קטגוריה:במדבר כב לב

<< | ספר במדבר • פרק כ"ב • פסוק ל"ב | >>

נוסח המקרא

ויאמר אליו מלאך יהוה על מה הכית את אתנך זה שלוש רגלים הנה אנכי יצאתי לשטן כי ירט הדרך לנגדי

וַיֹּאמֶר אֵלָיו מַלְאַךְ יְהוָה עַל מָה הִכִּיתָ אֶת אֲתֹנְךָ זֶה שָׁלוֹשׁ רְגָלִים הִנֵּה אָנֹכִי יָצָאתִי לְשָׂטָן כִּי יָרַט הַדֶּרֶךְ לְנֶגְדִּי.

המהדורה המוטעמת:

וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ מַלְאַ֣ךְ יְהֹוָ֔ה עַל־מָ֗ה הִכִּ֙יתָ֙ אֶת־אֲתֹ֣נְךָ֔ זֶ֖ה שָׁל֣וֹשׁ רְגָלִ֑ים הִנֵּ֤ה אָנֹכִי֙ יָצָ֣אתִי לְשָׂטָ֔ן כִּֽי־יָרַ֥ט הַדֶּ֖רֶךְ לְנֶגְדִּֽי׃

המהדורה הדקדוקית:

וַ/יֹּ֤אמֶר אֵלָי/ו֙ מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֔ה עַל־מָ֗ה הִכִּ֙יתָ֙ אֶת־אֲתֹ֣נְ/ךָ֔ זֶ֖ה שָׁל֣וֹשׁ רְגָלִ֑ים הִנֵּ֤ה אָנֹכִי֙ יָצָ֣אתִי לְ/שָׂטָ֔ן כִּֽי־יָרַ֥ט הַ/דֶּ֖רֶךְ לְ/נֶגְדִּֽ/י׃

תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים

הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת וסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה.

לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.

פרשנות

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

עריכה

תרגום

אונקלוס (תאג'):

וַאֲמַר לֵיהּ מַלְאֲכָא דַּייָ עַל מָא מְחֵיתָא יָת אֲתָנָךְ דְּנָן תְּלָת זִמְנִין הָא אֲנָא נְפַקִית לְשָׂטָן אֲרֵי גְּלֵי קֳדָמַי דְּאַתְּ רָעֵי לְמֵיזַל בְּאוֹרְחָא לְקִבְלִי׃

ירושלמי (יונתן):

וַאֲמַר לֵיהּ מַלְאָכָא דַיְיָ מְטוֹל מַה מָחִית יַת אַתְנָא דְנַן תְּלַת זִמְנִין הָא אֲנָא נְפָקִית לְמִשְטַן לָךְ וְאַתְנָא דְחִילַת חָמַת סָטַת מִן אָרְחָא וּגְלֵי קֳדָמַי דְאַנְתְּ בָּעֵי לְמֵיזַל לְמֵילוֹט יַת עַמָא וּמִילָא לָא מְהוֹגְנָא לְקִבְלִי:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"כי ירט הדרך לנגדי" - (שבת קד) רבותינו חכמי המשנה דרשוהו נוטריקון יראה ראתה נטתה בשביל שהדרך לנגדי כלומר לקנאתי ולהקניטני ולפי משמעו כי חרד הדרך לנגדי לשון רטט כי ראיתי בעל הדרך שחרד ומהר הדרך שהוא לכעסי ולהמרותי ומקרא קצר הוא כמו (ש"ב יג) ותכל דוד לישנא אחרינא ירט ל' רצון וכן (איוב טז) ועל ידי רשעים ירטני מפייס ומנחם אותי על ידי רשעים שאינן אלא מקניטים

מפרשי רש"י - לחץ על המילה "הראה" בצד שמאל להצגה

מפרשי רש"י

עריכה

גור אריה

עריכה

• לפירוש "גור אריה" על כל הפרק •

[מג] יראה ראתה נטתה. פירוש, כי האתון יראה מתחלה, ואחר כך ראתה המלאך, ואחר כך נטתה. כי תחלה, קודם שראתה דבר, היתה יראה, כדכתיב (דניאל י', ז') "והאנשים אשר עמי לא ראו המראה אך חרדה גדולה נפלה עליהם". ואחר כך ראתה, ואחר כך נטתה. וכתב הרא"ם, לא ידעתי לפרש מלת "כי" - "הנה אנכי יצאתי לשטן לך כי ירט הדרך לנגדי". ואין זה קשיא, דשפיר מתפרש - "על מה הכית אתונך הנה אנכי יצאתי לשטן", ולפיכך לחצה עצמה אל הקיר, כי יראה ראתה נטתה, ו"הנה אנכי יצאתי לשטן" הוא טעם למה לחצה אל הקיר. ואמר, אם תאמר מה בכך כי יצאתי לשטן, מה ידעה האתון דבר זה, וקאמר דהיא יראה ראתה נטתה:

[מד] ותכל דוד. ורוצה לומר ותכל נפש דוד, שהרי "ותכל" הוא לשון נקיבה. וכאן גם כן צריך לומר 'כי ירט בעל הדרך לנגדי', ולא הדרך ממש (כ"ה ברא"ם):

[מה] לשון רצון. פירוש, כי רצה בעל הדרך ללכת הדרך שהוא כנגדי:

