בן סירא טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פרקי ספר בן סירא: א · (במהד' המבוארת) · ב · ג · ד · ה · ו · ז · ח · ט · י · יא · יב · יג · יד · טו · טז · יז · יח · יט · כ · כא · כב · כג · כד · כה
כו · כז · כח · כט · ל · לא · לב · לג · לד · לה · לו · לז · לח · לט · מ · מא · מב · מג · מד · מה · מו · מז · מח · מט · נ · נא


הספרים החיצונים · ספר בן סירא · מהדורת דוד כהנא · מידע על מהדורה זו

<< · בן סירא · טז · >>

מהדורת דוד כהנא (על בסיס המקור העברי מכתבי יד)[עריכה]

ספר בן סירא במהדורת דוד כהנא, פרק ט"ז.

(א) אַל תִּתְאַוֶּה תֹּאַר נַעֲרֵי שָׁוְא, וְאַל תִּשְׂמַח בִּבְנֵי עַוְלָה.

(ב) וְגַם אִם פָּרוּ אַל תָּבֻעַ בָּם, אִם אֵין אִתָּם יִרְאַת יְהֹוָה.

(ג) אַל תַּאֲמִין בְּחַיֵּיהֶם, וְאַל תִּבְטַח בְּעִקְבוֹתָם.

(*ג) כִּי לֹא תִהְיֶה לָהֶם, אַחֲרִית טוֹבָה.

(*ג) כִּי טוֹב אֶחָד עוֹשֶׂה רָצוֹן, מֵאָלֶף, וּמוֹת עֲרִירִי, מִמִּי שֶׁהָיוּ לוֹ, בָּנִים רַבִּים בְּעַוְלָה, וּמֵאַחֲרִית זָדוֹן.

(ד) מֵאֶחַד עֲרִירִי יְרֵא יְהֹוָה תֵּשֵׁב עִיר, וּמִמִּשְׁפַּחַת בֹּגְדִים תֶּחֱרָב.

(ה) רַבּוֹת כָּאֵלֶּה רַאֲתָה עֵינִי, וְעַצֻּמוֹת כָּאֵלֶּה שָׂמְעָה אָזְנִי.

(ו) בַּעֲדַת רְשָׁעִים יוֹקֶדֶת אֵשׁ, וּבְגוֹי חָנֵף נִצְּתָה חֵמָה.

(ז) אֲשֶׁר לֹא נָשָׁא לֲנְסִיכֵי קֶדֶם, הַמּוֹרִים עוֹלָם בִּגְבוּרָתָם.

(ח) וְלֹא חָמַל עַל מְגוּרֵי לוֹט, הַמִּתְעַבְּרִים בְּגַאֲוָתָם.

(ט) וְלֹא חָמַל עַל גוֹי חֶרֶם, הַנּדוֹשִׁים בַּעֲוֹנָם.

(י) כֵּן שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי, הַנֶּאֱסָפִים בִּזְדוֹן לִבָּם.

(יא) וְאַף כִּי אֶחַד מַקְשֶׁה עֹרֶף, תֵּמַהּ זֶה אִם יִנָּקֶה.

(*יא) כִּי רַחֲמִים וְאַף עִמּוֹ וְנוֹשֵׂא וְסוֹלֵחַ, וְעַל רְשָׁעִים יַנִּיחַ רָגְזוֹ.

(יב) כְּרָב רַחֲמָיו כֵּן תּוֹכַחְתּוֹ, אִישׁ כְּמִפְעָלָיו יִשְׁפֹּט.

(יג) לֹא יִמָּלֵט בְּגָזֵל עַוָּל, וְלֹא יַשְׁבִּית תַּאֲוַת צַדִּיק לְעוֹלָם.

(יד) כָּל הָעֹשֶׁה צְדָקָה, יִשׁ לוֹ שָׂכָר.

(טו) יְהֹוָה הִקְשָׁה אֶת לֵב פַּרְעֹה, אֲשֶׁר לֹא יְדָעוֹ, שֶׁמַעֲשָׂיו מְגֻלִּין תַּחַת הַשָּׁמַיִם.

(טז) רַחֲמָיו יֵרָאוּ לְכָל בִּרְיוֹתָיו, וְאוֹרוֹ וְשִׁבְחוֹ חָלַק לִבְנֵי אָדָם.

(יז) אַל תֹּאמַר מֵאֵל נִסְתַּרְתִּי, וּבַמָּרוֹם מִי יִזְכְּרֵנִי.

(*יז) בְּעַם כָּבֵד לֹא אִוָּדֵעַ, וּמַה נַפְשִׁי, כְּקַצּוֹת רוּחוֹת כּלָ בּנֵי אָדָם.

