ברטנורא על מדות ב

משנה מדות, פרק ב':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב

(א)

הר הבית היה חמש מאות אמה - מוקף חומה סביב:

רובו מן הדרום שני לו מן המזרח - כלומר, הרוחק שיש מחומת הר הבית לחומת העזרה לצד דרום, יותר מן הרוחק שיש ביניהן מצד מזרח. והרוחק שיש ביניהן מצד מזרח יותר מן הרוחק שיש ביניהן לצד צפון, והצפוני יותר מן המערב:

(ב)

נכנסים דרר ימין ומקיפין דרך שמאל - כגון הנכנסים דרך שערי חולדה שהן מן הימין, מקיפין דרך שער הטדי :

שאני אבל - נשאלין אותו מה לך להקיף לשמאל, ואמר שאני אבל, אומרים לו השוכן בבית הזה ינחמך וכו':

עשיתן כאילו עברו עליו את הדין - אם הן אומרים לו כן, נראה כאלו חבריו עוותו הדין ונידוהו שלא כהלכה:

יתן בלבך שתשמע לדברי חבירך - דהשתא משמע שהוא עשה שלא כדין וצריך תשובה. והלכה כר' יוסי:

(ג)

לפנים - מחומת הר הבית:

סורג - מחיצה העשויה נקבים נקבים כמטה מסורגת בחבלים, והיא עשויה מדפי עץ ארוכים וקצרים שמרכיבין אותן זו על זו באלכסון:

וגזרו כנגדם שלש עשרה השתחויות - כשמגיע כנגד כל פרצה ופרצה, משתחוה ומודה על אבדן מלכות יון:

לפנים - מאותו סורג היה מקום פנוי עשר אמות, והוא נקרא חיל:

ושתים עשרה מעלות היו שם - כדי לעלות משם לעזרת נשים:

רום מעלה - כל מעלה מהן גבוהה מחברתה חצי אמה. וכן המעלה הראשונה גבוהה מן הקרקע חצי אמה:

ושלחה - משך רוחב המעלה, דהיינו מקום דריסת הרגל, חצי אמה:

חוץ משל אולם - חוץ מן המעלות שבין האולם ולמזבח שלא היו כולם כן, כדתנן בפרק ג':

חוץ מפתח של אולם - דתנן לקמן באידך פרקין גבהו ארבעים אמה ורחבו עשרים:

היו להן שקופות - אבן מונחת על שתי המזוזות שהדלת שוקף עליו. ושקופות לשון משקוף:

מפני שנעשה בהן נס - כמו שמפורש ביומא פרק ג' [דף ל"ח ע"א]: מצהיבות כמו מזהיבות! (ח), שמראיתן דומה לזהב לפיכך לא הוצרכו לעשותו של זהב:

(ד)

כל הכתלים שהיו שם - בכל בניני הר הבית:

היו גבוהים - הרבה, עד שהיו כל הפתחים שבהן גובהן עשרים אמה, לבד ממה שעל הפתחים:

חוץ מכותל מזרחי - הוא התחתון לרגלי הר הבית:

שהכהן השורף את הפרה עומד בהר המשחה - הוא הר הזיתים אשר על פני ירושלים מקדם, ופני הכהן למערכ ומתכוין ורואה מעל גובה ראש הכותל דרך השערים שלפנים ממנו את פתחו של היכל, כשהוא מזה בדם, כדכתיב (במדבר יט) והזה אל נוכח פני אוהל מועד. ואם היה הכותל גבוה, אע"פ שהשערים מכוונות כולם זה כנגד זה, שער הר הבית כנגד שער עזרת נשים, ושער עזרת נשים כנגד שער העזרה הגדולה, ושער העזרה הגדולה כנגד פתח ההיכל, לא היה יכול לראות את פתח ההיכל דרך הפתחים, לפי שההר הולך ומגביה ועולה עד שקרקע פתח ההיכל גבוה (שתי) [כ"ב אמות] יותר מקרקע רגלי הר הבית, ונמצא שאסקופת ההיכל גבוהה ממשקוף פתח הר הבית [שתי] אמות שהרי לא היה פתח הר הבית גבוה אלא עשרים כדתנן לעיל, ונמצא שאין הכהן השוחט את הפרה יכול לראות חללו של פתח ההיכל דרך אותו פתח:

(ה)

אורך - מן המזרח למערב:

על רוחב - מן הצפון לדרום:

קטורות אלא שאינן מקורות - מלשון והנה עלה קיטור הארץ (בראשית יט), כלומר מעלות עשן, לפי שאין להן תקרה:

ומשלחים תחת הדוד - לשרפן באש שתחת היורה שמבשלים בה השלמים, דכתיב (במדבר ו) ונתן על האש אשר תחת זבח השלמים:

מתליעין בעצים - מסירין העצים שנמצא בהן תולעת , לפי שהן פסולים למערכה:

לשכת מצורעים - ששם המצורעים טובלים בשמיני לטהרתן כשבא להכניס ידו בפנים למתן בהונות ואע"פ שטבל מבערב :

אמר ר' אלי זר בן יעקב שכחתי מה היתה משמשת - מכלל דרישא כולה ר' אליעזר בן יעקב קאמר לה, והכי מוכח בגמרא דיומא דסתם מתניתין דמדות ר' אליעזר בן יעקב היא:

וחלקה היתה בראשונה - פירש רמב"ם, פרוצה, שלא היתה מוקפת מחיצה :

כצוצטרה - כמו גזוזטרא הקיפו סביב לעזרת נשים, שיהיו הנשים עומדות למעלה על הגזוזטרא והאנשים למטה לראות בשמחת בית השואבה, כדי שלא יבואו לידי קלות ראש:

חמש עשרה מעלות - גובה קרקע עזרת ישראל מעזרת נשים:

לא היו תרוטות - ארוכות ובעלי זויות כדרך כל המעלות, אלא עגולות כחצי גורן עגולה:

(ו)

וראשי פספסין - ראשי קורות בולטים ויוצאים מן הכותל להבדיל בין עזרת ישראל לעזרת כהנים:

מעלה היתה שם - בעזרת ישראל:

וגבוהה אמה - ואורכה כאורך כל העזרה:

ודוכן - של לוים בנוי עליה ועשוי כמין אצטבא, וגובה הדוכן אמה וחצי:

ובו שלש מעלות של חצי חצי אמה - שעולין בהן לדוכן :

כל העזרה - מתחילת עזרת ישראל עד [אחררי] אחת עשרה אמה מקום פנוי שהיה אחורי בית הכפורת:

על רוחב - מצפון לדרום:

שלשה עשר שערים - כדקא חשיב להו ואזיל. והאומר שבעה שערים היו לעזרה נותן טעם לשלשה עשר השתחויות, כנגד שלשה עשר פרצות שפרצו מלכי יון בסורג, כדאמרינן לעיל בפרקין. וכולה מתניתין מפורשת בפרק קמא: