קטגוריה:בראשית מב לה

תרגום

וַיִּרְאוּ אֶת צְרֹרוֹת כַּסְפֵּיהֶם

כידוע נאמר: "וַיִּפְתַּח הָאֶחָד אֶת שַׂקּוֹ, לָתֵת מִסְפּוֹא לַחֲמֹרוֹ בַּמָּלוֹן; וַיַּרְא אֶת כַּסְפּוֹ וְהִנֵּה הוּא בְּפִי אַמְתַּחְתּוֹ" (ביאור:בראשית מג כז), "וַיֹּאמֶר אֶל אֶחָיו: הוּשַׁב כַּסְפִּי וְגַם הִנֵּה בְאַמְתַּחְתִּי; וַיֵּצֵא לִבָּם וַיֶּחֶרְדוּ אִישׁ אֶל אָחִיו לֵאמֹר: מַה זֹּאת עָשָׂה אֱלֹהִים לָנוּ" (ביאור:בראשית מג כח). האחים לא הבינו מה קרה. הם חשדו שאחיהם גנב או משקר שכספו חזר. או שקרתה טעות והשליט יאשים אותם בגניבה אשר עונשה מוות או תשלום פי עשר מערך הגנבה. האחים לא תארו לעצמם שגם כספם הושב.

וַיְהִי הֵם מְרִיקִים שַׂקֵּיהֶם

עכשו כאשר הם הגיעו הביתה הם פורקים את שקיהם ביחד לערמה גדולה אחת בנוכחות כל האחים ואביהם.

וַיִּרְאוּ אֶת צְרֹרוֹת כַּסְפֵּיהֶם

הם לפתע ראו את צרורות כספיהם. הם לא בדקו במלון ולא חשבו שצרור כספהם נמצא בתחתית השק. כאשר הם באו למצרים בכל שק היה צרור כסף לתשלום עבור החיטה. הם חשבו שהמצרים יקחו את הכסף (ייתכן שיחזירו עודף) וימלאו את השק. הם לא העלו בדעתם שכל הכסף יוחזר או ישאר בתחתית השק.

וַיִּרְאוּ אֶת צְרֹרוֹת כַּסְפֵּיהֶם הֵמָּה וַאֲבִיהֶם וַיִּירָאוּ

גם יעקב וגם האחים ראו שתשע שקים חזרו עם כסף. יתכן שגם לאח האחד מהמלון, בתחתית שקו היה שארית הכסף שהיה צרור ולא התחלק דרך התבואה לפי השק, שכנראה הוא החזיק הפוך.

האחים לא העלו בדעתם שהשליט עשה את זה בכוונה, וגם שם את הכסף בפי שק אחד. האחים לא למדו ולא שלחו אח אחד לבדוק את השקים לפני שהם לקחו בעלות על השקים, כאשר הם יצאו מהשליט בפעם השניה. יוסף יחזור על המשחק הזה בשנית ויחביא את גביעו בפי שקו של בנימין, ואז הוא ירדוף אחריהם ויאשים את בנימין בגנבה.

וַיִּרְאוּ ... וַיִּירָאוּ

גם הם וגם יעקב נבהלו. אולם הם לא סיפרו ליעקב שאח אחד מצא את כספו במלון, מעניין שיעקב לא שאל למה אח אחד לא קיבל את כספו חזרה. שקו של שמעון גם חזר כדי להאכיל את משפחתו, וכנראה שיעקב ראה תשע צרורות ותשע בנים ולא היתה לו בעיה. יעקב לא חשד שבניו גנבו את הכסף.

האחים נרגעו שלפחות עכשו הם יודעים שאחיהם לא גנב במצרים את הכסף ולא שיקר שכספו הושב. עכשו נשארו רק מספר אפשרויות:

• בטעות הכסף לא נלקח - וכך אומר להם יעקב בשולחו אותם בשנית, ככתוב: "אוּלַי מִשְׁגֶּה הוּא" (ביאור:בראשית מג יב).
• בכוונה הכסף הושב - הם לא היו מסוגלים לחשוב על האפשרות הזו, ולכן נפלו בפח בפעם השניה כאשר הם לא שמרו או בדקו את שקיהם "וַיִּמָּצֵא הַגָּבִיעַ בְּאַמְתַּחַת בִּנְיָמִן" (ביאור:בראשית מד יב), והאמינו ל"הָאִישׁ אֲשֶׁר עַל בֵּית יוֹסֵף" (ביאור:בראשית מג יט) באומרו "אַל תִּירָאוּ, אֱלֹהֵיכֶם וֵאלֹהֵי אֲבִיכֶם נָתַן לָכֶם מַטְמוֹן בְּאַמְתְּחֹתֵיכֶם, כַּסְפְּכֶם בָּא אֵלָי" (ביאור:בראשית מג כג).
• בכוונה יוסף השיב להם כסף, כדי להודיע ליעקב, שהאחים הלכו למצרים עם כסף רב, יותר ממה שנדרש, הם שילמו עבור התבואה, וזה מה שהם התכוננו לשלם כדי לקנות את יוסף העבד. יעקב לא הבין את הרמז הזה. כאשר האחים יצאו בפעם השניה הם לקחו כסף חדש וגם את הכסף הזה, עכשו היה להם יותר כסף לקנות אוכל ולקנות את יוסף, אבל לא נראה שהם התכוננו לחפש את יוסף.
• בכוונה יוסף השיב להם כסף, כדי לצחוק עליהם שהם יצטרכו יותר כסף כדי לקנות אותו. יוסף עזר לאחיו שיהיה להם סכום כפול ממה שהם הביאו. ועוד, בהמשך, יוסף נתן להם גם את הגביע הכסף שלו כדי להראות שבנימין רצה יותר כסף כדי לשלם עבור יוסף אחיו האהוב.

טעות? טעות של מי?

כפי שנראה בהמשך, יעקב וגם האחים חשבו שהמצרים עשו טעות, ורק צריך להחזיר את הכסף.
הרבה אנשים חושבים את עצמם לחכמים, ושאנשים אחרים הם טפשים ועושי שגיאות. חשיבה כזו גורמת לשגיאות חמורות ונפילה בפח. כך צדים דגים - נותנים להם פתיון, והפתי לוקח. חכם תמיד יחשוב שהשני גם הוא חכם וייתכן שגם נוכל, ולא שהוא זכה במזל ולרווח בלתי צפוי.