קטגוריה:דברים כב יד

מלבי"ם - התורה והמצוה

פח.

ושם לה עלילות דברים והוציא עליה שם רע . כבר בארתי בהתו"ה ויקרא רמה , כי מלת "דבר" או "דברים" הבא סתם, כולל כל דבר ודבר הנמצא בעולם. אם לא שיובן מן הענין, מאיזה דבר הוא מדבר, או שיוסיף עליו איזה תואר, לבאר מאיזה סוג ידבר.

וכאן שאמר סתם " עלילות דברים ", וכפל עוד והוציא עליה שם רע ואמר וכולי, והנה " לא מצאתי לה בתולים ". נאמר, שמ"ש ששם "עלילות דברים", הוא כולל כל עלילה שתהיה, למשל שאומר שהקדיחה תבשילו. שלדעת ר"ע בגיטין צ יכול לגרשה, אפי' הקדיחה תבשילו. ומ"ש והוציא עליה שם רע , מפרש לא מצאתי לה בתולים .

אך ממ"ש שנית, והנה שם עלילת דברים בתחלה, הוא בענין זה. וא"כ יקשה, למה כפל ושם עלילות והוציא שם רע !

ופי' בספרי, מפני ש"עלילות דברים" שבסיפא, הוא במקום בתולים. היינו שאומר, שזנתה בהיותה ארוסה, שלכן לא מצא בתולים, ונאמר שגם ברישא מדבר בענין כזה. ודוקא אם הביא עדים שזנתה כדרכה, לכן כפל הדברים לרבות. שאפי' הוציא שם רע, שהזמין עדי שקר שזנתה שלא כדרכה, דינו כך.

ובזה סתם הספרי דלא כראב"י, דלדידיה צריך שיבעול כדרכה ויוציא שם רע בכדרכה. והספרי סתם כרבנן, וחייב אפי' לא בא עליה, ואפי' הוציא שם רע בשלא כדרכה.

פט.

ואמר, את האשה לקחתי . למדה תורה שהתובע יאמר טענתו תחלה, ובפני בעל דין חברו, וכמ"ש במכלתא משפטים קצו .

ומ"ש ואקרב אליה , לשטת סתמא דספרי כרבנן, שא"צ דוקא שבא עליה, כנ"ל הסעיף הקודם ( תצא פח ), אינו דוקא. רק שע"י שנתקרב אליה, לא מצא כשרי בתולים, כי מצא עדים שזנתה בבית אביה.

ואמר " ואקרב אליה ", ללמד שאם ניסת (=נישאת) ובאו עדים שזנתה בבית אביה, סוקלין אותה על פתח בית אביה. וכדתני שילה, (כתובות מד ע"ב) "שלש מדות בנערה". (ועיין בתוס' כתובות מה, ד"ה "אמר רבא". וברמב"ם ה' א"ב ג ח, ובראב"ד שם). ויש לפלפל מכאן, רק שאין רצוני להאריך.