בראשית רבה סג
<< · בראשית רבה · סג · >>
מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל | רש"י
פרשה סג[עריכה]
בראשית רבה פרשה סג פיסקא: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד
א. [ עריכה ]
"וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם [אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק]" (משלי כג, כד): "גִּיל יָגִיל אֲבִי צַדִּיק וְיוֹלֵד חָכָם יִשְׂמַח בּוֹ" גילה אחר גילה בזמן שהצדיק נולד (ישעיה ז, א): "וַיְהִי בִּימֵי אָחָז וְגוֹ'" אמר רבי הושעיא אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ב"ה רבון כל העולמים ווי שמלך אחז אמר להן בן יותם הוא ואביו צדיק ואיני יכול לפשוט את ידי בו.
"וְיוֹלֵד חָכָם יִשְׂמַח בּוֹ" ר' לוי אמר מנין אתה אומר שכל מי שיש לו בן יגע בתורה שהוא מתמלא עליו רחמים ת"ל (משלי כג, טו): "בְּנִי אִם חָכַם לִבֶּךָ יִשְׂמַח לִבִּי גַם אָנִי" ר"ש בן מנסיא אומר אין לי אלא לב אביו של בשר ודם מניין שאפילו הקב"ה מתמלא רחמים עליו בשעה שהוא יגע בתורה תלמוד לומר "יִשְׂמַח לִבִּי גַם אָנִי" גילה אחר גילה בזמן שהוא צדיק בן צדיק "וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם":
ב. [ עריכה ]
(משלי יז, ו): "עֲטֶרֶת זְקֵנִים בְּנֵי בָנִים" האבות עטרה לבנים והבנים עטרת לאבות האבות עטרה לבנים שנאמר "וְתִפְאֶרֶת בָּנִים אֲבוֹתָם" הבנים עטרה לאבות דכתיב "עֲטֶרֶת זְקֵנִים בְּנֵי בָנִים".
רבי שמואל בר רב יצחק אמר אברהם לא ניצל מכבשן האש אלא בזכות של יעקב משל לאחד שהיה לו דין לפני השלטון ויצא דינו מלפני השלטון לישרף וצפה אותו השלטון באסטרולוגיאה שלו שהוא עתיד להוליד בת והיא נשאת למלך אמר כדאי הוא להנצל בזכות בתו שהוא עתיד להוליד והיא נשאת למלך כך אברהם יצא דינו מלפני נמרוד לישרף וצפה הקדוש ברוך הוא שיעקב עתיד לעמוד ממנו אמר כדאי הוא אברהם להנצל בזכותו של יעקב הה"ד הדא הוא דכתיב - זהו שכתוב (ישעיה כט, כב): "לכן כה אמר ה' אל בית יעקב אשר פדה את אברהם" יעקב פדה את אברהם.
דבר אחר "עטרת זקנים בני בנים" "וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם":
ג. [ עריכה ]
אברם נקרא אברהם יצחק נקרא אברהם דכתיב "וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם אַבְרָהָם" יעקב נקרא שמו ישראל דכתיב (בראשית לב, כח): "לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל" יצחק נקרא שמו ישראל דכתיב (שמות א, א): "ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב" אברהם נקרא ישראל רבי נתן אמר מילתא עמיקתא היא (שם יב, מ) "ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים ובארץ כנען ובארץ גושן שלשים שנה וארבע מאות שנה":
ד. [ עריכה ]
"וַיְהִי יִצְחָק בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה וְגוֹ' [בְּקַחְתּוֹ אֶת רִבְקָה בַּת בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי מִפַּדַּן אֲרָם אֲחוֹת לָבָן הָאֲרַמִּי]" א"ר יצחק אם ללמד שהיא מארם נהרים והלא כבר נאמר מפדן ארם מה ת"ל ארמי בת בתואל הארמי מה ת"ל אחות לבן הארמי אלא בא ללמדך אביה רמאי ואחיה רמאי ואף אנשי מקומה כן והצדקת הזו שהיא יוצאה מביניהם למה היא דומה לשושנה בין החוחים ר' פנחס אמר כתיב וילך פדנה ארם מה תלמוד לומר אל לבן הארמי מלמד שכולן כללן ברמאות:
ה. [ עריכה ]
"וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַה' לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ" רבי יוחנן וריש לקיש רבי יוחנן אמר ששפך תפלות בעושר ר"ל אמר שהיפך את הגזירה ולפום כן קריין ליה עתרא דאפיך אידרא.
"לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ" מלמד שהיה יצחק שטוח כאן והיא שטוחה כאן ואומר רבש"ע כל בנים שאתה נותן לי יהיו מן הצדקת הזו אף היא אמרה כן כל בנים שאת עתיד ליתן לי יהיו מן הצדיק הזה.
"כִּי עֲקָרָה הִיא" רבי יודן בשם רבי לקיש עיקר מטרין לא הוה לה וגלף לה הקב"ה עיקר מטרין.
"וַיֵּעָתֶר לוֹ ה'" רבי לוי אמר משל לבן מלכים שהיה חותר על אביו ליטול ליטרא של זהב והיה זה חותר מבפנים וזה חותר מבחוץ שכן בערביא קורין לחתירתא עתירתא:
ו. [ עריכה ]
"וַיִּתְרֹצֲצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ" ר' יוחנן ור"ל.
רבי יוחנן אמר זה רץ להרוג את זה וזה רץ להרוג את זה.
ריש לקיש אמר זה מתיר ציוויו של זה וזה מתיר ציוויו של זה.
רבי ברכיה בשם רבי לוי שלא תאמר משיצא ממעי אמו נזדווג לו אלא עד שהוא במעי אמו זירתיה מתוחה לקבליה הה"ד הדא הוא דכתיב - זהו שכתוב (תהלים נח, ד): "זֹרוּ רְשָׁעִים מֵרָחֶם".
"וַיִּתְרֹצֲצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ" בשעה שהיתה עומדת על בתי כנסיות ובתי מדרשות יעקב מפרכס לצאת הה"ד הדא הוא דכתיב - זהו שכתוב (ירמיה א, ה): "בְּטֶרֶם אֶצָּרְךָ בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ" ובשעה שהיתה עוברת על בתי עבודת כוכבים עשו רץ ומפרכס לצאת הה"ד הדא הוא דכתיב - זהו שכתוב "זרו רשעים מרחם".
"וַתֹּאמֶר אִם כֵּן לָמָּה זֶה אָנֹכִי".
רבי יצחק אמר מלמד שהיתה אמנו רבקה מחזרת על פתחיהן של נשים ואומרת להן הגיע לכם הצער הזה בימיכם אם כך הוא צערו של בנים והלואי לא עיברתי.
רבי הונא אמר אם כך אני עתיד להעמיד שנים עשר שבטים הלואי לא עיברתי מנין "זֶ"ה".
תני בשם רבי נחמיה ראויה היתה רבקה שיעמדו ממנה י"ב שבטים הה"ד הדא הוא דכתיב - זהו שכתוב "וַיֹּאמֶר ה' לָהּ שְׁנֵי גּוֹיִם בְּבִטְנֵךְ" דא תרין "וּשְׁנֵי לְאֻמִּים" הא ארבעה "וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ" הא שיתא "וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר" הא תמניא "וַיִּמְלְאוּ יָמֶיהָ לָלֶדֶת" הא עשרה "וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי" הא חד עשר "וְאַחֲרֵי כֵן יָצָא אָחִיו" הא תרין עשר ואית דמייתין ליה מן הדין קרא "וַתֹּאמֶר אִם כֵּן לָמָּה זֶה אָנֹכִי" זיין שבעה ה"א חמשה הא תרין עשר מנין זה.
"וַתֵּלֶךְ לִדְרֹשׁ אֶת ה'" וכי בתי כנסיות ובתי מדרשות היו באותן הימים והלא לא הלכה אלא למדרש של שם ועבר אלא ללמדך שכל מי שהוא מקביל פני זקן כמקביל פני שכינה:
ז. [ עריכה ]
"וַיֹּאמֶר ה' לָהּ" רבי יהודה בר רבי סימון ורבי יוחנן בשם רבי אליעזר ב"ר שמעון מעולם לא נזקק הקדוש ברוך הוא להשיח עם אשה אלא עם אותה הצדקת ואף היא על ידי עילה רבי אבא בר כהנא אומר כמה כרכורין כרכר בשביל להשיח עמה שנאמר (בראשית יח, טו): "וַיֹּאמֶר לֹא כִּי צָחָקְתְּ" והכתיב (שם טז, יג) "וַתִּקְרָא שֵׁם ה' הַדֹּבֵר אֵלֶיהָ" רבי לוי בשם רבי אבא [חמא] בר חנינא אמר ע"י מלאך [והכתיב "ויאמר ה' לה" רבי לוי אמר ע"י מלאך] רבי אלעזר [בשם רבי יוסי בן זמרא (רש"י ע"פ המדרש לעיל מח, כ)] אמר על ידי שם בן נח.
