בראשית רבה ג ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< · בראשית רבה · ג · ד · >>


ד.    [ עריכה ]
ר' שמעון בן יהוצדק שאל לרבי שמואל בר נחמן א"ל: מפני ששמעתי עליך שאתה בעל אגדה – מהיכן נבראת האורה?

א"ל: מלמד שנתעטף בה הקדוש ברוך הוא כשלמה והבהיק זיו הדרו מסוף העולם ועד סופו. אמרה ליה בלחישה.
א"ל: מקרא מלא הוא: (תהלים קד, ב): "עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה" ואת אמרת לי בלחישה אתמהא.
א"ל כשם ששמעתיה בלחישה, כך אמרתיה לך בלחישה.

א"ר ברכיה: אלולי שדרשה רבי יצחק ברבים — לא היה אפשר לאומרה!

מקמי כן - מה היו אמרין?

רבי ברכיה בשם ר' יצחק אמר: ממקום בית המקדש נבראת האורה; הה"ד: (יחזקאל מג, ב): "וְהִנֵּה כְּבוֹד אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בָּא מִדֶּרֶךְ הַקָּדִים [וְגוֹ' וְהָאָרֶץ הֵאִירָה מִכְּבֹדוֹ]". ואין כבודו אלא בהמ"ק, כמד"א כמה דאת אמר - כמו שאתה אומר (ירמיה יז, יב): "כִּסֵּא כָבוֹד מָרוֹם מֵרִאשׁוֹן מְקוֹם מִקְדָּשֵׁנוּ וְגוֹ'":