קטגוריה:במדבר כז יד

<< | ספר במדבר • פרק כ"ז • פסוק י"ד | >>

נוסח המקרא

כאשר מריתם פי במדבר צן במריבת העדה להקדישני במים לעיניהם הם מי מריבת קדש מדבר צן

כַּאֲשֶׁר מְרִיתֶם פִּי בְּמִדְבַּר צִן בִּמְרִיבַת הָעֵדָה לְהַקְדִּישֵׁנִי בַמַּיִם לְעֵינֵיהֶם הֵם מֵי מְרִיבַת קָדֵשׁ מִדְבַּר צִן.

המהדורה המוטעמת:

כַּאֲשֶׁר֩ מְרִיתֶ֨ם פִּ֜י בְּמִדְבַּר־צִ֗ן בִּמְרִיבַת֙ הָֽעֵדָ֔ה לְהַקְדִּישֵׁ֥נִי בַמַּ֖יִם לְעֵינֵיהֶ֑ם הֵ֛ם מֵֽי־מְרִיבַ֥ת קָדֵ֖שׁ מִדְבַּר־צִֽן׃

המהדורה הדקדוקית:

כַּ/אֲשֶׁר֩ מְרִיתֶ֨ם פִּ֜י בְּ/מִדְבַּר־צִ֗ן בִּ/מְרִיבַת֙ הָֽ/עֵדָ֔ה לְ/הַקְדִּישֵׁ֥/נִי בַ/מַּ֖יִם לְ/עֵינֵי/הֶ֑ם הֵ֛ם מֵֽי־מְרִיבַ֥ת קָדֵ֖שׁ מִדְבַּר־צִֽן׃

תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים

הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת וסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה.

לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.

פרשנות

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

עריכה

תרגום

אונקלוס (תאג'):	כְּמָא דְּסָרֵיבְתּוּן עַל מֵימְרִי בְּמַדְבְּרָא דְּצִין בְּמַצּוּת כְּנִשְׁתָּא לְקַדָּשׁוּתִי בְּמַיָּא לְעֵינֵיהוֹן אִנּוּן מֵי מַצּוּת רְקַם מַדְבְּרָא דְּצִין׃
ירושלמי (יונתן):	מְטוֹל דְסָרֵבְתּוּן עַל מֵימְרִי בְּמַדְבְּרָא דְצִין בְּמוֹי מַצוּת כְּנִישְׁתָּא לְקַדָשׁוּתִי בְּמַיָא לְמֶחֱמֵיהוֹן הִינוּן מֵי מַצוּת רְקַם בְּמַדְבְּרָא דְצִין:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"הם מי מריבת קדש" - הם לבדם אין בהם עון אחר ד"א הם שהמרו במרה הם היו שהמרו בים סוף הם עצמם שהמרו במדבר צין

רש"י מנוקד ומעוצב

עריכה

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •

הֵם מֵי מְרִיבַת קָדֵשׁ – הֵם לְבַדָּם, אֵין בָּהֶם עָוֹן אַחֵר. דָּבָר אַחֵר: הֵם שֶׁהִמְרוּ בְּמָרָה, הֵם הָיוּ שֶׁהִמְרוּ בְּיַם סוּף, הֵם עַצְמָם שֶׁהִמְרוּ בְּמִדְבַּר צִן.

רבינו בחיי בן אשר

עריכה

• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •

הם מי מריבת קדש. זה יורה שלא חטאו משה ואהרן מעולם חטא אחר אלא זה, ועל זה אמר הם כלומר הם לבד ואין בהם עון אחר.

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"כאשר", הודיעהו שנית טעם הגזרה כי ישראל רבו אז אתו ובקשו אות שעל ידו יתברר להם שהוציא המים בדרך פלא ע"י ה' לא בתחבולה אנושית וע"ז רצו שיוציא להם מסלע

אחר כמ"ש חז"ל וכן אם היה מדבר אל הסלע הי' נתברר להם שהם ע"י נס וז"ש במריבת העדה להקדישני ר"ל שהעדה רבו עמם וטענו שרוצים שיקדישני במים לעיניהם שיתברר

להם שהוא נס ע"י ה', והוא לא עשה כן רק הכה את הסלע ועל ידי זה הם מי מריבת קדש, ר"ל נשאר הריב גם אח"כ כי אמרו שהוציא המים ע"י תחבולה וכמ"ש בארך בפ' חוקת:

מדרש ספרי

עריכה

• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •

על אשר מריתם פי במדבר מריבה במדבר סין - ר' שמעון בן אלעזר אומר: אף משה ואהרן בהיכרת מתו, שנא' דברים לב על אשר לא קדשתם, הא אם קדשתם אותי - עדין לא הגיע זמנכם ליפטר. שני פרנסים עמדו: אחד אמר אל יכתב סורחני, ואחד אומר יכתב סורחני. דוד אמר אל יכתב סורחני, שנא' תהלים לב לדוד משכיל אשרי נשוי פשע כסוי חטאה. משה אמר יכתב סורחני: על אשר מריתם פי במדבר סין במריבת העדה להקדישני. משל למה הדבר דומה? לב' נשים שהיו לוקות בבית דין. אחת לוקה על שקלקלה ואחת לוקה על שגנבה פגי שביעית. זו שגנבה פגי שביעית אומרת: בבקשה מכם הודיעו סורחני, שלא יהו העומדים סבורים לאמר כשם שזו קלקלה אף זו קלקלה! תלו לה הפגים בצוארה, והיו מכריזין לפניה על הפגים זו לוקה.

ר' אליעזר המודעי אומר: בוא וראה כמה צדיקים חביבים לפני הקב"ה, שבכל מקום שמזכיר מיתתם שם מזכיר סרחונם; וכל כך למה? לפי שלא יהיה להם פתחון פה לבאי עולם לומר מעשים מקולקלים היו בהם בסתר, לפיכך מתו. וכך בארבע מקומות מזכיר מיתתן של בני אהרן, ובכל מקום שהוא מזכיר מיתתן מזכיר סרחונם, להודיע שלא היה בהם אלא זו בלבד. והרי דברים ק"ו: ומה אם כך חס המקום בשעת הכעס, ק"ו בשעת רצון, שנאמר ישעיה מט כה אמר ה' בעת רצון עניתיך וביום ישועה עזרתיך.