ביאור:פרשות השבוע בכתובים - ספרי השירה והחכמה

מתוך ויקיטקסט

קפיצה אל: ניווט, חיפוש



בטבלה זו יש חלוקה לקריאת הספרים: תהלים, שיר השירים, איוב, איכה, משלי, קהלת, בהתאם לפרשת השבוע.

תכונות החלוקה:

  • הסדר בין ספריהם של דוד שלמה נקבע לפי סדר חיבורם ע"פ חז"ל (תהלים, שיר השירים, משלי, קהלת).
  • איוב ואיכה נכנסו באמצע, כדי שמגילת שיר-השירים תיקרא בסביבות פסח, מגילת איכה - בסביבות י"ז בתמוז, ומגילת קהלת - עד סוכות, בהתאם למנהג ישראל (ובכל מקרה אין זה ברור באיזו תקופה נכתב ספר איוב).
  • הספרים משלי ואיוב "קיבלו" יותר פרשות מהראוי יחסית לגדלם, כי הם לא נקראים בבית הכנסת בדרך-כלל
  • החלוקה של כל ספר לפרשות מתבססת על החלוקה הפנימית של הספר (5 ספרי תהלים, קבצי המשלים בספר משלי, הנאומים בספר איוב). הסטיה היחידה מחלוקה זו היא במשלי פרק כב - הפרשה היתה ראויה להתחיל מפסוק יז "הט אזנך ושמע דברי חכמים...", כי שם כנראה מתחיל קובץ משלים חדש; אך מטעמי נוחות טכנית הוחלט להתחיל את הפרשה בתחילת הפרק.

"הערה"

"פרק"

"ספר"

"פרשה" "

בכתובים"

"פרשה" "

בתורה"

ספר תהלים הוא למעשה 5 ספרים; כאן מתחיל הספר הראשון

א

"תהלים"

אשרי

"בראשית"

הפרקים ט + י הם כנראה שני חלקים של מזמור אחד המסודר לפי א"ב

ט

מות לבן

נח

יח

ביום הציל

לך לך

כד

הארץ ומלואה

וירא

לפרק לג אין כותרת - הוא כנראה המשך של פרק לב

לב

נשוי פשע

חיי שרה

לז

אל תתחר

תולדות

כאן מתחיל הספר השני;

פרק מג הוא המשך ישיר של פרק מב;

פרקים מב-מט כולם שייכים "לבני קורח" (גם פרקים פד פה פז פח )

מב

לבני קורח

ויצא

מח

עיר

וישלח

פרקים נב-נה נקראים "משכיל לדוד" (גם פרקים לב קמב )

נב

משכיל לדוד

וישב

פרקים נו-ס נקראים "מכתם" (גם פרק טז )

נו

מכתם

מקץ

סג

במדבר יהודה

ויגש

סט

מים עד נפש

ויחי

כאן מתחיל הספר השלישי ;

הפרקים עג-פג כולם שייכים "לאסף "

עג

לאסף

"שמות"

עז

ואצעקה

וארא

עט

באו גויים

בא

הפרקים פד פה פז פח שייכים לבני קורח;

פרק פו הוא "תפילה לדוד", ופרק פט הוא "משכיל לאיתן האזרחי "

פד

מה ידידות

בשלח

כאן מתחיל הספר הרביעי ;

צ

למשה

יתרו

הפרקים צה - צט מדברים על מלכות ה' ונקראים בקבלת שבת ( ולמנהג הספרדים גם פרק ק )

צה

לכו נרננה

משפטים

הביטוי "ברכי נפשי" מופיע רק בפרקים קג, קד

הביטוי "הללויה" מופיע לראשונה בסוף פרק קד

קג

ברכי נפשי

תרומה

כאן מתחיל הספר החמישי ;

אך גם הפרקים הקודמים מתחילים בביטויים דומים

(" הודו לה'" בפרק קה;

"הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו" בפרק קו קיח קלו )

קז

הודו

תצוה

הפרקים קיא-קיג קטו-קיז מכילים את הביטוי "הללויה" (גם קד-קו קלה קמו-נ )

הפרקים קיא-קיב דומים מאד בצורתם ( א"ב חצוי )

הפרקים קיג-קיח הם פרקי ה"הלל "

קיא

הללויה

כי תשא

כל פרק קיט מדבר על תורת ה '

