קטגוריה:בראשית כא יא

תרגום

וַיֵּרַע הַדָּבָר מְאֹד בְּעֵינֵי אַבְרָהָם עַל אוֹדֹת בְּנוֹ

הרמב"ן מציין שגרוש ישמעאל היה רע בעייני אברהם, אבל רק ביחס לבנו ולא ביחס להגר אמו. הגר חזרה להיות שפחה של שרה לאחר שאברהם אמר: "הִנֵּה שִׁפְחָתֵךְ בְּיָדֵךְ" (ביאור:בראשית טז ו). לא נראה שאברהם המשיך לבוא להגר כי אחרת היו נולדים לו ילדים נוספים ממנה. הגר לא עניינה את אברהם והוא לא כעס כששרה ביקשה לשחרר אותה.

לפי הכתוב נראה שישמעאל היה ילד/נער צעיר, ולא ברור אם הגר לקחה אותו על שכמה או אם הוא צעד לידה. עם-זאת, בזמן היגמלו של יצחק בגיל 3, ישמעאל כבר היה בן 17, בגילו של יוסף כאשר יוסף הלך לבדו מחברון לשכם, לפי המשך הסיפור שישמעאל התעלף בצמא ואימו חשבה שהוא ימות לא נראה שישמעאל היה בן 17.

ישנן מספר אפשרויות למתי התרחש הגירוש:

1. לאחר ששרה שמעה שייוולד לה בן וששמו יהיה יצחק, אבל לפני כניסתה להיריון. באותו הזמן ישמעאל היה בן 13.
2. מיד לאחר כניסת שרה להיריון.
3. לאחר שיצחק נולד. באותו הזמן ישמעאל היה בן 14.

כך או כך, זה היה גיל צעיר להיזרק למדבר. הגירוש עצמו בעצם היה מבחן שבו העמיד אלוהים את אברהם וישמעאל. אברהם היה חייב להראות שהוא מאמין באדוני, ולמרות שיצחק עוד לא נולד או רק נולד, היה עליו לגרש את ישמעאל. הגירוש מסמל את נכונותו של אברהם לנתק את עצמו מישמעאל.

לאחר הגירוש ישמעאל עבר חוויה איומה ומפחידה ורק בעזרת אלוהים הוא זכה לישועה כאשר אמו מצאה לו מים במדבר. החוויה של ישמעאל דומה לחוויה של יצחק בעקדתו. ישמעאל למד מהניסיון, האמין בברכת אלוהים, ולא כעס על יצחק או על אברהם. בעתיד, הוא ויצחק יחדיו קברו את אביהם, ככתוב: "ויִַּקְבְּרו אֹּתוֹ יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל, בָּנָיו" (ביאור:בראשית כה ט).

וַיֵּרַע הַדָּבָר מְאֹד

אין שום בסיס לטענה שישמעאל היה ילד רע או שעשה מעשה רע. ברכת אלוהים ואהבתו של אברהם מעידים על כך שהוא היה ילד מעולה. אברהם אהב את ישמעאל מאוד. הוא לא היה מעוניין ביצחק, ואפילו ביקש מאלוהים: "לו יִּשְׁמָעֵאל, יִחְיֶה לְפָנֶיךָ" (ביאור:בראשית יז יח). או-אז, אלוהים הרגיע אותו ע"י כך שהבטיח גם לישמעאל ברכה "וְגַם אֶת בֶּן הָאָמָה, לְגוֹי אֲשִׂימֶנּו:ּ כִּי זַרְעֲךָ, הואּ" (ביאור:בראשית כא יג).

אברהם שמע את דרישתה של שרה: "גָּרֵשׁ". לפעולה היו מספר משמעויות משפטיות חשובות:

1. "גָּרֵשׁ" במשמעות של 'שחרר'. האמה ובנה יהפכו לאנשים חופשיים.
2. "גָּרֵשׁ" במשמעות של 'התנתק'. שרה פוקדת שאברהם לא לבוא במגע עם ישמעאל. מעכשיו והלאה עתידו של אברהם יהיה טמון ביצחק בלבד.
3. "גָּרֵשׁ" במשמעות של 'הרוג'. שלח אותם - ילד ואישה - למדבר, ואסור עליהם לחזור. איפה הם ימצאו מים? מה זרים יעשו להם? (יוסף נחטף ונמכר לעבדות.) זה לא היה עניין שלהם. אלוהים ישמור על ישמעאל כהבטחתו.

אברהם היה מודע לסכנה ולכן נתן להגר צידה "לֶחֶם וְחֵמַת מַיִם" (ביאור:בראשית כא יד) שתספיק להם לפחות למספר שעות עד שיגיעו למקום אחר.

אברהם לא שלח אותם ליישוב מסוים או לכיוון העיר גרר. הוא לא נתן להם זהב וכסף. הוא לא שלח עבדים לעזור להם לבנות אוהל ולשמור עליהם. הוא לא נתן להם צאן ובקר. אברהם קיבל פקודה מאלוהים: "כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה, שְׁמַע בְּקֹלָהּ". משום ששרה לא אמרה דבר, אברהם לא עשה דבר.

קיימת אפשרות שאברהם חשב שהסכנה לא כל כך גדולה, הלוא בעבר הגר ברחה בלילה מהמחנה וידעה למצוא את העין על אם הדרך, ככתוב: "ויִַּמְצָאָהּ מַלְאַךְ יְהוָה, עַל עֵין הַמַּיִם בַּמִּדְבָּר: עַל הָעַיִן, בְּדֶרֶךְ שׁורּ" (ביאור:בראשית טז ז). בזכות המקרה הזה הבאר קיבלה את שמה: "בְּאֵר לַחַי רֹאִי" (ביאור:בראשית טז יד).

אלוהים הבטיח לאברהם: "גַם אֶת בֶּן הָאָמָה, לְגוֹי אֲשִׂימֶנּו:ּ כִּי זַרְעֲךָ, הואּ" (ביאור:בראשית כא יג). אברהם הבין שאלוהים יעמיד את ישמעאל בניסיון, ולאחר מכן ויראה לו את גדולתו ויכולתו להושיע, בדיוק כמו שאלוהים הציל את שרה במצרים ובגרר, וכמו שבעתיד יעשה אלוהים ליצחק בעקדה. אלוהים ידאג וישמור על ישמעאל ואסור לאברהם להפריע לתוכניתו של אלוהים.

למרות שנאמר: "ויֵַּרַע הַדָּבָר מְאֹד", אברהם לא ענה לשרה, אלא שתק וכעס בליבו. שרה לא דרשה לבצע את הגירוש מיד, אלא חיכתה בסבלנות. אברהם הסתובב זמן מה עד שאלוהים ראה שהוא לא מתכוון לבצע את דרישתה של שרה. אז התערב אלוהים ובעדינות הסביר לאברהם שהכול לטובה, ושכך חייב להיות.

נראה שאברהם לא הבין שתפקידו של ישמעאל היה כילד לתרגול, כדי לאמן את אברהם לגדל את יצחק בהצלחה. והנה עכשיו תפקידו של ישמעאל נגמר וישמעאל חייב ללכת.