בראשית רבה עז ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · בראשית רבה · עז · ג

הוסף ביאור

ג.    [ עריכה ]

ר' חמא בר"ח אמר שרו של עשו היה הוא דהוה אמר ליה כי ע"כ ראיתי פניך כראות פני אלהים ותרצני משל לאתליטוס שהוא עומד ומתגושש עם בנו של מלך תלה עיניו וראה את המלך עומד על גביו והרפיש עצמו לפניו הה"ד וירא כי לא יכול לו א"ר לוי וירא בשכינה כי לא יכול לו אמר ר' ברכיה אין אנו יודעים מי נצח אם מלאך אם יעקב ומן מה דכתיב ויאבק איש עמו הוי מי נתמלא אבק האיש שעמו אמר ר' חנינא בר יצחק אמר לו הקב"ה הוא בא אליך וחמשה קמיעין בידו זכותו וזכות אביו זכות אמו וזכות זקינו וזכות זקינתו מדוד עצמך אם אתה יכול לעמוד אפילו בזכותו מיד וירא כי לא יכול לו משל למלך שהיה לו כלב אגריון וארי נמירון והיה המלך נוטל את בנו ומלבבו בארי שאם יבא הכלב להזדווג לו יאמר לו המלך ארי לא היה יכול לעמוד בו ואתה מבקש להזדווג לו כך שאם יבואו אומות העולם להזדווג לישראל יאמר להם הקב"ה שרכם לא היה יכול לעמוד בו ואתם מבקשים להזדווג לבניו ויגע בכף ירכו נגע בצדיקים ובצדיקות בנביאים ובנביאות שהן עתידין לעמוד ממנו ואיזה זה זה דורו של שמד ותקע כף ירך יעקב ר' ברכיה ור"א, ר"א אמר שעייא ר' ברכיה בשם רבי אסי אמר סידקה כדג רב נחמן בר יעקב אמר פירשה ממקומה כדכתיב (יחזקאל כג) ותקע נפשי וגו' כאשר נקעה נפשי א"ר חנינא בר יצחק כל אותו הלילה היו שניהן פוגעין זה בזה מגיניה דדין לקבל מגיניה דדין כיון שעלה עמוד השחר ויאמר שלחני כי עלה השחר.