"שְׁנֵי (גיים) גּוֹיִם בְּבִטְנֵךְ" שני גיאי גוים בבטנך זה מתגאה בעולמו וזה מתגאה במלכותו. שני גיאי גוים בבטנך אדריאנוס בעובדי כוכבים שלמה בישראל.
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף שני שונאי גוים בבטנך כל העובדי כוכבים שונאים את עשו וכל העובדי כוכבים שונאים את ישראל סנאיהון דבניא במעייך דכתיב (מלאכי א, ג): "ואת עשו שנאתי".
"וּשְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ" אמר רבי ברכיה מכאן שנולד מהול.
"וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ" ר' חלבו אמר עד כאן קריין סבתא ורעמה וסבתכה מינך יקומון יהודאין וארמאין "וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר" אמר רבי הונא אם זכה יעבוד ואם לאו ייעבד:
ח. [ עריכה ]
"וַיִּמְלְאוּ יָמֶיהָ לָלֶדֶת" להלן חסרים וכאן מלאים להלן כתיב (בראשית לח, כז): "תְאוֹמִים" פרץ וזרח שניהם צדיקים וכאן "תוֹמִם" יעקב צדיק ועשו רשע.
"וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי" א"ר חגי בשם ר' יצחק בזכות (ויקרא כג, מ): "וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן" אני נגלה לכם ראשון שנאמר (ישעיה מד, ו): "[כֹּה אָמַר ה' מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְגֹאֲלוֹ וגו'] אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן" ופורע לכם מן הראשון זה עשו דכתיב "וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן" ובונה לכם ראשון זה בית המקדש דכתיב ביה (ירמיה יז, יב): "כִּסֵּא כָבוֹד מָרוֹם מֵרִאשׁוֹן [מְקוֹם מִקְדָּשֵׁנוּ]" ואביא לכם ראשון זה מלך המשיח דכתיב ביה (ישעיה מא, כז): "רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן הִנֵּה הִנָּם".
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף "וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי" למה יצא עשו תחלה כדי שיצא הוא ותצא סריותו עמו א"ר אבהו כהדין פרביטא שהוא משטף את בית המרחץ ואח"כ מרחץ בנו של מלך כך למה יצא עשו תחלה כדי שיצא הוא ותצא סריותו עמו.
מטרונא שאלה את רבי יוסי בן חלפתא אמרה ליה למה יצא עשו תחלה אמר לה טיפה ראשונה של יעקב היתה אמר לה משל אם תניחו שתי מרגליות בשפופרת אחת לא זו שאת נותנה ראשונה יוצאה אחרונה כך טיפה ראשונה של יעקב היתה.
"אַדְמוֹנִי" אמר רבי אבא בר כהנא כאלו שופך דמים וכיון שראה שמואל את דוד אדמוני דכתיב (ש"א טז, יב): "וַיִּשְׁלַח וַיְבִיאֵהוּ וְהוּא אַדְמוֹנִי" נתיירא ואמר אף זה שופך דמים כעשו אמר לו הקב"ה "עִם יְפֵה עֵינַיִם" עשו מדעת עצמו הוא הורג אבל זה מדעת סנהדרין הוא הורג.
