ביאור:שמות כב ג
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
תשלומי כפל על גניבת בהמה[עריכה]
דינו של גנב שגונב בהמה תלוי במעשיו לאחר הגניבה:
(שמות כב ג): "אִם הִמָּצֵא תִמָּצֵא בְיָדוֹ הַגְּנֵבָה מִשּׁוֹר עַד חֲמוֹר עַד שֶׂה חַיִּים שְׁנַיִם יְשַׁלֵּם"
אם הגנב שחט את הבהמה או העביר אותה הלאה, כך שהוא לא יכול להחזיר אותה כמו שהיא לבעליה, עונשו חמור יותר (ראו תשלומי ארבעה וחמישה ); הפסוק שלנו מדבר על גנב פחות "יסודי", שהבהמה נמצאת בידו בחיים, כלומר שלא מכר אותה ולא שחט אותה, והוא משלם קנס קטן יותר - רק פי שנים (כלומר, הוא מחזיר את הבהמה שנמצאת בידו ומשלם עוד כסף לפי ערך הבהמה).
אם המצא תמצא[עריכה]
הגנב צריך לשלם כפל רק אם הגניבה נמצאה בביתו על-ידי אחרים (כגון ע"י עדים שבאו לבית המשפט והביאו להרשעתו), כמו שלמדו חז"ל מהמילים "אם המצא תמצא בידו הגנבה.." ( בבא קמא עה. ) ; אך אם הוא עצמו הודה בגניבה, הוא צריך להחזיר רק את הגניבה עצמה, ופטור מכפל.
כמו כן, על-פי חז"ל, דין תשלומי כפל חל רק על גנב ( =הלוקח בסתר ), ולא על הלוקח בגלוי.
על הסיבות לכך, ראו תשלומי כפל .
בידו[עריכה]
המילה יד בלשון המקרא מציינת לא רק איבר בגוף אלא גם שלטון, רשות ובעלות, כמו בפסוקים:
- (בראשית יד כ): "וּבָרוּךְ אֵל עֶלְיוֹן אֲשֶׁר מִגֵּן צָרֶיךָ בְּיָדֶךָ ..."
- (בראשית טז ו): "וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל שָׂרַי: הִנֵּה שִׁפְחָתֵךְ בְּיָדֵךְ עֲשִׂי לָהּ הַטּוֹב בְּעֵינָיִךְ..."
- (בראשית לב יד): "...וַיִּקַּח מִן הַבָּא בְיָדוֹ מִנְחָה לְעֵשָׂו אָחִיו"
- (בראשית לט ד): "וַיִּמְצָא יוֹסֵף חֵן בְּעֵינָיו... וְכָל יֶשׁ לוֹ נָתַן בְּיָדוֹ "
- (שמות כא טז): "וְגֹנֵב אִישׁ וּמְכָרוֹ וְנִמְצָא בְיָדוֹ מוֹת יוּמָת"
מכאן, שהמילים "אם המצא תמצא בידו" מציינות כל שטח ששייך לאדם (כגון ביתו, חצרו וכו') - כל שטח שנמצא ברשותו ובבעלותו ( גיטין עז א ) .
משור עד חמור עד שה[עריכה]
על-פי הפשט, הפסוק שלנו מדבר רק על גניבת בהמות. אמנם, דין תשלומי כפל נזכר שלוש פעמים בפרשה:
- פעם אחת בפסוקנו, ביחס לאדם שגנב בהמה;
- פעם שניה בפסוק ו, ביחס לאדם שגנב חפץ דומם מביתו של שומר, או שומר שגנב חפץ שהופקד אצלו (ראו החוק לעידוד השמירה );
- ופעם שלישית בפסוק ח, ביחס לאדם שגנב בהמה או חפץ בדיבור (ראו קנס על דיבור של פשע ).
אם דין תשלומי כפל חל על כל סוגי החפצים, מדוע הפרידה התורה את הדין לשלושה פסוקים שונים?
ייתכן שהסיבה היא המבנה של פרשת משפטים: הדינים בפרשת משפטים מסודרים לפי הניזק - בחלק הראשון נזקים לאדם, בחלק השני נזקים לבהמה, ובחלק השלישי נזקים לחפצים דוממים (ראו מגילת זכויות האדם / הרב אלחנן סמט ) . כדי להפריד בין בהמות לבין חפצים דוממים, נזכר דין תשלומי כפל פעמיים - ביחס לגניבת בהמה וביחס לגניבת חפצים; וכדי להכליל ולהדגיש שדין תשלומי כפל חל בכל המקרים, נוסף פסוק שלישי שכולל גם בהמות וגם חפצים, ובנוסף לכך כולל גניבה על-ידי דיבור.
אמנם, חכמי התלמוד ניסו ללמוד מהפסוק שלנו, שתשלומי כפל חלים גם על חפצים דוממים; תנא מבית חזקיה דרש את הפסוק במידת "כלל ופרט וכלל", ותנא מבית רבי ישמעאל דרש את הפסוק במידת "ריבה ומיעט וריבה" (ראו תלמוד בבלי, בבא קמא סג ב ) ; ולא זכיתי להבין מדוע הוציאו את הפסוקים מפשוטם.
חיים[עריכה]
ע"פ הפשט והטעמים, המילה חיים קשורה לתחילת הפסוק "אם המצא תמצא בידו הגניבה... חיים", והיא מלמדת שדין תשלומי כפל חל רק במקרה שהבמה נשארה בחיים; אם הגנב שחט את הבהמה, עונשו גדול יותר - ראו תשלומי ארבעה וחמישה ; ואם הבהמה מתה, ואי אפשר לדעת מה היה ערכה בזמן שנגנבה, גם אז הגנב לא משלם כפל מדוייק (ראו העמק דבר ) .
ויש מפרשים שהמילה חיים קשורה לסוף הפסוק "חיים שנים ישלם", והיא מלמדת שהגנב חייב לשלם את ערכה של הבהמה כפי שהיתה בזמן שנגנבה, גם אם בינתיים ערכה ירד או שהיא מתה (רש"י) , וכדברי רב "החיה את הקרן כעין שגנב" ( בבא קמא סג ב ) , וכדברי רבי בא בר ממל: " "חיים שנים ישלם, ולא מתים" " ( ירושלמי קידושין טז א ) .
- אולם לפי זה היה ראוי לכתוב "ישלם שנים חיים"; אך ייתכן שסדר המילים השתנה כדי שהפסוק יכיל את שני הפירושים יחד.
לעיון נוסף[עריכה]
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:תשלומי כפל על גניבת בהמה
מקורות[עריכה]
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-03-06.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/tora/jmot/jm-22-03