קטגוריה:בראשית ח יא
מתוך ויקיטקסט
ותבא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה וידע נח כי קלו המים מעל הארץ
(ראה פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הספר)
* * *
וַתָּבֹא אֵלָיו הַיּוֹנָה לְעֵת עֶרֶב וְהִנֵּה עֲלֵה זַיִת טָרָף בְּפִיהָ וַיֵּדַע נֹחַ כִּי קַלּוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ.
(ראה פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הספר)
* * *
וַתָּבֹ֨א אֵלָ֤יו הַיּוֹנָה֙ לְעֵ֣ת עֶ֔רֶב וְהִנֵּ֥ה עֲלֵה־זַ֖יִת טָרָ֣ף בְּפִ֑יהָ וַיֵּ֣דַע נֹ֔חַ כִּי־קַ֥לּוּ הַמַּ֖יִם מֵעַ֥ל הָאָֽרֶץ׃
(ראה פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הספר) - עזרה - תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
ראו פסוק זה: במהדורה המבוארת • שאלות ותשובות באתר אתנ"כתא • קישורים באתר סנונית
תרגום
אונקלוס: ואתת לוותיה יונה לעידן רמשא והא טרף זיתא תביר מחת בפומה וידע נוח ארי קלו מיא מעל ארעא:
ירושלמי - יונתן: וְאָתַת לְוָתֵיהּ יוֹנָתָא לְעִדוּנָא רַמְשָׁא וְהָא טַרְפָא דְזֵיתָא לָקִיט תִּבִיר וּמְחִית בְּפוּמָהּ דִנְסַבְתֵּיהּ מִן טַוָור מִישְׁחָא וִידַע נחַ אֲרוּם אִיתְקוֹלָלוּ מַיָא מֵעִילוֹי אַרְעָא:
ירושלמי (קטעים):
רש"י (כל הפרק)
"טרף בפיה" - אומר אני שזכר היה לכן קוראו פעמים ל' זכר ופעמים ל' נקבה לפי שכל יונה שבמקרא לשון נקבה כמו (שיר השירים ה) כיונים על אפיקי מים רוחצות (יחזקאל ז) כיוני הגאיות כולם הומות (הושע ז) כיונה פותה
"טרף" - חטף ומדרש אגדה ל' מזון ודרשו (עירובין יח) בפיה לשון מאמר אמרה יהיו מזונותי מרורין כזית בידו של הקב"ה ולא מתוקין כדבש בידי בשר ודםדונש בן לברט בתשובה על רב סעדיה גאון (כל הפרק)
ופתר וְהִנֵּה עֲלֵה-זַיִת טָרָף בְּפִיהָ - חתוך בפיה. עשה טָרָף כמו טָרוּף.
וזה מנכרין אותו בעלי הדיקדוק, היעשה ממילה, משקלה - פעל, לפעול?
"וַתָּבֹא אֵלָיו הַיּוֹנָה לְעֵת עֶרֶב וְהִנֵּה עֲלֵה-זַיִת טָרָף בְּפִיהָ וַיֵּדַע נֹחַ כִּי-קַלּוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ".
אמר הגאון: חתוך בפיה.
ויאמר ר"ארבי אדונים, שמו העברי של דונש: היעשה מפועל פעול? ופי' כי "זית" ו"טרף" ב' שמות.
ולא אמר נכונה, כי רי"ש טָרָף קמוץ הפך כל פועל עבר, והוא שם התואר כי יש תואר דומה לפועל כמו הוֹלֵךְ שלא יתכן היותו פועל, כי אין לו פועל בעבור שהוא מהפעלים העומדים, ויש שם תואר דומה לפעול כמו מֵת, ורבים כמוהו.
פירוש גל נעול
- חתוך בפיה - והיה "טרף" שם תואר לעלה, כלומר עלה זית היה טרוף וקרוע מן עץ זית בפי היונה ולא שלם, ומזה הכיר נח כי לא קלו המים, שאלו אספתו מן המים היה העלה שלם. ולדעה זו נוטה גם המתרגם, כי תרגם: תביר, וכן הוא דעת החכם בפירושו שם.
- זית וטרף ב' שמות - ר"ל שטעם טרף כמו עלה מן טַרְפֵּי צִמְחָהּ והוא שם דבר, ובא כפל לשון ועניין א', ולדעתו חסר וי"ו העטוף. (ונ"ל שלזה כיוון בפי' לתורה באמרו שם: י"א שהוא (טרף) מלה מוכפלת כטעם עכ"ל. וצ"ל בטעם, ור"ל מלת טרף דומה בטעמו למלת עלה ונכפל עניין במלות שונות. ולפ"ז דברי ופי' הגה"ה שם אך למותר).
- הפך כל פועל עבר - ע"ש בפירושו.
- והוא שם התואר - וכ"כ הרד"ק והרמב"ן.
- דומה לפועל כמו הולך - והבט מש"כ בביאורי לשפה ברורה כ"ו בסי' ל"ד.
רמב"ן (כל הפרק)
"והנה עלה זית טרף בפיה" - מפשוטו של פסוק זה יראה שלא נעקרו האילנות ולא נמחו במבול כי לא היה שם נחל שוטף בעבור כי נתמלא כל העולם מים אבל בבראשית רבה (לג ו) אמרו מהיכן הביאה אותו רבי לוי אמר מהר המשחה הביאה אותו דלא טפת ארעא דישראל במיא דמבולא הוא שהקדוש ברוך הוא אמר ליחזקאל בן אדם אמור לה את ארץ לא מטוהרה היא לא גושמה ביום זעם (יחזקאל כב כד) רבי ביריי אמר נפתחו לה שערי גן עדן והביאה אותו והנה כוונתם שנעקרו האילנות ונמחו במקומות המבול ואף כי יהיה העלה נבל וכן אמרו (ב"ר ל ח) אפילו איצטרובולין של ריחים נמוחו במבול ודרשו בו אבנים שחקו מים (איוב יד יט) ומאמרם "דלא טפת ארעא דישראל במיא דמבולא" שלא היה עליה גשם המבול כדכתיב לא גושמה ולא נפתחו בה מעינות תהום רבה אבל המים נתפשטו בכל העולם וכסו כל ההרים הגבוהים אשר תחת כל השמים כמו שכתוב מפורש (לעיל ז יט) ואין סביב ארץ ישראל גדר לעכב המים שלא יבאו בה וכך אמרו בפרקי רבי אליעזר (פרק כג) ארץ ישראל לא ירד עליה מי המבול מן השמים אלא נתגלגלו המים מן הארצות ונכנסו לתוכה שנאמר בן אדם אמור לה והנה לדעת רבי לוי מפני שלא ירד בארץ ההיא הגשם השוטף ולא נפתחו עליה ארובות השמים נשארו בה האילנות ובכל העולם נשברו ונעקרו במבול ומטרות עזו ואני תמה על מאמרם "מגן עדן" אם כן לא ידע נח שקלו המים מעל הארץ כי שם לא נכנסו מי המבול ואולי היו שעריו סגורים שלא יכנסו שם המים וכאשר קלו המים נפתחו ומדעתם זו אמרו שם (ב"ר לו ג) ויטע כרם (להלן ט כ) ומהיכן היה לו אמר רבי אבא בר כהנא בכניסתו לתיבה הכניס עמו זמורות לנטיעות יחורים לתאנים גרופיות לזתים
"טרף בפיה" - כתב רש"י: "אומר אני שזכר היה ולכך קורא אותו פעמים לשון זכר ופעמים לשון נקבה לפי שכל יונה שבמקרא לשון נקבה הוא טרף חטף. ומדרש אגדה לשון "מזון" ודרשו "בפיה" לשון מאמר אמרה יהיו מזונותי מרורין כזית ובידו של הקב"ה ואל יהיו מתוקים כדבש ביד אדם". ואין כל זה נכון בעיני, כי חזרת זכר היונים מנקבה לזכר במקום אחד מן הפרשה אין בו טעם, ואם הלשון לקרוא כלם בשם הנקבות למה שינה בכאן? וכן מדרשם בהגדה לא שיעשו "בפיה" לשון מאמר כלל, אבל מדרשם מפני שהביאה העלה הזה, כי אם נאמר שאירע כן לא על חנם פירש אותו הכתוב, כי היה לו לומר והנה עלה טרף בפיה, והזית איננו בא מן האילנות הגבוהים מאד שישכנו בו העופות לארך דליותיו, ולכך אמרו כי היה בזה רמז, שהעופות נוח להם להיות מזונותם מרים כלענה ביד הקב"ה ולא שיהיו טובים בידי אדם, וכל שכן בני האדם שאין רצונם להתפרנס זה מזה.
ולשון בראשית רבה (בראשית רבה לג ו): "אמר רבי אבהו אילו מגן עדן הביאה אותו לא היה לה להביא דבר מעולה או קנמון או פפולסמון אלא רמז רמזה לו נח מר מזה מתחת ידו של הקדוש ברוך הוא ולא מתוק מתחת ידך". אבל בגמרא הוסיפו (סנהדרין קח א): "מאי משמע דהאי טרף לישנא דמזוני הוא דכתיב (משלי ל ח) הטריפני לחם חקי". כי מפני הטעם שאמרנו, עשו לזה סמך מלשון "הטריפני", ירמוז כאילו אמר והנה עלה זית טרף בפיה.
ופשוטו של מקרא, פרשו בו (אונקלוס הראב"ע והרד"ק) שהוא תאר לעלה: והנה עלה זית טרוף בפיה. וסמך לדבר, שהוא קמוץ, כי כן משפטו. אבל נמצא מהם בזרות, (הושע ו א): "כי הוא טרף וירפאנו", (ויקרא ה כג): "והשיב את הגזלה אשר גזל", (ויקרא ה יח): "על שגגתו אשר שגג", וזולתם רבים.
כתבו סיכום על הפסוק (הכנה לסיכום)
הנוסח בכל מהדורות המקרא בויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
מאמרים בקטגוריה "בראשית ח יא"
דף קטגוריה זה כולל את 11 הדפים הבאים, מתוך 11 בקטגוריה כולה.
כמס |
עק |
שת |