(יח) הֵן הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם, וּתְהוֹם וָאָרֶץ.

(*יח) בְּרִדְתּוֹ עֲלֵיהֶם עוֹמְדִים, בְּפָקְדוֹ כֵּן יִרְגְּשׁוּ.

(יט) אַף קִצְבֵי הָרִים וִיסוֹדֵי תֵבֵל, בְּהַבִּיטוֹ אֲלֵיהֶם רַעַשׁ יִרְעָשׁוּ.

(כ) גַּם עָלַי לֹא יָשִׂים לֵב, וּבִדְרָכַי מִי יִתְבּוֹנָן.

(כא) אִם חָטָאתִי לֹא תִרְאֵנִי עָיִן, אוֹ אִם אֲכַזֵב, בְּכָל סֵתֶר מִי יוֹדֵעַ.

(כב) מָה מַעֲשֶׂה צֶדֶק מִי יַגִּידֶנּוּ, וְתִקְוַת מָּה כִי אָצוּק חוֹק.

(כג) חַסְרֵי לֵב יָבִינוּ אֵלֶּה, וְגֶבֶר פּוֹתֶה יַחְשֹׁב זֹאת.

(כד) שִׁמְעוּ אֵלַי וּקְחוּ שִׂכְלִי, וְעַל דְבָרַי שִׂימוּ לֵב.

(כה) אַבִּיעָה בְמִשְׁקָל רוּחִי, וּבְהַצְנֵעַ אֲחַוֶּה דֵעִי.

(כו) כִּבְרֹא אֵל מַעֲשָׂיו מֵרֹאשׁ, עַל חַיֵּיהֶם [חָלָק מִשְׁטָרָם].

תרגום בן זאב[עריכה]

לא תתאוה לבנים רבים באין מוסר ואל תשמח בהמונם באין יראת יי בם

אל תבטח על חייהם ולא תקו בם אחרית

טוב בן אחד וישר מאלף והמת ערירי טוב מאבי בני רשע

כי בן צדיק יכונן קריה ורֻכסי בני רשע יהרסוה

כי רב מאלה ראתה עיני ועצום מהם שמעה אזני

בקהל מרעים אכלה אש ובעם מרי נתכה חמת אף

לא נשא פני מלכי קדם כי מִלּאו תבל בעולתם

ולא חסה עינו על יושבי קרית לוט כי הרשיעו בגאותם

ולא רִחם על עם חרמו וישלחם ביד פשעם

אז שש מאות אלף רגלי תמו לגוע במרדם ביי

ואם איש אחד מקשה ערפו הלא יפלא כי ינקה

כי רחמים ורׂגז עמו רב לנשׂא ועׂז בחמתו

ואף פוקד עון איש כפי דרכו ישפוט

ברעתו לא ימלט רשע ותקות צדיק לא תאבד לעד

כל טוב ימצא תגמולו וכל איש לפי מעשהו יִמָּצא לו

יי הִקשה לב פרעה אשר לא ידעו למען הראות גדלו תחת השמים

רחמיו נגלו לכל חי ואור וחׂשך חלק לבני אדם

אל תאמר נסתרה דרכי מיי ובמרום שמיו מי יזכרני

בעולם הגדול לא נודעתי ובין רבבות יצורים מה אני

הן שמים ושמי שמים הארץ וכל תהומות כספר נגלו לפניו

שרשי הרים ומוסדות תבל כי יביט עלימו ירגזון

העלי לא ישים לבו ואם ארחי לא יתבונן

אם חטאתי לא תשורני עין ואם אפשע במסתרים אין מי ידענו

חסרי לב יאמרו כן ואנשי רשע כזאת יחוו

הלא כסופה אשר לא שזפתה עין כן דרכי יי ומעלליו

מי זה יבשר משפטו ומי יחיל יום בואו כי יזהיר ושבטו יאחר

קצר לב אנוש מהבין ומשטר ממשלתו מי יכיל

לב נכון יחוש למו וכסיל מתעבר ולא יבין

שמעוני ושאו לקחי ולדברי הבו לבכם

במשקל שקלתי מלי ובחכמה אחוה לקחי

מראש ברא אלהים יצוריו פִלּג אותם במשטרם

ואָצַל אל כל מענהו עד תכלית וממשלתם לדורות עולם

לא ירעבו ולא יצמאו לא ייעפו ולא ייגעו איש כחו לא נעדר

לא יפריעו זה את זה ולעדי עד פיו לא עבורו

אז השקיף ארצה וברכהּ בכל צאצאיה

בנפש כל חי מִלֵּא פניה וכל מחיתם ערך בקרבהּ

פסוקים[עריכה]

א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל