בראשית רבה סג יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

יב.    [ עריכה ]
"וַיָּבֹא עֵשָׂו מִן הַשָּׂדֶה" רבי יודן בשם רבי אייבו ורבי פנחס בשם רבי לוי ורבנן בשם רבי סימון את מוצא אברהם חיה קע"ה שנה ויצחק ק"פ אלא אותן ה' שנים שמנע הקדוש ברוך הוא מחייו מפני שעבר עשו שתי עבירות שבא עשו על נערה המאורסה שנאמר (דברים כב, כה): "כי בשדה מצאה" והוא עיף שהרג את הנפש היך מה דאת אמר (ירמיה ד, לא): "כִּי עָיְפָה נַפְשִׁי לְהֹרְגִים" ר' אמר אף גנב היך מה דאת אמר (עובדיה א, ה): "אִם גַּנָּבִים בָּאוּ לְךָ אִם שׁוֹדְדֵי לַיְלָה" אמר הקב"ה כך הבטחתי את אברהם ואמרתי לו (בראשית טו, טו): "וְאַתָּה תָּבֹא אֶל אֲבֹתֶיךָ בְּשָׁלוֹם [תִּקָּבֵר בְּשֵׂיבָה טוֹבָה]" זו היא שיבה טובה והוא רואה לבן בנו עובד עבודת כוכבים ומגלה עריות ושופך דמים מוטב לו שיפטר בשלום זה הוא שכתוב (תהלים סג, ד): "כי טוב חסדך מחיים".

"וַיֹּאמֶר עֵשָׂו הַלְעִיטֵנִי נָא מִן הָאָדֹם" א"ר זעירא פער פיו אותו הרשע כגמל א"ל אנא פתח פומי תהי משתדר ואזיל כהדא דתנינן: "אין אובסין את הגמל ולא דורסין אבל מלעיטין". (משנה, שבת כד, ג)

"מִן הָאָדֹם הָאָדֹם" רבי יוחנן וריש לקיש ר"י אמר מיניה ומן פטרוניה ר"ל אמר מיניה ומן דכוותיה הוא אדום ותבשילו אדום ארצו אדומה גבוריו אדומים לבושיו אדומים פורע ממנו אדום בלבוש אדום הוא אדום ויצא הראשון אדמוני תבשילו אדום הלעיטני נא מן האדום ארצו אדומה ארצה שעיר שדה אדום גבוריו אדומים (נחום ב, ד): "מָגֵן גִּבֹּרֵיהוּ מְאָדָּם" לבושיו אדומים שנאמר (שם) פורע ממנו אדום (שיר ד, י): "דודי צח ואדום" בלבוש אדום (ישעיה סג, ב): "מַדּוּעַ אָדֹם לִלְבוּשֶׁךָ":