דקלייטינוס מלכא הוה רעי חזירין בהדא טבריה וכיון דהוה מטי סדריה דרבי הווי מינוקא נפקין ומחיין ליה לבתר יומין איתעביד מלך נחת ויתיב ליה בהדא פנייס [נ"א פמייס] ושלח כתבים לטבריא מפני רמשא דערובתה אמר אנא יהיב קילוון דיהוון רברבני דיהודאי קיימין קודמי בצפרא דחד בשבא פקדיה לשליחא אמר ליה לא תתן יתהון להון אלא עם מטעמי יומא דערובתא נחת רבי שמואל בר נחמן למיסחי חמתי לרבי דהוה קאים קומי סדרא רבה ראה פניו חולניות אמר לו למה פניך חולניות אמר כן וכן אשתדר לי כתבין מן מלכותא אמר ליה איתא סחי דברייך עביד לנא נסין עלון למסחי ואתא הדין ארגיניטון מגחיך ומרקד קדמיהון בעא רבי דיזעוף ביה אמר ליה רבי שמואל בר נחמן רבי שבקיה דזמנין על נסין הוא מתחמא אמר ליה מריך בעקא ואת קאים גחיך ומרקד אמר להון אזלון ואכלון ושתון ועבדון שבא טבא דמריכון עביד לכון נסין ואנא מקים לכון קודמוי בצפרא דחד בשבתא באפוקי שבתא בתר סידרא נסבון ואקימון קדם פיילי דפנייס עלון ואמרין ליה הא קיימין קדם פיילי אמר סגרון פיילי נסבוהון ועקמון על מטכסא דמדינתא עלון ואמרין ליה אמר אנא קלוון אנא דיתזון בי בני תלתא יומי ויעלון ויסחון ויאתין לגבאי אזלון ואתזון בי בני תלתא יומין ואעל חד ארגיניטון ומוזגה קדמיהון ועלו וסחון ואתון לגביה אמר להון בגין דאתון ידעין דאלהיכון עביד לכון נסין אתון מקילין למלכא אמרין ליה לדיקליטיינוס רעי חזירין אקילינן ברם לדיקליטיינוס מלכא אנן משועבדים אמר להון אפילו כן לא תבזון לא ברומי זעיר ולא בגולייר זעיר.
"כֻּלּוֹ כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר" אמר רבי חנינה כולו ראוי לאדרת רבנן דרומאי בשם ר' אלכסנדרי ורחבה בשם ר' אבא בר כהנא אמר יצא כולו מפוזר ומפורד כאדרת לזרותו כמוץ וכקש מאדרא הה"ד הדא הוא דכתיב - זהו שכתוב (דניאל ב, לה): "בֵּאדַיִן דָּקוּ כַּחֲדָא פַּרְזְלָא וְגוֹ' וַהֲווֹ כְּעוּר מִן אִדְּרֵי קַיִט" רבי חנינא בר יצחק אמר מי גרם להם להעשות כעור מן אדרי קיט על שפשטו ידיהם באדירים.
"וַיִּקְרְאוּ שְׁמוֹ עֵשָׂו" הא שוא שבראתי בעולמי אמר ר' יצחק אתון קריתון לחזירתכון שם אף אנא קורא לבני בכורי שם (שמות ד, כב): "כֹּה אָמַר ה' בְּנִי בְּכֹרִי יִשְׂרָאֵל":
ט. [ עריכה ]
"וְאַחֲרֵי כֵן יֵצֵא אָחִיו" הגמון אחד שאל לחד מן אילין דבית סלוני אמר לו מי תופס המלכות אחרינו הביא נייר חלק ונטל קולמוס וכתב עליו "וְאַחֲרֵי כֵן יָצָא אָחִיו וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב" אמרו ראו דברים ישנים מפי זקן חדש להודיעך כמה צער נצטער אותו צדיק:
י. [ עריכה ]
"וַיִּגְדְּלוּ הַנְּעָרִים" רבי לוי אמר משל להדס ועצבונית שהיו גדילים זה על גבי זה וכיון שהגדילו והפריחו זה נותן ריחו וזה חוחו כך כל י"ג שנה שניהם הולכים לבית הספר ושניהם באים מבית הספר לאחר י"ג שנה זה היה הולך לבתי מדרשות וזה היה הולך לבתי עבודת כוכבים.
א"ר אלעזר צריך אדם להטפל בבנו עד י"ג שנה מיכן ואילך צריך שיאמר ברוך שפטרני מעונשו של זה.
"וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יוֹדֵעַ צַיִד" צד את הבריות בפיו לא גנבת מאן גנב עמך ולא קטלית מאן קטל עמך.
אמר רבי אבהו שודני צידני צד בבית צד בשדה בבית היך מתקנין מילחא בשדה היך מתקנין תבנא רבי חייא אמר הפקיר עצמו כשדה אמרו ישראל לפני הקדוש ברוך הוא רבון כל העולמים לא דיינו שנשתעבדנו לשבעים אומות אלא אף לא זו שנבעלת כנשים אמר להם הקב"ה אף אני בו בלשון אני פורע הימנו הה"ד הדא הוא דכתיב - זהו שכתוב (ירמיה מט, כב): "וְהָיָה לֵב גִּבּוֹרֵי אֱדוֹם בַּיּוֹם הַהוּא כְּלֵב אִשָּׁה מְצֵרָה".
"וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים" שני אהלים בית מדרשו של שם ובית מדרשו של עבר.
"וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו כִּי צַיִד בְּפִיו" קופרא טבא לפומיה וכסא טבא לפומיה.
"וְרִבְקָה אֹהֶבֶת אֶת יַעֲקֹב" כל שהיתה שומעת קולו היתה מוספת לו אהבה על אהבתו:
יא. [ עריכה ]
"וַיָּזֶד יַעֲקֹב נָזִיד" אמר לו מה טיבו של נזיד זה אמר לו שמת אותו זקן אברהם אמר באותו הזקן פגעה מדת הדין אמר לו הין אמר אם כן לא מתן שכר ולא תחיית המתים ורוח הקדש צווחת (ירמיה כב, י): "אַל תִּבְכּוּ לְמֵת וְאַל תָּנֻדוּ לוֹ" זה אברהם "בְּכוּ (תבכה) [בָכוֹ] לַהֹלֵךְ" זה עשו:
יב. [ עריכה ]
"וַיָּבֹא עֵשָׂו מִן הַשָּׂדֶה" רבי יודן בשם רבי אייבו ורבי פנחס בשם רבי לוי ורבנן בשם רבי סימון את מוצא אברהם חיה קע"ה שנה ויצחק ק"פ אלא אותן ה' שנים שמנע הקדוש ברוך הוא מחייו מפני שעבר עשו שתי עבירות שבא עשו על נערה המאורסה שנאמר (דברים כב, כה): "כי בשדה מצאה" והוא עיף שהרג את הנפש היך מה דאת אמר (ירמיה ד, לא): "כִּי עָיְפָה נַפְשִׁי לְהֹרְגִים" ר' אמר אף גנב היך מה דאת אמר (עובדיה א, ה): "אִם גַּנָּבִים בָּאוּ לְךָ אִם שׁוֹדְדֵי לַיְלָה" אמר הקב"ה כך הבטחתי את אברהם ואמרתי לו (בראשית טו, טו): "וְאַתָּה תָּבֹא אֶל אֲבֹתֶיךָ בְּשָׁלוֹם [תִּקָּבֵר בְּשֵׂיבָה טוֹבָה]" זו היא שיבה טובה והוא רואה לבן בנו עובד עבודת כוכבים ומגלה עריות ושופך דמים מוטב לו שיפטר בשלום זה הוא שכתוב (תהלים סג, ד): "כי טוב חסדך מחיים".
"וַיֹּאמֶר עֵשָׂו הַלְעִיטֵנִי נָא מִן הָאָדֹם" א"ר זעירא פער פיו אותו הרשע כגמל א"ל אנא פתח פומי תהי משתדר ואזיל כהדא דתנינן: "אין אובסין את הגמל ולא דורסין אבל מלעיטין". (משנה, שבת כד, ג)
"מִן הָאָדֹם הָאָדֹם" רבי יוחנן וריש לקיש ר"י אמר מיניה ומן פטרוניה ר"ל אמר מיניה ומן דכוותיה הוא אדום ותבשילו אדום ארצו אדומה גבוריו אדומים לבושיו אדומים פורע ממנו אדום בלבוש אדום הוא אדום ויצא הראשון אדמוני תבשילו אדום הלעיטני נא מן האדום ארצו אדומה ארצה שעיר שדה אדום גבוריו אדומים (נחום ב, ד): "מָגֵן גִּבֹּרֵיהוּ מְאָדָּם" לבושיו אדומים שנאמר (שם) פורע ממנו אדום (שיר ד, י): "דודי צח ואדום" בלבוש אדום (ישעיה סג, ב): "מַדּוּעַ אָדֹם לִלְבוּשֶׁךָ":
יג. [ עריכה ]
"וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב מִכְרָה כַיּוֹם" אמר לו זבין לי חד יום מן דידך אמר רבי אחא כל מי שהוא יודע לחשב ימי הגלות ימצא שיום אחד ישב יעקב בשלוה בצלו של עשו.
