קטגוריה:בראשית כד יג
נוסח המקרא
מהדורת הכתיב: הנה אנכי נצב על עין המים ובנות אנשי העיר יצאת לשאב מים
המהדורה המנוקדת: הִנֵּה אָנֹכִי נִצָּב עַל עֵין הַמָּיִם וּבְנוֹת אַנְשֵׁי הָעִיר יֹצְאֹת לִשְׁאֹב מָיִם.
פרשני המקרא
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | הָא אֲנָא קָאֵים עַל עֵינָא דְּמַיָּא וּבְנָת אֲנָשֵׁי קַרְתָּא יִפְּקָן לְמִמְלֵי מַיָּא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | הָא אֲנָא קָאִי עַל עֵינָא דְמַיָא וּבְנַתְהוֹן דְאַנְשֵׁי קַרְתָּא נַפְקַן לְמִמְלֵי מוֹי: |
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
הנה אנכי נצב על עין המים והיה הנערה. ארבעה הן ששאלו שלא כהוגן, לשלשה נתן להם כהוגן ולאחד נתן לו שלא כהוגן, ואלו הן: אליעזר עבד אברהם, וכלֵב, ושאול, ויפתח. אליעזר, "והיה הנערה אשר אומר אליה": אילו יצתה אמה אחת והשקהו, היה משיאה לבן אדוניו? זימן לו הקב"ה כהוגן, והנה רבקה יוצאת. כלב אמר: "אשר יכה את קרית ספר ולכדה ונתתי לו את עכסה בתי לאשה"; אילו לכדה עבד אחד, היה נותן לו את בתו? זימן לו הקב"ה כהוגן, "וילכדה עתניאל בן קנז". שאול אמר: "והיה האיש אשר יכנו" וגו'; אילו יצא כושי אחד או גוי אחד או עבד אחד והכהו, היה נותן לו את בתו? זימן לו הקב"ה כהוגן, "ודוד בן איש אפרתי". יפתח אמר: "והיה היוצא אשר יצא מדלתי ביתי"; אילו יצא חמור אחד או כלב אחד, היה מעלה עולה? זימן לו הקב"ה שלא כהוגן, "ויבא יפתח המצפתה והנה בתו יוצאה לקראתו":
ראו גם
ויקי על הפסוק
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כד יג.
ראט: תוכניתו של עבד אברהם למצוא כלה ליצחק
הִנֵּה אָנֹכִי נִצָּב עַל עֵין הַמָּיִם
העבד עומד לעשות הסכם עם אדוני. הוא מגדיר במדויק את המקום והזמן כדי שאלוהים לא יבוא אליו אחר כך בטענות שהוא לא הגדיר את המצב ולכן קרתה טעות.
העבד דיבר עם אלוהים כשם שהוא משוחח עם אברהם. העבד הבהיר בדיוק מהי חובתו במסגרת הבאת אישה ליצחק. למעשה, העבד הטיל אחריות על אדוני לבחור לזמן לו נערה מתאימה. אם אלוהים יכשל, אזי הוא יהיה חופשי לבחור כרצנו משום שאלוהים קיבל הזדמנות ולא פעל.
וּבְנוֹת אַנְשֵׁי הָעִיר
בחוקי חמורבי, המעמד 'איש' מוגדר כאציל, עשיר או משרת המלך. מתחת למעמד הזה יש שני מעמדות נוספים: איש חופשי ועבד. הכתוב מדגיש שמדובר בבנות של אנשים מכובדים.
וּבְנוֹת אַנְשֵׁי הָעִיר יֹצְאֹת לִשְׁאֹב מָיִם
הבאת מים נקיים וצחים לאנשי הבית היתה העבודה של הבנות של אנשי העיר. הנערות הללו היו אחראיות להביא מים נקיים, טהורים וצלולים. המים הללו שימשו לרחיצת ידיים, לבישול אוכל ולשתייה.
- לא בדיוק ברור מה היא ההגדרה של משק בית וכן כמה אנשים התגוררו במשפחה.
- לא בדיוק ברור מאיזה גיל עד איזה גיל נערה מופקדת על הבאת מים לבית אביה. האם נערה נשואה או מאורסת פטורה מהתפקיד הזה?
- אם אין נערה צעירה ורווקה במשפחה, האם המותר לשפחה להביא מים לבית אדוניה? או שמא המים האלה נתפסים כחשודים?
הבנות כאילו היו שרות המים בבית אביהם (כמו שר המשקים של מלך פרעה). חובתם היתה להביא מים בזמן, בכמות מספיקה ובאיכות מעולה (ללא מחלות, זיהומים או ריח רע).
העבד ידע את מנהגי המקום ואת שפתם
העבד היה מודע למנהג שהנערות יוצאות לפנות ערב להביא מים לביתם. ייתכן שהעבד הכיר את המנהג מילדותו או שכך היה גם נהוג בכנען, או לחילופין, שהוא למד עליו בערים שבהן הוא עבר במהלך המסע לחרן. בכל אופן, ניתן לראות שהעבד דיבר עם רבקה בשפתה. מכאן שהעבד נולד באזור או למד מאברהם את השפה.
- דף מקראות גדולות על הפסוק
- ביאור מקראות גדולות על הפסוק
- ביאור מפורט של הפסוק
- דפים באתר ויקיטקסט המקשרים לפסוק
ויקי על הפרק
באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "בראשית כד יג"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.