קיט

תורת ה '

ויקהל

פרקים קכ-קלד מתחילים בכותרת "שיר ה/למעלות "

קכ

שיר המעלות

פקודי

כל הפסוקים בפרק קלו מסתיימים בביטוי "כי לעולם חסדו" (הביטוי מופיע גם בפרקים קו קז קיח )

קלו

כי לעולם חסדו

"ויקרא"

פרק נז הוא "מכתם" במערה

קמב

במערה תפילה

צו

א

"שיה"ש"

שיר השירים

שמיני

בשנה פשוטה שבת "צו" סמוכה לפסח

ה

באתי לגני

תזריע

סיפור אסונותיו של איוב, ונאומו הראשון של איוב

א

"איוב"

איוב

מצורע

נאומו הראשון של אליפז, ותשובת איוב

ד

אליפז א

אחרי

נאומו הראשון של בלדד, ותשובת איוב

ח

בלדד א

קדושים

נאומו הראשון של צופר , ותשובת איוב

יא

צופר א

אמור

נאומו השני של אליפז, ותשובת איוב

טו

אליפז ב

בהר

נאומו השני של בלדד, ותשובת איוב

יח

בלדד ב

בחוקותי

נאומו השני של צופר, ותשובת איוב

כ

צופר ב

"במדבר"

נאומו השלישי של אליפז , ותשובת איוב

כב

אליפז ג

נשא

נאומו השלישי של בלדד, ותשובת איוב

כה

בלדד ג

בהעלותך

שני נאומים נוספים של איוב

כז

ויוסף איוב

שלח

ארבעת נאומי אליהוא

לב

אליהוא

קורח

מענה ה' הראשון מן הסערה , ותשובת איוב

לח

מן הסערה א

חוקת

מענה ה' השני מן הסערה, תשובת איוב, ואחריתו של איוב

מ

מן הסערה ב

בלק

בדרך-כלל שבת "פינחס" סמוכה לצום י"ז בתמוז

"איכה"

איכה

פינחס

פרקים א-ט: משלי שלמה הארוכים

א

"משלי"

משלי שלמה

מטות

ד

שמעו בנים

מסעי

ז

שמור אמרי

"דברים"

פרקים י-כב16 : משלי שלמה הקצרים (פסוק אחד)

"משלי שלמה: בן חכם ישמח אב ובן כסיל תוגת אמו "

י

בן חכם

ואתחנן

" בן חכם מוסר אב ולץ לא שמע גערה "

( טו 20 : " בן חכם ישמח אב וכסיל אדם בוזה אמו ")

יג

מוסר אב

עקב

טז

מערכי לב

ראה

יט

טוב רש

שופטים

פרקים כב17 - כד: "הט אזנך ושמע דברי חכמים " - משלים של חכמים אחרים .

הפרשה מתחילה בתחילת הפרק כדי שיהיה קל יותר לזכור את החלוקה .

כב

נבחר שם /

דברי חכמים

כי תצא

פרקים כה-כט: "גם אלה משלי שלמה, אשר העתיקו אנשי חזקיהו מלך יהודה "

כה

גם אלה

כי תבוא

כח

נסו

נצבים

פרק ל : דברי אגור בן יקה;

פרק לא : דברי למואל מלך משא אשר יסרתו אמו

ל

דברי אגור

וילך

שבת "האזינו" בדרך-כלל סמוכה לסוכות

א

"קהלת"

קהלת

האזינו

הפרק מתחיל באות גדולה, יש הרואים בכך סימן לחלוקה של הספר לשני חצאים

ז

טוב שם

הברכה

נקודות לעיון ושיפור:

  • החלוקה של שיר השירים - כרגע נקבעה לפי מספר הפרקים (א-ד, ה-ח); צריך לבדוק אם החלוקה מתאימה לתוכן, ואם לא - לתקן בהתאם.
  • שמות הפרשיות בספר משלי לא כל-כך מוצלחים לדעתי

[עריכה] מקורות

על-פי מאמר של שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-05-24.


[עריכה] תגובות

מאת: צחור

"משלי שלמה בן דוד" (אפשר: "בן דוד")

"משלי שלמה בן חכם" (אפשר: "בן חכם")

"גם אלה משלי שלמה" (אפשר: "אשר העתיקו אנשי חזקיה")

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.