הגאון מווילנה על משלי יב כג
| הגאון מווילנה על משלי • פרק י"ב • פסוק כ"ג |
• כ • כג • כז •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
אָדָ֣ם עָ֭רוּם כֹּ֣סֶה דָּ֑עַת
וְלֵ֥ב כְּ֝סִילִ֗ים יִקְרָ֥א אִוֶּֽלֶת׃
"אדם ערום כוסה דעת, וכסיל יקרא איוולת" -
- החכם כוסה אפילו מה שיודע, ומסתיר חכמתו ואינו מגלה.
- וכסיל יקרא איוולת, כלומר, האיוולת שלו, שנכנס במושכל ראשון שלו, תיכף יקרא בקול להשמיע לכל.
ואמר כאן שלוש פעמים "אדם":
- (משלי יא ז): "במות אדם רשע",
- (משלי יב ג): "לא ייכון אדם ברשע",
- (משלי יב כג): "אדם ערום כוסה דעת",
כמו שנאמר (עמוס ב ו): "על שלושה פשעי...": כשהוא במדרגת "אדם" צריך לכסות את עצמו מאד, שאז מתקנאין בו להפילו שלא יהיה לו תקומה חס ושלום, וכמו שאמרו בתיקוני זוהר חדש פז ג: "הנה נא ידעתי כי אישה יפת מראה את... אמרי נא...". "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך" הוא ג' חיות הקודש, "אל הארץ אשר אראך" היא הרביעית. והוא נקרא בת-שבע. ולכן בירך אותו בשבע ברכות, וכמו שאמרו שם: "מארצך - זה שינוי מקום, וממולדתך... תלת אלפין מתלת שמהן... ויאמר אל שרי אשתו - דא גופא... מה אמר לה?... צופה רשע לצדיק... ובגין דא (משלי כב ג): "ראה רעה ונסתר", אדהכי הוא עמודא דנהירא..."
(משלי יט יד): "בית והון נחלת אבות..." - והעניין: (משלי כד ג): "בחכמה ייבנה בית, ובתבונה יתכונן, ובדעת חדרים יימלאו כל הון יקר ונעים", וזהו "בית והון נחלת אבות", "ומה' אישה משכלת" - היא הרביעית הנ"ל.
<< · הגאון מווילנה על משלי · יב · כג · >>