קטגוריה:בראשית כו כח
נוסח המקרא
מהדורת הכתיב: ויאמרו ראו ראינו כי היה יהוה עמך ונאמר תהי נא אלה בינותינו בינינו ובינך ונכרתה ברית עמך
המהדורה המנוקדת: וַיֹּאמְרוּ רָאוֹ רָאִינוּ כִּי הָיָה יְהוָה עִמָּךְ וַנֹּאמֶר תְּהִי נָא אָלָה בֵּינוֹתֵינוּ בֵּינֵינוּ וּבֵינֶךָ וְנִכְרְתָה בְרִית עִמָּךְ.
פרשני המקרא
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וַאֲמַרוּ מִחְזָא חֲזֵינָא אֲרֵי הֲוָה מֵימְרָא דַּייָ בְּסַעֲדָךְ וַאֲמַרְנָא תִּתְקַיַּים כְּעַן מוֹמָתָא דַּהֲוָת בֵּין אֲבָהָתַנָא בֵּינַנָא וּבֵינָךְ וְנִגְזַר קְיָם עִמָּךְ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַאֲמָרוּ מַחְמָא חֲמִינָא אֲרוּם הֲוָה מֵימְרָא דַיְיָ בְּסַעֲדָךְ דְבִזְכוּתָךְ הֲוַות לָן כָּל טַבְתָא וּכְדוּ נְפַקְתָּא מִן אַרְעָן יַבִּישׁוּ בֵירָן וְאִילָנָא לָא עָבְדוּ פֵירִין וְאָמַרְנָא נְהַדְרִינֵיהּ לְוָותָנָא וְתִתְקַיֵים כְּדוֹן מוֹמָתָא דַהֲוָות בֵּינָן וּמְבָכִין תְּהֵי בֵּינָן וּבֵינָךְ וְנִגְזוֹר קְיָם עִמָךְ: |
רש"י
"תהי נא אלה בינותינו וגו'" - האלה אשר בינותינו מימי אביך תהי גם עתה בינינו וביניך
מפרשי רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
תְּהִי נָא אָלָה בֵּינוֹתֵינוּ... – הָאָלָה אֲשֶׁר "בֵּינוֹתֵינוּ" מִימֵי אָבִיךָ, תְּהִי גַּם עַתָּה
בֵּינֵינוּ וּבֵינֶךָ – (לפי התרגום "תִּתְקַיַּים כְּעַן מוֹמָתָא דַּהֲוָת בֵּין אֲבָהָתַנָא בֵּינַנָא וּבֵינָךְ").
רשב"ם
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
אכן נתכוונו להשיב לכל מה שיסבול דברי יצחק באומרו מדוע וגו', ואמרו לצד שכוונתך כבר נשבע לנו אביך ראו ראינו וגו' ב' ראיות הא' כי שבועת אברהם אין לסמוך עליה מטעמים שכתבנו למעלה, עוד ראינו כי באמצעותך תתקיים השבועה כראי מוצק. עוד ראינו כי שבועת אביך לא דקדקנו לפסקי דינים המפסידים הברית וכמו שכתבנו למעלה, גם אם כוונתך לומר על אשר לא הלכנו לישמעאל לכרות לנו ברית כי הוא מיורשי אביך והוא הגדול ראינו כי ה' עמך וזה לך האות כי הבטחות אברהם לך הם נתונים ואתה העיקר בהם, גם אם כוונתך לקבול על אשר הראנו לך שנאה במה ששלחנוך ראינו כי ה' עמך ובערך אדם כזה בכל מקום שהולך שמה שמור ומוצלח הוא ולא ישתנה לו המקום בערכו ואין כאן שנאה:
גם למה שתהיה ההקפדה על המתגלה מלבבנו כי לא נכון עמך ותאמר איך תבקשו ממני טובה, גם לזה באה תשובה באומרם ראו ראינו ראיה שכליית שזולת זה לא תתקיים השבועה בינינו בכל תוקף המשפט וכמו שדקדקו בדבריהם כאשר אבאר בסמוך:
