קטגוריה:בראשית לט ו

תרגום

וַיַּעֲזֹב כָּל אֲשֶׁר לוֹ בְּיַד יוֹסֵף

פוטיפר השאיר ליוסף לנהל את כל אשר לו: הבית והשדה. יוסף לא היה מוגבל לעשות לטובת פוטיפר כרצונו. יוסף לא היה רשאי לצאת מהבית והשדה של פוטיפר. לא נאמר שיוסף התחיל להיות סוחר ופיתח רשת מסחרית במצרים או קשרים עם חרן. גם כאשר יוסף היה משנה למלך מצרים הוא לא עשה מאמץ לצאת ממצרים ולהגדיל את הממלכה של פרעה.

לא נאמר שפוטיפר וויתר על תפקידו להיות שר הטבחים, וניהול בית הסוהר שעל אדמתו.

וְלֹא יָדַע אִתּוֹ מְאוּמָה כִּי אִם הַלֶּחֶם אֲשֶׁר הוּא אוֹכֵל

מי הוא נושא המשפט אשר לא ידע?

• יוסף לא ידע איתו מאומה. הרמב"ן מעלה אפשרות שמדובר ביוסף שלא בקש הנחיות, ולמרות שהיה יכול לגנוב כרצונו הוא לא לקח מאומה מפוטיפר חוץ מאשר את "הַלֶּחֶם אֲשֶׁר הוּא אוֹכֵל". יוסף לא רצה "לדעת" את אשת פוטיפר.
• פוטיפר לא ידע איתו מאומה. הוא האמין ביוסף ואפילו לא בקש דיווח מה נעשה, ולא ידע מה קורה בביתו, כפי שיוסף מסביר: "הֵן אֲדֹנִי לֹא יָדַע אִתִּי מַה בַּבָּיִת וְכֹל אֲשֶׁר יֶשׁ לוֹ נָתַן בְּיָדִי" (ביאור:בראשית לט ח). פוטיפר נהנה לראות שהכל מתקדם בצורה נפלאה ואף אחד לא מתלונן על יוסף, והדבר היחיד שהוא ראה זה היה הלחם לפניו על השולחן.
• פוטיפר "כִּי אִם הַלֶּחֶם אֲשֶׁר הוּא אוֹכֵל". כל שפוטיפר הקפיד לעשות בעצמו היה הלחם שהוא אוכל, כפי שנאמר בהמשך "כִּי לֹא יוּכְלוּן הַמִּצְרִים לֶאֱכֹל אֶת הָעִבְרִים לֶחֶם, כִּי תוֹעֵבָה הִוא לְמִצְרָיִם" (ביאור:בראשית מג לב). לחם כלל כל אוכל: בשר, מוצרי חלב, פירות, ירקות ודברי אפיה, כפי שנאמר: "וַיֵּשְׁבוּ, לֶאֱכָל לֶחֶם" (ביאור:בראשית לז כה). רש"י מסביר ש"הַלֶּחֶם" מתכוון, בעדינות, גם לאשתו של פוטיפר. קיימת אפשרות הפוכה שפוטיפר הזניח את אשתו ולא הקפיד לדעת את אשתו, לא ידע מה קורה בביתו מלבד האוכל שנכנס לפיו, וכך הענינים התגלגלו.

כנראה כל הפרושים משלימים את התמונה, והכתוב קיצר והשמיט את האפשרויות.

וַיְהִי יוֹסֵף יְפֵה תֹאַר וִיפֵה מַרְאֶה

התאור מתאים יותר לאישה - האם יוסף היה נאה כאישה? או חסון ויפה כגבר?

• על שרה סבתו רבה נאמר: "כִּי אִשָּׁה יְפַת מַרְאֶה אָתְּ" (ביאור:בראשית יב יא)
• על רבקה סבתו נאמר: "וְהַנַּעֲרָ טֹבַת מַרְאֶה מְאֹד" (בראשית כד טז)
• על רחל אימו נאמר: "וְרָחֵל הָיְתָה יְפַת תֹּאַר וִיפַת מַרְאֶה" (ביאור:בראשית כט יז)
• אפשרי שבגלל שהוא בא מחרן, מהצפון, צבע עורו היה בהיר יותר מאשר המצרים, והוא נחשב למיוחד ויפה בעיניהם.

כך שאין פלא שיוסף היה יפה תואר מכל אמהותיו, ומכל הנשואין בתוך המשפחה.

• על שאול נאמר: "בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ; מִשִּׁכְמוֹ וָמַעְלָה גָּבֹהַּ מִכָּל הָעָם" (שמואל א ט ב).
• גם על דוד נאמר: "וְהוּא אַדְמוֹנִי עִם יְפֵה עֵינַיִם וְטוֹב רֹאִי" (שמואל א טז יב)
• ועל אבשלום נאמר: "וּכְאַבְשָׁלוֹם לֹא הָיָה אִישׁ יָפֶה בְּכָל יִשְׂרָאֵל לְהַלֵּל מְאֹד: מִכַּף רַגְלוֹ וְעַד קָדְקֳדוֹ לֹא הָיָה בוֹ מוּם" (שמואל ב יד כה)

סביר שיוסף גם הוא היה יפה כשאול ודוד והבנות אהבו אותו.

כדי להיות יפה צריך לעבוד על היופי: בעיצוב השער, נקוי פנים, ובגדים נאים.

• יוסף היה לבוש בגד פשוט, גלימה, שבמשיכה אחת הבגד נעזב ממנו.
• אין תאור של שערו, אבל כאשר הוא נלקח לפרעה נאמר" "וַיְגַלַּח וַיְחַלֵּף שִׂמְלֹתָיו" (ביאור:בראשית לא יד) כלומר בבית הסוהר הוא גידל שערות וזקן שלא התאימו להופעה לפני המלך.