בראשית רבה עה יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · בראשית רבה · עה · יא · >>


הוסף ביאור

יא.    [ עריכה ]
ד"א "וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים" למה שלח יעקב אצלו שלוחים אלא כך אמר אשלח לו שלוחים אם יחזור בתשובה א"ל אִמרו לו אל תאמר יעקב כדרך שיצא מבית אביו הוא עומד שנאמר כי במקלי עברתי וגו' ויצו אותם לאמר אמרו לו אל תאמר כשיצא מעמך נטל בידו כלום מתפיסת הבית אלא בשכרי קניתי כל הללו בכחי שנא' ועתה הייתי לשני מחנות באותה שעה שקרא יעקב לעשו אדוני א"ל הקב"ה אתה השפלת עצמך וקראת לעשו אדוני ח' פעמים חייך אני מעמיד מבניו ח' מלכים קודם לבניך שנא' (בראשית לו, לא): "ואלה המלכים אשר מלכו וגו'" א"ל אמרו לו אם לשלום אתה מְתֻקָּן אני כנגדך ואם למלחמה אני כנגדך יש לי גבורים בעלי גבורה וזרוע שאומרים לפני הקב"ה דבר והוא עושה להם רצונם שנא' (תהלים קמה, יט): "רצון יראיו יעשה" לפיכך בא דוד ליתן שבח וקלוס לפני הקב"ה שעזרו בברחו מפני שאול שנא' (שם יא, ב) "כי הנה הרשעים ידרכון קשת" מה כתיב אחריו (שם, ג) "כי השתות יהרסון צדיק מה פעל" אמר לפניו רבון העולמים אם רחקת ונטשת את יעקב שהוא משתיתו ויסודו של עולם שנא' (משלי י, כה): "וצדיק יסוד עולם" צדיק מה פעל על אותה שעה נאמרה (תהלים כ, ח): "אלה ברכב ואלה בסוסים ואנחנו בשם ה' אלהינו נזכיר":