קטגוריה:בראשית לז כח

תרגום

תהליך מכירת יוסף מתואר בפרשת וישב (בראשית לז) באופן הבא:

התיכנון

שלב א' - הסכמת האחים על הריגת יוסף

לפי דעת כל האחים יש להרוג את יוסף, כפי שנאמר:

שלב ב' - הצעת ראובן

ראובן מציע לא להרוג את יוסף אלא להשליכו לבור :

שלב ג' - הצעת יהודה

הצעת יהודה – מכירת יוסף לישמעלים.

שלב ד' - האחים, המדינים והישמעלים

האחים מוכרים את יוסף לעבדות, בגלל כשפיו וחלומותיו, למדינים (או לעמלקים), אולם הקונה מספר ליוסף שאחיו מכרו אותו, וכך יוסף אומר: "אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם, אֲשֶׁר מְכַרְתֶּם אֹתִי" (בראשית מה ד).
המדינים מוציאים את יוסף מהבור ומוכרים אותו לישמעלים. כפי שנאמר:

כלומר המדינים מגיעים לסביבות הבור, הם מוציאים את יוסף ומוכרים אותו לישמעלים, המביאים אותו למצרים.

שלב ה' - פוטיפר סריס פרעה

השאלה המרכזית:

מי מכר את יוסף למצרים?

האם היו אלו המדנים או המדיינים או שמא הישמעאלים?

על כך ננסה לענות בעזרת המהלך הבא:

ארוחת האחים

מיד לאחר השלכת יוסף לבור, האחים יושבים לארוחה כפי שנאמר:

"וַיֵּשְׁבוּ לֶאֱכָל לֶחֶם"

מהי משמעות הארוחה? מספר פירושים ניתנו לדבר:

אברבנאל

על דרך הפשט - התורה מדגישה את אכזריות האחים

ספורנו

האחים משוכנעים בצדקת מעשיהם שהרי הם דנו את יוסף בדין רודף ולכן קבעו סעודה. כנגד זאת, אנו מוצאים במעשה פילגש בגבעה ⁽¹⁾ שם הרגו ישראל באחיהם (בני בנימין) הרגישו נקיפות מצפון ולכן לא אכלו. כפי שנאמר:

(שופטים כ, כו): "ויבכו וישבו שם לפני ה' ויצומו ביום ההוא "

אבל במקרה שלנו האחים משוכנעים שעשו את המעשה נכון.

באר מים חיים

האחים אכלו בסוף היום לאחר גמר דין. מאחר שכל זמן שהדין עוד קיים ולא נגמר הדין אין לאכול. כפי שאומרים חז"ל: "מנין לסנהדרין שהרגו את הנפש שאין טועמים כל היום כולו, ת"ל לא תאכלו על הדם..." (סנהדרין סז, ב).

הסבר בדרך חסידות

הלחם קשור למכירה שהרי מכירתו היתה לשם לחם לעולם.

מדרש חסידי אומר - ידוע שהשעבוד של בני ישראל למצרים התחיל ממות לוי, כך שעד יציאת מצרים עברו 117 שנות שעבוד . המדרש מסביר שהסיבה ל- 117 שנות שעבוד הייתה מכירת יוסף ע"י האחים שאח"כ הפכו לשבטים. יוסף נמכר לעבדות והיה עבד במשך 13 שנה, בזמן מכירת יוסף היו 9 אחים שהיו שותפים במכירה. אומר המדרש, כל אח התחייב עקב השותפות שלו בעבירת המכירה ב–13 שנות שיעבוד, מכאן שכל תשעת האחים גרמו לשעבוד של 9 אחים 13X שנים = 117 שנים.

נחזור לעניין המכירה

מי מכר למי? ע"פ חז"ל

נסרוק את השיטות השונות הקיימות אצל המפרשים.

שיטת רש"י

הדבר אינו משנה, היו הרבה מכירות.

האחים הוציאוהו מהבור ומכרוהו לישמעאלים והם למדיינים והם לישמעאלים וכדומה. לשיטת רש"י ישנם מספר קשיים:

1. לשיטת רש"י המדינים מכרו למצרים, ואילו הפסוק אומר במפורש: "...ויקנהו פוטיפר.. מיד הישמעאלים..."
2. רש"י אומר שהמדיינים קנו אותו מהישמעאלים, אבל בפרשה כתוב רק "...ויעברו אנשים מדיינים – סוחרים ..."

