משנה ברכות א ה
מתוך ויקיטקסט
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת ברכות · פרק א · משנה ה | >>
מזכירין יציאת מצרים בלילות.
אמר רבי אלעזר בן עזריה, הרי אני כבן שבעים שנה, ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות, עד שדרשה בן זומא יח, שנאמר "למען תזכר את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך" (דברים טז, ג).
ימי חייך, הימים.
כל ימי חייך, הלילות.
וחכמים אומרים, ימי חייך, העולם הזה.
כל (ימי חייך), להביא לימות המשיח.
תוכן עניינים |
משנה מנוקדת
- מַזְכִּירִין יְצִיאַת מִצְרַיִם בַּלֵּילוֹת.
- אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה:
- הֲרֵי אֲנִי כְּבֶן שִׁבְעִים שָׁנָה,
- וְלֹא זָכִיתִי שֶׁתֵּאָמֵר יְצִיאַת מִצְרַיִם בַּלֵּילוֹת,
- עַד שֶׁדְּרָשָׁהּ בֶּן זוֹמָא,
- שֶׁנֶּאֱמַר: "לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ" (דברים טז, ג).
- "יְמֵי חַיֶּיךָ" – הַיָּמִים,
- "כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ" – הַלֵּילוֹת.
- וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
- "יְמֵי חַיֶּיךָ" – הָעוֹלָם הַזֶּה,
- "כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ" – לְהָבִיא לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ.
נוסח הרמב"ם
מזכירין יציאת מצרים בלילות. אמר רבי אלעזר בן עזריה: הרי אני כבן שבעים שנה, ולא זכיתי שתיאמר יציאת מצרים בלילות עד שדרשה בן זומא, שנאמר: "למען תזכר את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך" (דברים טז ג). "ימי חייך" – הימים, "כל ימי חייך" – הלילות. וחכמים אומרים: "ימי חייך" – העולם הזה, "כל ימי חייך" – להביא את ימות המשיח.
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
מזכירין יציאת מצרים בלילות - פרשת ציצית אומרים אותה בק"ש של ערבית ואע"פ שאין לילה זמן ציצית דכתיב וראיתם אותו, פרט לכסות לילה אומרים אותה בלילה מפני יציאת מצרים שבה:
כבן שבעים שנה - הייתי נראה זקן. ולא זקן ממש אלא שהלבינו שערותיו יום שמינו אותו נשיא כדי שיראה זקן וראוי לנשיאות טז, ואותו היום דרש בן זומא מקרא זה יז:
ולא זכיתי - לא נצחתי לחכמים. ודומה לו בש"ס בפרק בנות כותים [לח.] בהא זכנהו ר' אלעזר לרבנן כלומר נצחם:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(טז) (על הברטנורא) צ"ל דלרבותא קאמר ולא זכיתי כו', כלומר אע"פ שהיה חכם מופלג וראוי לנשיאות מצד חכמתו שהרי זכה לנס, אפ"ה לא זכיתי כו':
(יז) (על הברטנורא) כדאיתא בגמרא, בו ביום שנתמנה לא היתה הלכה שהיתה תלויה בבית המדרש שלא פירשה:
(יח) (על המשנה) שנאמר למען תזכור. ומפני שפרשת ציצית שגורה בפי כל מפני קריאתה ביום בעבור מצות ציצית שבה, הלכך הנהיגו לקרותה בלילה לצאת בה הזכרת יציאת מצרים בלילה. תוי"ט:
פירוש הרמב"ם (לפי התרגום הקדמון)
מזכירין יציאת מצרים בלילות כו' – יציאת מצרים כינוי לפרשת ציצית, שנאמר בה "אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים". והסברא נותנת שלא יקראו הפרשה הזאת בלילה, כי הכתוב אומר: "וראיתם אותו", בשעת הראייה, כאשר באה הקבלה, לולי יציאת מצרים שנזכר שם, ויש לנו לקרותה מפני העניין ההוא.
ואולם מה שאמר רבי אלעזר בן עזריה: הרי אני כבן שבעים שנה, ולא אמר "בן שבעים שנה" – כי לא היה בן שבעים, אלא צעיר לימים היה, והיה מרבה לשנות וללמוד ולקרות יום ולילה עד אשר תשש כחו, ונזרקה בו שיבה וחזר כזקן בן שבעים שנה, והיה התחלת השיבה ברצונו, כמו שנתבאר בגמרא. ואמר בענין תמיהה, הרי אני, אף על פי שהשתדלתי והתחברתי עם אנשי החכמה, לא זכיתי לדעת הרמז שנרמז בכתוב בחיוב קריאת פרשת ציצית בלילה, עד שדרשה בן זומא:
קיצור שנות אליהו
כל ימי חייך הלילות – פירוש, דסבר "כל ימי" הוא כמו "כל היום", והיינו הלילה במשמע, אבל לא "לעולם", ואין בכלל הזה ימות המשיח.
להביא לימות המשיח – דסברי "כל ימי" הוא כמו "כל הימים", והיינו לעולם, ובכלל זה הוא ימות המשיח. אבל אין בכלל הזה הלילות, דאפשר ביום לבד, וכל הימים כן.
מזכירין יציאת מצרים וכו' – פירוש, מצווה לומר יציאת מצרים (בפני עצמה), ולא א"ויאמר" קאי, ש"ויאמר" אין צריך לומר כלל בלילה, כמו שיתבאר לקמן.
