המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"שש עגלת צב" - אין צב אלא מחופים וכן (ישעיהו סו) בצבים ובפרדים עגלות מכוסים קרוים צבים
"ויקריבו אותם לפני המשכן" - שלא קבל משה מידם עד שנאמר לו מפי המקום אמר רבי נתן מה ראו הנשיאים להתנדב כאן בתחלה ובמלאכת המשכן לא התנדבו תחלה אלא כך אמרו הנשיאים יתנדבו צבור מה שיתנדבו ומה שמחסרין אנו משלימין כיון שראו שהשלימו צבור את הכל שנא' (שמות לו) והמלאכה היתה דים אמרו מעתה מה לנו לעשות הביאו את אבני השוהם והמלואים לאפוד ולחשן לכך התנדבו כאן תחלה
[ז] שלא קבל משה מידם וכו'. דאם לא כן, מאי "ויקריבו לפני המשכן". והקשה הרא"ם, דלפי זה הוי למימר (בפסוק ה) 'קח מלפני המשכן', ותירץ, שכשהקריבו לא הניחום שם, רק היה בידם עד שנאמר לו מפי המקום. והקושיא אינו כלום, דפירוש "קח מאתם" רצה לומר מרשותם, שיהיו קודש, דכל זמן שלא קבל משה אותם - היו ברשות הנשיאים, דאדעתא שיקבל משה הקדישו, וכל זמן שלא קבל אותם משה לא היו קודש, ולפיכך שפיר כתב "קח מאתם", כלומר מרשותם, אף על גב שהיה לפני המשכן:
שש עגלות צב. ע"ד הפשט הוא מין ממיני השורים המושכין את העגלות, וכן (ישעיה סו) בצבים ובפרדים. או יאמר צב מלאות מלשון (במדבר ה) ואת בטנך צבה.
וע"ד המדרש שש עגלות צב כנגד ששה רקיעים, ולאו שבעה הם, אמר ר' אבין ההוא דמלכא שרי. אמר משה לפני הקב"ה רבש"ע שמא תמות אחת מן הפרות וישבר אחד מן הגלגלים ונמצא קרבנם של נשיאים פסול ונמצא עבודת המשכן בטלה, מיד ויאמר ה' אל משה לאמר קח מאתם והיו, נתן להם הויה שיהו חיות וקיימות לעולמי עולמים. ועד היכן היו קיימות, רבנן אמרין בבית עולמים הקריבום, שנאמר (דברי הימים ב ז) ויזבח המלך שלמה את זבח הבקר עשרים ושנים אלף, זבח בקר לא נאמר אלא זבח הבקר, איזה בקר, הוי אומר את שתי העגלות ואת ארבעת הבקר, וכתיב ואת ארבע העגלות ואת שמונת הבקר. רבי מאיר אומר עד עכשיו הן קיימות, לא הוממו ולא הוזקנו ולא הטריפו אלא הן חיות וקיימות. והרי הדברים ק"ו ומה אם הפרות ע"י שנדבקו במלאכת המשכן נתן להן הויה והן חיות וקיימות לעולם, ישראל שהם דבקים בחי העולמים עאכ"ו, שנאמר (דברים ד) ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כלכם היום, עד כאן במדרש נשא, ובמדרש שיר השירים רבה בפסוק (שיר ו) יפה את רעיתי כתרצה, ומה שאמרו בבית עולמים הקריבום, ולומר שעמדו בחיים עד זמן שלמה, נראה לי בזה שמצאו ג"כ סמך ורמז מן הכתוב (מלכים א ח) ויזבח שלמה את זבח השלמים אשר זבח לה' בקר עשרים ושנים אלף וגו', שהסמיך מלת הבקר לה' יתעלה, כי היה הכתוב ראוי לומר עשרים ושנים אלף בקר, ועל כן ראוי לתת להם חיים ארוכים, או שהיה זה קבלה אצלם. ובא רבי מאיר והוסיף ונתן להם קיום נצחי על שנדבקו במלאכת המשכן, ומהם נקח ק"ו לישראל הדבקים בהש"י, והיו בין העגלות והבקר ח"י במספרו. את שתי העגלות נתן לבני גרשון כפי עבודתם ואת ארבע העגלות נתן לבני מררי כפי עבודתם, שעבודת בני גרשון היתה קלה מעבודת בני מררי ולפיכך נתן לבני מררי כפלים, כי עבודת בני גרשון קלה היתה והן היריעות והמכסאות והקלעים אבל עבודת בני מררי כבדה מאד כמבואר בכתוב וכמו שנזכר בתחלת הפרשה.
קמח. שש עגלות צב אין צב אלא מטוקסים שלא היו מחוסרים כלום, רבי אומר אין צב אלא מחופים (וכמנקסי פסקאות] [וכמין גלוסקאות] היו מחופים. ואע”פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר (ישעיה סו) והביאו את כל אחיכם מכל הגוים מנחה לה' בסוסים וברכב ובצבים ובפרדים ובכרכרות .
קמט. שש עגלות צב שומע אני עגלה על כל אחד ואחד תלמוד לומר עגלה על שני הנשיאים. שומע אני שור על שני הנשיאים תלמוד לומר ושור לאחד.
קנ. ויקריבו אותם לפני המשכן באו ועמדו לפני המשכן ולא קבל משה מהם עד שנאמר לו מפי הקב"ה קח מאתם הא הסכימה דעתם לדעת עליונה. ר' נתן אומר וכי מה ראו נשיאים להתנדב בתחילה ובמלאכת המשכן לא התנדבו בתחלה, אלא כך אמרו נשיאים יתנדבו ישראל מה שמתנדבים ומה שמחסרים אנו משלימים. כיון שראו נשיאים שהשלימו ישראל
את הכל שנאמר והמלאכה היתה דים, אמרו הנשיאים מה עלינו לעשות שנאמר והנשיאים הביאו את אבני השהם לכך התנדבו (בו) [כאן] תחלה.
מלבי"ם - התורה והמצוה - לחץ על המילה "הראה" בצד שמאל להצגה
קמח. שש עגלות צב , בפי' הא' מפרש כמ”ש הראב"ע שהוא כטעם מלאות יותר מדאי, מגזרת ואת בטנך צבה. ופי' הרמב”ן שמ"ש ויביאו את קרבנם היינו הקרבנות שהכינו לחנוכת המזבח הניחו בהעגלות והיו העגלות מלאות מן הקרבנות. ורבי מפרש צב מחופה, וכמו שתרגם אונקלוס שית עגלין כד מחפיין, ויונתן ת' מחפן ומטקסן כולל שני הפרושים.
קמט. עגלה על שני הנשיאים וכו' הוצרך לבאר זה שלא נטעה שמקצתם הביאו עגלות ומקצתם שוורים או שקנו השורים בשותפות וכדומה, ודוגמא לזה בספרא אמור (אמור רכד).
קנ. ויקריבו אותם לפני המשכן , תחלה אמר ויקריבו נשיאי ישראל פי' שהקדישו כי אסור להקדיש בהמה תמימה לבדק הבית. ועל כורחך שהקדישו קודם שנגזר הקמת ומשיחת המשכן. ומ"ש ויביאו לפני ה', הוא לפי דעתם שחשבו שמשה יקבל מידם, וכאשר לא קבל כתיב ויקריבו לפני המשכן. ר"ל נשארו עומדים לפני המשכן לא לפני ה' שמורה שנתקבל מידם. כי משה חשב שכל המשא יהיה בכתף עד שא"ל ה' קח מאיתם, וכן ת"י ולא צבא משה למיסב מנהון וקריבו יתהון קדם משכנא.
