המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהָ֨אֲנָשִׁ֜ים אֲשֶׁר־עָל֤וּ עִמּוֹ֙ אָֽמְר֔וּ לֹ֥א נוּכַ֖ל לַעֲל֣וֹת אֶל־הָעָ֑ם כִּֽי־חָזָ֥ק ה֖וּא מִמֶּֽנּוּ׃
[כז] כביכול וכו'. דאין לפרש "ממנו" מישראל, דאין לומר כן, דלשון "ממנו" משמע שגם ישראל חזק - אלא שאותו העם חזק ממנו, וזה אינו, דהא מדמים עצמם לאותו העם היושב בארץ כחגבים (פסוק לג), ולא יפול הלשון "כי חזק הוא ממנו". וכן פירש רש"י לקמן (דברים ט', א') אצל "ועצומים ממך" 'אתה עצום והם עצומים ממך'. וכאן לא יתכן לפרש כן אצל המרגלים, שהיו מדמים עצמם כחגבים, אלא כביכול ש"חזק הוא ממנו" כלפי מעלה אמרו אותו:
מה שפרש"י כי חזק הוא ממנו כלפי מעלה כו' משום דאי ס"ד כפשוטו מאי רבות' הלא פרעה ועמלק ג"כ היו חזקים יותר מישראל ואפ"ה היו ישראל נוצחין אותן אלא ע"כ כלפי מעלה כו' ספר מתנות כהונה:
"והאנשים "מצד שעלו עמו ויודעים הדבר כמוהו השיבו שלא לבד שלא נוכל לרשת את הארץ כי גם לא נוכל לעלות אל העם אף לעבור את הגבולים. והנה דבור המרגלים
ותשובת כלב הכל היה אל משה לא אל ב"י כי מה שנוגע מענין הכבוש שייך לשר הצבא כנ"ל, והם ידעו שמשה לא שלח אותם ע"ז לרגל את הארץ, וידעו שמשה ישיב להם שהכבוש
לא יהיה באמת בדרך מלחמה רק יהיה נסיי ע"י ה' וכמו שנזכר במשנה תורה שמשה השיב להם כן באמת כמ"ש (דברים א' כט) ואומר אליכם לא תערצן ולא תיראון מהם ה'
אלהיכם הוא ילחם לכם ובזה לא יוכלו לכפור שיש יכולת ביד ה' להוריש לפניהם גוים גדולים ועצומים מהם, ובפרט שיהושע וכלב הכחישו גם הנחה זו מ"ש שכח יושבי הארץ רב
מכחם, והם העידו שכח ישראל גדול יותר גם בדרך מלחמה, ותרי כמאה, והרי הדבר שקול, וחשו שישראל יאמינו למשה וליהושע וכלב, לכן התחכמו להוציא דבה על הארץ בדבר
כי חזק הוא ממנו. איתא בגמרא אל תקרי ממנו אלא ממנו שאפילו בעה"ב אינו יכול להוציא כליו משם. יש מפרשים אלא ממנו ל' מנא פי' כלי. ויש מפרשים לפי שכל אותיות של ממנו כפולים כמו מ"ם נו"ן וי"ו לכך כולל בו ב' דברים פשוטו והדרש שלו:
