קטגוריה:בראשית לב כח
נוסח המקרא
ויאמר אליו מה שמך ויאמר יעקב
וַיֹּאמֶר אֵלָיו מַה שְּׁמֶךָ וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב.
וַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו מַה־שְּׁמֶ֑ךָ וַיֹּ֖אמֶר יַעֲקֹֽב׃
וַ/יֹּ֥אמֶר אֵלָ֖י/ו מַה־שְּׁמֶ֑/ךָ וַ/יֹּ֖אמֶר יַעֲקֹֽב׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וַאֲמַר לֵיהּ מַן שְׁמָךְ וַאֲמַר יַעֲקֹב׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַאֲמַר לֵיהּ מַה שְׁמָךְ וַאֲמַר יַעֲקב: |
מפרשי רש"י
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
(כח-כט) והיתה ברכתו "שלא יקרא שמו יעקב רק ישראל", כי גבר בכח הצוריי והנפשי שבו. וזהו שאמר "כי שרית עם אלהים ועם אנשים", שיש בך כח אלהות מצד הנפש שהיא חלק אלוה ממעל וכח אנושי מצד החומר, קול יעקב וידי עשו, ובזה נצחת המלחמה.
ורמז גם-כן במה שנוגע ליעקב הפרטי, שמלחמה הזאת נמשך באדם כל הלילה, היינו כל זמן שהוא בעולם הזה, שבו שולט חשכת החומר ועלטה היה. אבל עת יאיר השחר, שהוא בעת שישוב האדם אל עולם האורה והרוח תשוב אל אלהים אשר נתנה, שאז חדלה המלחמה, כי אז תפרד נפשו מגופו, ואז יקח ברכה גם מן החומר אשר עמד לשטן לו כל ימי חייו, שעל-ידי שהיתה נפשו מורכבת בחומר ונצחה אותו, גדלה מעלתה על הנפשות השוכנות בסתר עליון, אשר עדן לא היו מלובשות בחומר ובגוף, שהם היו רק אלהיים, אבל אתה "שרית עם אלהים ועם אנשים", שהיית מורכב מכח אלהי ואנושי ותוכל.
ובנמשל על יעקב הכללי, שהוא האומה הכללית, הראו לו ששרו של עשו לא יכול לו, אבל נגע בכף ירכו ולא גבר עליו רק על זרעו, וזה יהיה באחרית הימים, אבל אז יאיר השחר ויכלה הלילה, כי אז יבא עת הגאולה והאורה, ואז יבקש שרו של עשו שישלחהו כי עלה השחר, כי אז רוח הטומאה יעבור מן הארץ וכלם ישובו אל האמונה האמיתיית. אבל יעקב רצה להשיג הברכה שיהיה לו מן הגאולה הזאת, כי אחר שאז יבטל היצר הרע - לא יהיה להם עוד ברכה ועבודה, והשיב לו כי אז אין צריך אתה לזאת, כי אז יהיה כח ישראל גדול מכח מלאכי השרת, שהם לא נצחו בבחירתם והיו מוכרחים במעשיהם, ואתה נצחת בבחירתך, ועל-זה אמר "כי שרית עם אלהים ועם אנשים", שהגם שהיית עם אנשים - נצחת בכח אלהים, וזה ברכתך:
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית לב כח.
מַה שְּׁמֶךָ
כנראה שכשנותנים ברכה חייבים לזהות את המקבל, כדי שלא תהיה טעות חובה לוודא שהאדם זכאי וראוי לברכה, ואז מקדישים את הברכה לאיש ושמו.
- יצחק שאל: "מִי אַתָּה בְּנִי" (ביאור:בראשית כז יח) ויעקב ענה: "אָנֹכִי עֵשָׂו בְּכֹרֶךָ" (ביאור:בראשית כז יט).
- אלוהים בברכותיו לא שאל את אברהם, יצחק או יעקב מי הם. כמובן אלוהים ידע ולא היה צורך לשאול. כך אלוהים מצהיר ליעקב: "שִׁמְךָ יַעֲקֹב" (ביאור:בראשית לה י) לפני שהוא מחליף את שמו של יעקב בשנית.
האם מלאך האלוהים, שבא להודיע ליעקב על שינוי שמו לישראל, לא ידע שהוא נאבק עם יעקב?
המצב בחושך דומה לפגישה של יעקב עם יצחק אביו העיור – ככתוב: "ותִַּכְהֶין עֵָינָיו מֵרְאֹת" (ביאור:בראשית כז א).
השאלה הזאת היתה בחינה ליעקב. המלאך ידע עם מי הוא נאבק, אבל הוא נתן הזדמנות ליעקב לשקר, כפי שהוא שיקר לאביו. אם יעקב היה חושש שתבוא קללה הוא היה משקר בשמו.
וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב
תשובה פשוטה, אולם יעקב מסתיר את זהותו. הוא לא נותן את קשרי המשפחה שלו כנהוג.
- יעקב לא ענה: יעקב בן יצחק או בן אברהם.
- לאביו הוא ענה: "אָנֹכִי עֵשָׂו בְּכֹרֶךָ" (ביאור:בראשית כז יט)
- לרחל הוא סיפר: "ויַַּגֵּד יַעֲקֹב לְרָחֵל, כִּי אֲחִי אָבִיהָ הואּ, וְכִי בֶן רִבְקָה, הואּ" (ביאור:בראשית כט יב).
- לעבדיו, נושאי המנחה לעשו, הוא אומר להציג אותו: "לְעַבְדְּךָ לְיַעֲקֹב, מִנְחָה הִוא שְׁלוחָּה, לַאדֹנִי לְעֵשָׂו" (ביאור:בראשית לב יט).
- יוסף מציג את יעקב לפרעה ואמר: "יַעֲקֹב אָבִיו" (ביאור:בראשית מז ז).
ייתכן שיעקב לא חשב שזה נחוץ, ייתכן שהוא התביש באביו, ייתכן שהוא חשש להזכיר מה הוא עשה לאביו.
יעקב ידע שפרוש שמו הוא יה-עקב, במשמעות אלוהים ישמור. ליעקב היה חשוב להזכיר לאלוהים את חובתו לשמור עליו אישית, ולא בזכות יצחק ולא בזכות אברהם.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "בראשית לב כח"
קטגוריה זו מכילה את 8 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 8 דפים.