"וַיֹּאמֶר עֵשָׂו הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת" ריש לקיש אמר התחיל מחרף ומגדף למה לי אין כתיב כאן אלא למה זה לי מלמד שכפר ב"זֶה אֵלִי".
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף "הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת" שהיה נמרוד מבקש להמית אותו בשביל אותו הבגד שהיה לאדם הראשון שבשעה שהיה לובשו ויוצא לשדה היו באים כל חיה ועוף שבעולם ומתקבצין אצלו.
"וַיֹּאמֶר הִשָּׁבְעָה לִי" מה ראה אבינו יעקב שנתן נפשו על הבכורה דתנינן עד שלא הוקם המשכן היו הבמות מותרות ועבודה בבכורים משהוקם המשכן נאסרו הבמות ועבודה בכהנים אמר יהי' רשע זה עומד ומקריב לפיכך נתן נפשו על הבכורה הה"ד הדא הוא דכתיב - זהו שכתוב (יחזקאל לה, ו): "כי לדם אעשך ודם יִרְדֲּפֶךָ אם לא דם שנאת ודם יִרְדֲּפֶךָ" ועשו הוא שונא את הדם?! ר' שמואל בר נחמן אמר זה דם בכורה וקרבנות ר' לוי אמר זה דם של מילה רבנן אמרי שנאת דמו של אדם בגופו הה"ד הדא הוא דכתיב - זהו שכתוב (תהלים קט, יז): "ויאהב קללה ותבואהו" רבי לוי בשם רבי חמא אמר לא חפץ בברכה ולא חפץ בכורה רבי הונא אמר זה דם הקרבנות שהוא קרוי ברכה היך מה ד"א דבר אחר - פירוש נוסף (שמות כ, כא): "מזבח אדמה תעשה לי":
יד. [ עריכה ]
"ויעקב נתן לעשו לחם ונזיד עדשים".
- מה עדשה זו עשויה כגלגל כך העולם עשוי כגלגל.
- מה עדשה זו אין לה פה כך אבל אסור לו לדבר.
- מה עדשה זו יש בה אבל ויש בה שמחה כך אבל שמת אבינו אברהם שמחה שנטל יעקב את הבכורה.
"ויאכל וישת" הכניס עמו כת של פריצים אמרין ניכול דידיה וניחוך עליו ורוח הקודש אומרת (ישעיה כא, ה): "עָרֹךְ הַשֻׁלְחָן" סדר פתורא "צָפֹה הַצָּפִית" סדר מנרתא א"ר אבא בר כהנא אית אתרא דקרין למנרתא צפיתא "קוּמוּ הַשָּׂרִים" זה מיכאל וגבריאל "מִשְׁחוּ מָגֵן" כתבו שהבכורה ליעקב תני בר קפרא ולפי שהיו כמשחקים הסכים הקדוש ברוך הוא ושחק עמהם וקיים הבכורה ליעקב מנין דכתיב (שמות ד, כב): "כה אמר ה' בני בכורי ישראל".
"וַיָּקָם וַיֵּלַךְ" רבי לוי אמר מעולמו יצא.
"וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכֹרָה" ומה בזה עמה א"ר לוי תחיית המתים בזה עמה הה"ד הדא הוא דכתיב - זהו שכתוב (משלי יח, ג): "בבוא רשע בא גם בוז" בבוא רשע זה עשו שנאמר (מלאכי א, ד): "וקראו להם גבול רשעה" "בא גם בוז" שבא בזיונו עמו "ועם קלון חרפה" שנתלוה לו קלונו של רעב ואין חרפה אלא רעב המד"א האיך מה דאת אמר
= כמו שאתה אומר (יחזקאל לו, ל): "אשר לא תקחו עוד חרפת רעב בגוים":
<< · בראשית רבה · סג · >>
קישורים חיצוניים
מדרש מעוצב, באתר דעת.