רש"י מנוקד ומעוצב

עריכה

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •

כִּי יָרַט הַדֶּרֶךְ לְנֶגְדִּי – רַבּוֹתֵינוּ חַכְמֵי הַמִּשְׁנָה דְּרָשׁוּהוּ נוֹטָרִיקוֹן: יָרְאָה, רָאֲתָה, נָטְתָה (שבת ק"ה ע"א), בִּשְׁבִיל שֶׁהַדֶּרֶךְ לְנֶגְדִּי, כְּלוֹמַר: לְקִנְאָתִי וּלְהַקְנִיטֵנִי. וּלְפִי מַשְׁמָעוֹ: כִּי חָרַד הַדֶּרֶךְ לְנֶגְדִּי, לְשׁוֹן רֶטֶט; כִּי רָאִיתִי בַּעַל הַדֶּרֶךְ שֶׁחָרַד וּמִהֵר הַדֶּרֶךְ שֶׁהוּא לְכַעֲסִי וּלְהַמְרָאָתִי. וּמִקְרָא קָצָר הוּא, כְּמוֹ: "וַתְּכַל דָּוִד" (שמ"ב יג,לט), שֶׁרוֹצֶה לוֹמַר: 'וַתְּכַל נֶפֶשׁ דָּוִד'. לָשׁוֹן אַחֵר: "יָרַט" לְשׁוֹן רָצוֹן, וְכֵן: "וְעַל יְדֵי רְשָׁעִים יִרְטֵנִי" (איוב ט,יא); מְפַיֵּס וּמְנַחֵם אוֹתִי עַל יְדֵי רְשָׁעִים, שֶׁאֵינָן אֶלָּא מַקְנִיטִים.

רמב"ן

עריכה

• לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק •

"כי ירט הדרך לנגדי" - כי ההולך ירט דרכו ועות אותה לנגד עיני כי אנכי היודע ועד או " לנגדי " שירט הדרך לעשות כנגד רצוני כדברי אונקלוס כמו כי הכעיסו לנגד הבונים (נחמיה ג לז) " ירט " לשון עוות וכן ועל ידי רשעים ירטני (איוב טז יא) יעות אותי והענין כאשר פירשתי (בפסוק כ) כי ההליכה היה בה רשות מאת ה' הנכבד אבל בלעם עות אותה בלכתו עמהם על דעתם שיקלל את העם

ספורנו

עריכה

• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •

"על מה הכית את אתונך" כי בראותך אלה האותות היה לך לשער שהליכתך בלתי רצויה והיא לא תצלח:

" זה שלש רגלים" ואיך הקשית ערפך שלש פעמים לדחוק את השעה: " הנה אנכי יצאתי לשטן" הנה אני עשיתי האפשר להתנגד לדרכך בזה האופן לטובתך:

" כי ירט הדרך לנגדי" ירט מן ורטט החזיקה כמו ותרץ את גלגלתו (שופטים ט, נג) מן רצ"ץ. אמר הנה יצאתי לשטן וענין ההשטנה היה כי יחריד הדרך כל מה שכנגדי כענין לא ראו את המראה אבל חרדה גדולה נפלה עליהם וכל זה לא הספיק להחריד אותך כי הכבדת לבך:

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"על מה הכית את אתונך", המלאך פירש לו תוכחת האתון שלא היה ראוי לך להכות האתון רק להבין שמה שנטתה מדרכה היה מפני איזו סיבה, והסבה הי' כי הנה אנכי

יצאתי לשטן, כי ירט, אמר לו אתה האיש המתפאר בנבואה אתה סכל יותר מן החמור ובע"ח הפחותים ממנו, כי ירט הדרך לנגדי ר"ל כל הנמצא בדרך הזה אחזה אותם רטט וחרדה

כשבאו לנגדי עד שימליץ שכל הדרך חרד ופחד לנגדי:

אור החיים

עריכה

• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •

ויאמר אליו וגו' על מה וגו' הנה וגו'. צריך לדעת מה טענה היא זאת על מה וגו' על עסקיה רעים, עוד מה טענה במאמר הנה אנכי כיון שלא היה יודע, כמו שהעיד הכתוב ויגל ה' את עיני בלעם הא למדת שסתומים היו עד עתה, ואולי שנתכוון ה' להשפיל גאונו כדי שיודה בפיו ויאמר כי האתון ראתה המלאך ג' פעמים והוא לא ראה, ומזה יתגלה גם כן הפלגת מיעוט השגתו בנסתרות, לזה אמר לו על מה וגמר אומר הנה אנכי וגו' ותראני האתון כאן תחב חץ בלבו שנתחייב לומר בפיו כי עינים לו ולא יראה כמו שראתה האתון כאומרו לא ידעתי כי אתה נצב לקראתי, וזה היה תכלית הכוונה בדבר המלאך: עוד נתכוון בזה להעירו מה שגרמה לו הליכה זו על דרך אומרם ז"ל (סנהדרין דף קו.) בלעם מתחילה נזקק לרוח הקודש וכשנזדווג לבלק נסתלקה ממנו ונקרא קוסם, והוא מה שהעירו במה שלא ידע המלאך העומד לפניו מה שלא היה כן קודם לכן שהיה רואה ברוח הקודש, וטעם יציאת המלאך לנגדו, הודיעו במאמר כי ירט הדרך וגו', פירוש ירט הדרך כמו שפירוש רמב"ן, ופירוש הדרך דרכו של בלעם שהיה הולך עליו: