץ | הקורא | מנגינה | הברה | פרטים נוספים על הקריאה |
| שמיעה והורדה (מידע) | נבוכדנאצר | אשכנזית | אשכנזית | |
| שמיעה והורדה (מידע) | עשהאל | אשכנזית | ישראלית |
[עריכה] מפטיר
| קובץ | הקורא | מנגינה | הברה | פרטים נוספים על הקריאה |
| שמיעה והורדה (מידע) | נבוכדנאצר | אשכנזית | אשכנזית | |
| שמיעה והורדה (מידע) | עשהאל | אשכנזית | ישראלית |
[עריכה] הפטרה
הפטרת "בשלח": שירת דבורה.
- אשכנזים קוראים מתחילת הסיפור עד סוף השיר: "ודבורה אשה נביאה..." (שופטים ד ד) עד "...ותשקט הארץ ארבעים שנה" (ה לא).
- תימנים מתחילים לקרוא בשני הפסוקים שמסכמים את הסיפור לפני תחילת השיר: "ויכנע אלהים..." (שופטים ד כג) עד "...ותשקט הארץ ארבעים שנה" (ה לא).
- ספרדים קוראים מתחילת השיר: "ותשר דבורה..." (ה א) עד "...ותשקט הארץ ארבעים שנה" (ה לא).
- איטלקים קוראים מתחילת הסיפור כמו האשכנזים: "ודבורה אשה נביאה...", אבל קוראים רק את התחלת השיר ומסיימים: "...אנכי לה' אשירה, אזמר לה' אלהי ישראל" (ה ג).
| קובץ | הקורא | מנגינה | הברה | פרטים נוספים על הקריאה |
| שמיעה והורדה (מידע) | עשהאל | אשכנזית | ישראלית |
[עריכה] מנחה לשבת, שני וחמישי
[עריכה] כהן
| קובץ | הקורא | מנגינה | הברה | פרטים נוספים על הקריאה |
| שמיעה והורדה (מידע) | עשהאל | אשכנזית | ישראלית |
[עריכה] לוי
| קובץ | הקורא | מנגינה | הברה | פרטים נוספים על הקריאה |
| שמיעה והורדה (מידע) | עשהאל | אשכנזית | ישראלית |
[עריכה] ישראל
| קובץ | הקורא | מנגינה | הברה | פרטים נוספים על הקריאה |
| שמיעה והורדה (מידע) | עשהאל | אשכנזית | ישראלית |
