ביאור:פרשת הדלקת המנורה כמשל לקיום מצווות באופן כללי

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


"בהעלותך" - בהרבה מקומות אנו מוצאין שצווה הקב"ה על הנרות, ועל הדלקתן, בשמן זית.
"ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית" (שמות כז כ)
וכן הוא אומר: "על המנורה הטהורה יערוך את הנרות" (ויקרא כד ב)
אף כאן "בהעלותך את הנרות" (במדבר ח ב)
(במדבר רבה טו, א)

פירוש מהרז"ו על המדרש אומר שחסר באור, לאיזה עניין אמר את המדרש, וצריך להשלים בו חלק חסר ממדרש תנחומא). ננסה להסביר מה הוא בא להוסיף.

לכאורה ישנה כפילות (משולשת) בפרשה. בתצוה ואמור זה כמעט שווה, וגם בבהעלותך יש חזרה, ולזה מתייחס המדרש. הוא מדגיש את התוספת שבכל הופעה.

בתצוה - "מאת בני ישראל" - לקיחת השמן (הודגש במדרש בפסוק "ויקחו אליך) - "בשמן זית"

באמור - "על המנורה הטהורה יערוך את הנרות לפני ה' תמיד", עריכת הנרות - "על הנרות"

בבהעלותך - "בהעלותך את הנרות" - הדלקת הנרות - "על הדלקתן"

(בהדגשה בסוף השורות, ציטוטים מתוך השורה הראשונה במדרש.)

המדרש בא להראות שהתורה אומנם חזרה על המצוה 3 פעמים, אבל בכל פעם הדגישה עיניין אחר, להראות שיש חשיבות לעשיית כל חלק במצוה. לא רק חשוב שיהיה אור, אלא גם חשובה הדלקת הנרות והחומרים, בשמן זית. ולמה מצוה אחת חולקה פה ל3 מצוות?

הדלקת הנרות המייצגת את כל המצוות[עריכה]

'זהו שאמר הכתוב: "ה' חפץ למען צידקו, יגדיל תורה ויאדיר" (ישעיהו מב).

חז"ל תפסו את הדלקת המנורה כמיצגת את כלל המצוות ובהמשך פרשה טו מתייחסת להסברים שונים למה ה' צריך שנעשה מצוות, "וכי לאורה הוא צריך?"

כבר ידועה ההשואה בין נר למצוה ("כי נר מצוה ותורה אור"), ונעיין בדעות המופיעות לגבי הצורך בהדלקת המנורה, והמעיין יכול להשליך מזה לדעות השונות של חכמינו לגבי הצורך בקיום מצוות באופן כללי:

פסקה ב' - לזכותם. להאיר לעולם. אני מאיר לך אורה גדולה לעתיד לבא.

פסקה ד' - אני משמר נפשותיכם מכל דבר רע, שנמשלו נפשות לנר.

פסקה ה' - לא שאני צריך לכם, אלא להעלות אתכם בפני האומות, שיהיו אומרים: ראו היאך ישראל מאירים למי שהוא מאיר לכל העולם (משל לפיקח שמבקש מסומא שידליק לו נר, כדי שלא ירגיש חייב על כל הטובה שנעשתה לו).

פסקה ז' - ואני צריך לאורה?! - כדי להעלותך

פסקה ח' - משל למלך ואוהבו, שמעדיף את עשיית אוהבו, אף על פי שהיא לא הכי מוצלחת.