ר' אליהו מזרחי סבור שרש"י סומך על הפסוק "והמדינים מכרו אותו אל המצרים", שהרי אם לא קנו מהישמעאלים, כיצד מכרו למצרים?

כלומר נסכם את שיטת רש"י: לפי שיטת רש"י היו שלש מכירות:

האחים מכרו לישמעאלים

הישמעאלים למדינים

המדינים לפוטיפר.

שיטת דעת זקנים לבעלי תוספות

סובר כמו כמו רש"י, אלא שהיו ארבע מכירות:

האחים למדיינים⁽²⁾

המדיינים לישמעאלים

הישמעאלים למדנים

המדנים למצרים.

ומסבירים, שמה שנאמר ש"הישמעאלים מכרו אותו לפוטיפר" זה מאחר ופוטיפר לא האמין למדנים (שהיו כושים) שימכרו לבן (לא היה מקובל) ולכן הם הביאו את הישמעאלים להעיד שמכרוהו למדנים.

שיטת אבן עזרא

מדיינים וישמעאלים - היינו הך ורק הכתוב קורא להם מידי פעם בשמות שונים.

רבנו יוסף "בכור שור"

שיירה כוללת ממדיינים, מדנים וישמעאלים.

כולם בני פילגשי אברהם. ישמעאל בן הגר, מדן ומדין - בני קטורה.

השיירה הייתה מעורבת בשלושתם. ולכן קראו להם פעם כך ופעם כך. הדבר דומה ליהודים שנקראים: יהודים, עבריים וישראלים (3)

שיטת המהר"ל

מדיינים בלבוש ישמעאלים

גם לא מקבל את סברת רש"י על מספר מכירות ואומר שאלו היו מדיינים הלבושים כישמעאלים. לכן האחים, ואח"כ פוטיפר חשבו שהם ישמעאלים ואילו הכתוב קראם מדיינים.

שיטת הרשב"ם

מדיינים עברו במקרה, והם שמכרוהו לישמעאלים.

כתב והקבלה

האחים מכרו לישמעאלים

מתוך מחשבה שהישמעאלים יובילו את יוסף לערב ולא למצרים, אולם ישמעאלים אלו מכרו אותו למדיינים. ומה שכתוב שפוטיפר קנה את יוסף מידי הישמעאלים - הכוונה למדיינים, והסיבה שכתוב "ישמעאלים" היא שהתורה מתייחסת למכירת האחים, שהרי הם חשבו שהוא אצל הישמעאלים.

שיטת ה"ספורנו"

האחים לא רצו לעסוק במכירה ישירה לסוחרים המדיינים

לכן האחים מכרו לבעלי הגמלים שהם הישמעאלים. הישמעאלים היו רק מתווכים והם שמכרום למדיינים.

הגאון ר' חיים מוולוז'ין

טובה עצת ראובן מעצת יהודה.

ראובן הציע להשליכו הבורה – מקום נחשים ועקרבים בעוד שיהודה הציע – "לכו נמכרנו לישמעאלים" - להגלותו לחוצה לארץ. אומר הגר"ח מוולוז'ין: טוב יותר בור של עקרבים בא"י מאשר כתר מלוכה בחו"ל, ולכן הגמרא בסנהדרין (ו:) אומרת: "המברך את יהודה אינו אלא מנאץ".