ונאמר תהי נא וגו'. צריך לדעת אומרו ונאמר לשון עבר. התחילו לתת טעם לאשר שלחוהו, כי קודם והוא עמם בגרר לא תכון השבועה על דרך מה שאמרו ז"ל בנדרים דף כ"ז וז"ל נודרים להרגים וחרמים וב"ה אומרים אף בשבועה. וכתב מהרי"ק בסימן רל"ב וז"ל הנודר או הנשבע לאנס לא הוי נדר ולא שבועה וכו' (וחוזר) [וחושב] בלבו וכו', ולפי זה כל השבועה שתהיה תחת יד אנס יכול הנשבע לבטל בלבו, ויוסף לפרעה וצדקיהו לנבוכדנצר לא בטלו בלבם. ודין זה אפילו קיבל הנאה ממנו ובכל תוקפי חיזוקי השבועה כל שיד חזקה באמצע מבטל בלבו ואין כאן שבועה, לזה חששו אבימלך וכו' לכרות ברית עם יצחק בגרר תחת ממשלתו כי יכול יצחק לבטלה מלבו מדין נשבעין לאנסין לזה נתחכמו לכרות ברית במקום שהם בו עתה שלא היתה שליטת אבימלך עליו, וכן מוכח מדברי רמב"ן, והוא אומרו תהי נא פי' עתה תהיה האלה ולא במציאות הקודם, ובזה אין לחוש לביטול השבועה בלב. וטעם אומ' כי עצמת ממנו וגו'. הוא טעם מושאל ולא רצה לגלות לו הטעם, או לבל יפציר בהם בצדדי הטעם וכי יספיק בבריתו שם וכדומה, גם היו להם טעמים אחרים כאשר אבאר בדבריהם לזה אמרו לו טעם מוחלט:
בינותינו בינינו וביניך וגו'. טעם שהאריך לומר בינותינו וגו', נתכוון לחזק ברית אברהם ולהוסיף ברית מחדש עם יצחק, והכונה בזה לדעת ברית הראשונה של אברהם האם עומדת לנס, ויש בזה תוקף משבועה של יצחק כי כבר נפטר אברהם ואין מציאות להתרתה לבנים ולקיים כל דבר נשבע יצחק בתנאים אשר ירשום. ואולי כי חש אבימלך גם כן שיתן ה' מתנה מחדש ליצחק וינחילנה לעשו ועשו אינו זרעו של אברהם דכתיב (כא יב) כי ביצחק יקרא לך זרע ולא כל יצחק, ואם יתן יצחק לעשו ארץ פלשתים לא יזכה אבימלך בדינו עם עשו מצד ברית אברהם כי יאמר זו מתנה חדשה נתן ה' ליצחק אחרי מות אברהם ויצחק נתנה לעשו ואין מידו מציל. לזה נתחכם להשביע יצחק ושבועת יצחק תחול גם על עשו כי זרעו יקרא הגם שאינו נקרא זרעו של אברהם. וטעם שלא הזכיר הדורות, כבר רמזו אותם באומרם בינותינו וגו' ופי' רז"ל (רש"י) שבינותינו וגו' ושם נאמר לי ולניני ולנכדי:
עוד ירמוז באומרו בינותינו וגו' פי' שיהיה הברית בפני רבים לא שיכרות ברית לאבימלך בינו ובינו אלא ביניהם יהיו כולם יחד, והכוונה בזה כדי שיהיה בפני רבים, ואמרו בינינו עוד לרמוז שתהיה הכונה על דעתם כדי שיהיה על דעת רבים:ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
ראו גם
ויקי על הפסוק
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כו כח.
רָאוֹ רָאִינוּ כִּי הָיָה יְהוָה עִמָּךְ
וַיֹּאמְרוּ
כאשר אבימלך בא לאברהם נאמר: "וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ ופִּיכֹל שַׂר צְבָאוֹ" (ביאור:בראשית כא כב), כלומר אבימלך דיבר לבד (ופיכל עמד לידו כתומך).
כאן נאמר: "וַיֹּאמְרוּ", בלשון רבים. כלומר, אבימלך עמד ולא דיבר, אך נכבדי גרר דיברו. הם באו להתנצל ולבקש שיצחק יאשר שהם שלחו אותו בשלום ולא פגעו בו, היינו שהם לא עברו על פקודת אבימלך לא לגעת ביצחק.
המדברים לא הגיבו ישירות להאשמותיו של יצחק: "וְאַתֶּם שְׂנֵאתֶם אֹתִי, ותְַּשַׁלְּחונִּי מֵאִתְּכֶם", וגם לא הגיבו ישירות לשאלתו הצינית: "מַדּועַּ בָּאתֶם אֵלָי" (ביאור:בראשית כו כז).
רָאוֹ רָאִינוּ כִּי הָיָה יְהוָה עִמָּךְ
הם כנראה תכננו בדרך מה להגיד ליצחק, שכן דבריהם בדיוק באותה המתכונת של דברי אבימלך לאברהם:
- אבימלך אמר: "אֱלֹהִים עִמְּךָ בְּכֹל אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה" (ביאור:בראשית כא כב). הם אמרו: "רָאוֹ רָאִינו כִּּי הָיָה יְהוָה עִמָּךְ".
- אבימלך אמר: "וְעַתָּה הִשָּׁבְעָה לִּי בֵאלֹהִים הֵנָּה, אִם תִּשְׁקֹר לִי ולְּנִינִי ולְּנֶכְדִּי" (ביאור:בראשית כא כג). הם אמרו: "תְּהִי נָא אָלָה בֵּינוֹתֵינוּ בֵּינֵינו וּבֵּינֶךָ וְנִכְרְתָה בְרִית עִמָּךְ".
- אבימלך אמר: "כַּחֶסֶד אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמְּךָ תַּעֲשֶׂה עִמָּדִי וְעִם הָאָרֶץ אֲשֶׁר גַּרְתָּה בָּהּ" (ביאור:בראשית כא כג). הם אמרו: "אִם תַּעֲשֵׂה עִמָּנוּ רָעָה כַּאֲשֶׁר לֹא נְגַעֲנוךָּ, וְכַאֲשֶׁר עָשִׂינו עִּמְּךָ רַק טוֹב, ונְַּשַׁלֵּחֲךָ בְּשָׁלוֹם" (ביאור:בראשית כו כט).
למעשה הם התפלאו על כך שיצחק הצליח למצוא מים כל כך מהר ולשרוד במדבר. הם הבינו שאלוהים עזר לו, ולכן הם אומרים: "רָאוֹ רָאִינוּ כִּי הָיָה יְהוָה עִמָּךְ". למעשה, ריב הבארות היווה ניסיון נוסף ליצחק, האם אלוהים שומר עליו כמו בעקדה שלו, ובגירוש ישמעאל למדבר עם כמות קטנה של מים.
וְנִכְרְתָה בְרִית עִמָּךְ
נכבדי גרר ביקשו מיצחק שיבטיח: "אִם תַּעֲשֵׂה עִמָּנו רָּעָה כַּאֲשֶׁר לֹא נְגַעֲנוךָּ, וְכַאֲשֶׁר עָשִׂינו עִּמְּךָ רַק טוֹב, ונְַּשַׁלֵּחֲךָ בְּשָׁלוֹם" (ביאור:בראשית כו כט). הם היו בטוחים שיצחק ישמח להבטיח לא להתקיף אותם.
הם ביקשו שיצחק לא יתקיף אותם, אבל למעשה לא מפורט שהם הבטיחו בתמורה לא לפגוע בו.
לא נאמר שיצחק יכול לחזור לגרר או לקבל בחזרה את הבארות שחפר ואשר נלקחו ממנו.
נכבדי גרר סותרים בדבריהם את דברי יצחק:
- לא שנאנו אותך - הנה שלחנו אותך בשלום, וכעת אנחנו באים בשלום.
- אין פלא שהצלחת להישאר בחיים כי אלוהים שמר עליך.
- אל תתפלא שבאנו לבקר אותך. אתה שכן מכובד ואנו רוצים לחיות איתך בשלום.
אולם דבריהם מאשרים שהם חושבים שליצחק יש סיבה לכעוס עליהם. לולא אלוהים, סביר להניח שיצחק היה מוצא את מותו באשמתם. לאמור, אכן היתה קיימת סכנה שיצחק יתקיף אותם ויעניש אותם, וזו הסיבה שהם באו לעשות עמו הסכם שלום.
יצחק והפלישתים קיימו את הסכם השלום הזה עד ימי שאול כי הוא היטיב לשני הצדדים. לא נראה שלהסכם הזה היה תוקף חוקי או תמיכה משמים.
- דף מקראות גדולות על הפסוק
- ביאור מקראות גדולות על הפסוק
- ביאור מפורט של הפסוק
- דפים באתר ויקיטקסט המקשרים לפסוק
ויקי על הפרק
באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "בראשית כו כח"
קטגוריה זו מכילה את 9 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 9 דפים.