הצהרת זכויות האדם והאזרח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תרגום חופשי ומקוצר:

"נציגי העם הצרפתי, שהתכנסו וכוננו אסיפה לאומית, והסבורים כי אי ידיעת זכויות האדם, הזנחתן או הזלזול בהן מהווים את הגורם היחידי לצרות הציבור ולשחיתות ממשלות, החליטו להציג בהצהרה חגיגית את זכויות האדם הטבעיות, הקדושות והנצחיות. בני האדם נולדים ונשארים תמיד חופשיים ושווי זכויות. לכן מותר לבסס הבדלים חברתיים רק על תועלת הכלל. מטרת כל התאגדות פוליטית היא שימור זכויות האדם הטבעיות והנצחיות. זכויות אלה הן החירות, הקניין, הביטחון וההתנגדות לדיכוי. חירות פוליטית היא היכולת לעשות כל אשר אינו מזיק לזולת. למימושן של הזכויות הטבעיות של כל אדם אין שום סייגים מלבד אלה הנחוצים כדי להבטיח לכל אדם אחר שימוש חופשי באותן זכויות. סייגים האלה מותר לקבוע רק על פי חוק. החוק רשאי לאסור רק מעשים המזיקים לחברה. לא ייפגע מאום מה שהחוק אינו אוסר, ולא יחויב איש לעשות דבר שהחוק אינו תובע. החוק הוא ביטויו של רצון הציבור. לכל האזרחים יש זכות להשתתף בחקיקה, אישית או על־ידי נציגיהם."