בראשית רבה עו ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · בראשית רבה · עו · ב · >>

הוסף ביאור

ב.    [ עריכה ]
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף "וַיִּרָא יַעֲקֹב מְאֹד וַיֵּצֶר לוֹ" אמר ר' יהודה בר ר' עילאי: לא היא יראה, לא היא צרה. אלא: "וַיִּרָא" - שלא יהרוג, "וַיֵּצֶר לו" - שלא יהרֵג. אמר: "אם הוא מתגבר עלי - הורגני, ואם אני מתגבר עליו - אני הורגו". הדא הוא "וירא" - שלא יהרוג. "ויצר לו" - שלא יהרג. אמר: כל השנים הללו יושב בארץ ישראל - תאמר שהוא בא עלי מכח ישיבת א"י! כל השנים הללו הוא יושב ומכבד את הוריו - תאמר שהוא בא עלי מכח כיבוד אב ואם! שהרי כך אמר: "יקרבו ימי אבל אבי" תאמר שמת אותו זקן ובא עלי להרגני! אר"י בר' סימון כך אמר לו הקב"ה: (בראשית לא, ג): "שוב אל ארץ אבותיך ולמולדתך" תאמר עד כאן היו התנאים "ושמרני בדרך הזה" ולא יותר. א"ר יודן: אמר לו המקום: "שוב אל ארץ אבותיך" אף על פי כן: "וירא יעקב מאד" אלא מכאן שאין הבטחה לצדיק בעולם הזה.

ר"ה בשם ר' אחא אמר: "הנה אנכי עמך" - "אם יהיה אלהים עמדי"? אלא מכאן שאין הבטחה לצדיק בעולם הזה.
ר"ה בשם ר' אחא אמר: (שמות ג, יב): "ויאמר כי אהיה עמך" ואין דבר רע מזיקך, וכתיב: (שם ד, כד) "ויהי בדרך במלון"! אלא שאין הבטחה לצדיק בעולם הזה.
ר' פנחס בשם ר' חנין דציפורין אמר: (מ"א א, לו): "ויען בניהו בן יהוידע את המלך ויאמר אמן כן יאמר" והלא כבר נאמר (דה"א כב, ט): "הנה בן נולד לך הוא יהיה איש מנוחה" אלא אמר: הרבה קטיגורין יעמדו מכאן ועד גיחון.