כעת, ננסה להסביר את סיפור מכירת יוסף בדרך שונה במעט

1. אזור המכירה היה עמק דותן - אזור זה משמש למעבר שיירות מעבר הירדן - סוריה לכיוון מצרים, דרך הים. האחים נעו מאזור חברון צפונה לעבר עמק דותן – הוא אזור ג'נין כיום, כנראה עקב היובש והבצורת באותה שנה. שהרי נאמר:"...וישלחהו מעמק חברון ..." (ל"ז, י"ד) אלא שהם הצפינו עד ג'נין מחוסר מרעה טוב.
2. הבור המוזכר - כנראה מדובר בבור מים ידוע , ולכן הכתוב מפרש באופן מיוחד שהפעם הבור יבש. כפי שנאמר "...והבור ריק אין בו מים", משמע אנו נמצאים בסוף הקיץ, ימים חמים במיוחד, שכבת המים יורדת ולכן הבור יבש. זו הסיבה שנאמר "השליכוהו אל הבור הזה אשר במדבר" - אזור זה אינו מדבר אלא כנראה שהיה חם ויבש.
3. מהעובדה שזה בור מים ידוע, לכן מובן מדוע עברו שם שיירות , סביר להניח שעברו שם אנשים מדיינים סוחרים.
4. האחים עוסקים בדיון מה לעשות ביוסף. יהודה מציע למכור אותו לישמעאלים, מאחר והמדיינים לא עברו בנתיב זה בד"כ. בשלב זה יוסף עדיין שומע את שיחות האחים והוא ער לעובדה שרוצים למוכרו. בהמשך, ניתן להניח שיוסף נרדם או אפילו התעלף היות והיה חם מאוד והרי "הבור ריק אין בו מים".
5. האחים לא ממהרים למכרו שהרי כתוב " וישמעו אחיו" - שמעו אבל לא ביצעו (גם אם נקבל את פירוש רש"י ש"ישמעו" פירושו הסכימו, אבל לא עדיין לא ביצעו דבר). כנראה שהאחים המשיכו להיות עסוקים במרעה ולא מיהרו למכור את יוסף לשיירות הישמעאלים.
6. שיירת המדיינים - סוחרים , באו לשאוב מים מהבור, רק להפתעתם גילו שם לא מים כי אם את יוסף ה מעולף . רמז לכך: "... וימשכו ויעלו את יוסף מן הבור..." (שם, כ"ח).

הערות

(1) שופטים י"ט.

(2) הישמעאלים אמנם באו אבל בסופו של דבר לא להם נמכר יוסף.

(3) כך סוברים גם אברבנאל ורלב"ג.

(4) ראה למשל - הרמב"ם בפירוש המשניות למסכת שבת פרק י', משנה ה'.

תגובות

למיטב הבנתי ישמעאל, מדין ומדן - כולם בניו של אברהם ומכאן שהַמְּדָנִים הם שבט נפרד ולא כינוי לישמעאלים או להפך. כמו כן לא רשום שהאחים מכרו את יוסף אלא רק שהם התכוונו למכור את יוסף.

לעניות דעתי לפי פסוק כח: "וַיַּעַבְרוּ אֲנָשִׁים מִדְיָנִים סֹחֲרִים, וַיִּמְשְׁכוּ וַיַּעֲלוּ אֶת-יוֹסֵף מִן-הַבּוֹר, וַיִּמְכְּרוּ אֶת-יוֹסֵף לַיִּשְׁמְעֵאלִים" הרי שסוחרים מִדְיָנִים מצאו את יוסף בבור, העלו אותו ומכרו אותו לישמעאלים. בהתאם בפרק לט, פסוא א: "וְיוֹסֵף, הוּרַד מִצְרָיְמָה; וַיִּקְנֵהוּ פּוֹטִיפַר סְרִיס פַּרְעֹה שַׂר הַטַּבָּחִים, אִישׁ מִצְרִי, מִיַּד הַיִּשְׁמְעֵאלִים, אֲשֶׁר הוֹרִדֻהוּ שָׁמָּה"

מדבריו של יהודה "לְכוּ וְנִמְכְּרֶנּוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִים" משתמע כי האחים לא ישבו לאכול ליד הבור אחרת יהודה לא היה אומר "לכו" אלא "העלו". לכן מדבריו של יהודה ומסמיכות הפסוקים אני מסיק כי האחים לא ידעו שהמִדְיָנִים מצאו את יוסף וכי הדבר התרחש בזמן שהם ישבו לאכול.

כעת השאלה היא, אם אכן ההמִדְיָנִים מכרו את יוסף לישמעאלים והמצרים קנו את יוסף מהישמעאלים, מדוע נאמר בסוף פרק זה: "וְהַמְּדָנִים--מָכְרוּ אֹתוֹ, אֶל-מִצְרָיִם" ? ההסבר שלי הוא שהַמְּדָנִים היו רק מתווכים בעסקה ויתכן כי היו עבדיהם של הישמעאלים.

לסיכום דעתי היא כי: הַמְּדָנִים מכרו את יוסף אל מצרים לפוטיפר מִיַּד הַיִּשְׁמְעֵאלִים, אשר קנו את יוסף מהמִדְיָנִים, אשר הוציאו אות יוסף מהבור אליו הושלך יוסף ע"י אחיו.

AmitFarkash1982 (שיחה) 23:50, 12 באוקטובר 2019 (IDT)