ביאור:פרשות השבוע בכתובים - ספרי השירה והחכמה
מתוך ויקיטקסט
בטבלה זו יש חלוקה לקריאת הספרים: תהלים, שיר השירים, איוב, איכה, משלי, קהלת, בהתאם לפרשת השבוע.
תכונות החלוקה:
-
-
- הסדר בין ספריהם של דוד שלמה נקבע לפי סדר חיבורם ע"פ חז"ל (תהלים, שיר השירים, משלי, קהלת).
-
-
-
- איוב ואיכה נכנסו באמצע, כדי שמגילת שיר-השירים תיקרא בסביבות פסח, מגילת איכה - בסביבות י"ז בתמוז, ומגילת קהלת - עד סוכות, בהתאם למנהג ישראל (ובכל מקרה אין זה ברור באיזו תקופה נכתב ספר איוב).
-
-
-
- הספרים משלי ואיוב "קיבלו" יותר פרשות מהראוי יחסית לגדלם, כי הם לא נקראים בבית הכנסת בדרך-כלל
-
-
-
- החלוקה של כל ספר לפרשות מתבססת על החלוקה הפנימית של הספר (5 ספרי תהלים, קבצי המשלים בספר משלי, הנאומים בספר איוב). הסטיה היחידה מחלוקה זו היא במשלי פרק כב - הפרשה היתה ראויה להתחיל מפסוק יז "הט אזנך ושמע דברי חכמים...", כי שם כנראה מתחיל קובץ משלים חדש; אך מטעמי נוחות טכנית הוחלט להתחיל את הפרשה בתחילת הפרק.
-
|
"הערה" |
"פרק" |
"ספר" |
"פרשה" " בכתובים" |
"פרשה" " בתורה" |
|
ספר תהלים הוא למעשה 5 ספרים; כאן מתחיל הספר הראשון |
א |
"תהלים" |
אשרי |
"בראשית" |
|
הפרקים ט + י הם כנראה שני חלקים של מזמור אחד המסודר לפי א"ב |
ט |
מות לבן |
נח |
|
|
יח |
ביום הציל |
לך לך |
||
|
כד |
הארץ ומלואה |
וירא |
||
|
לפרק לג אין כותרת - הוא כנראה המשך של פרק לב |
לב |
נשוי פשע |
חיי שרה |
|
|
לז |
אל תתחר |
תולדות |
||
|
כאן מתחיל הספר השני; פרק מג הוא המשך ישיר של פרק מב; פרקים מב-מט כולם שייכים "לבני קורח" (גם פרקים פד פה פז פח ) |
מב |
לבני קורח |
ויצא |
|
|
מח |
עיר |
וישלח |
||
|
פרקים נב-נה נקראים "משכיל לדוד" (גם פרקים לב קמב ) |
נב |
משכיל לדוד |
וישב |
|
|
פרקים נו-ס נקראים "מכתם" (גם פרק טז ) |
נו |
מכתם |
מקץ |
|
|
סג |
במדבר יהודה |
ויגש |
||
|
סט |
מים עד נפש |
ויחי |
||
|
כאן מתחיל הספר השלישי ; הפרקים עג-פג כולם שייכים "לאסף " |
עג |
לאסף |
"שמות" |
|
|
עז |
ואצעקה |
וארא |
||
|
עט |
באו גויים |
בא |
||
|
הפרקים פד פה פז פח שייכים לבני קורח; פרק פו הוא "תפילה לדוד", ופרק פט הוא "משכיל לאיתן האזרחי " |
פד |
מה ידידות |
בשלח |
|
|
כאן מתחיל הספר הרביעי ; |
צ |
למשה |
יתרו |
|
|
הפרקים צה - צט מדברים על מלכות ה' ונקראים בקבלת שבת ( ולמנהג הספרדים גם פרק ק ) |
צה |
לכו נרננה |
משפטים |
|
|
הביטוי "ברכי נפשי" מופיע רק בפרקים קג, קד הביטוי "הללויה" מופיע לראשונה בסוף פרק קד |
קג |
ברכי נפשי |
תרומה |
|
|
כאן מתחיל הספר החמישי ; אך גם הפרקים הקודמים מתחילים בביטויים דומים (" הודו לה'" בפרק קה; "הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו" בפרק קו קיח קלו ) |
קז |
הודו |
תצוה |
|
|
הפרקים קיא-קיג קטו-קיז מכילים את הביטוי "הללויה" (גם קד-קו קלה קמו-נ ) הפרקים קיא-קיב דומים מאד בצורתם ( א"ב חצוי ) הפרקים קיג-קיח הם פרקי ה"הלל " |
קיא |
הללויה |
כי תשא |
|
|
כל פרק קיט מדבר על תורת ה ' |
קיט |
תורת ה ' |
ויקהל |
|
|
פרקים קכ-קלד מתחילים בכותרת "שיר ה/למעלות " |
קכ |
שיר המעלות |
פקודי |
|
|
כל הפסוקים בפרק קלו מסתיימים בביטוי "כי לעולם חסדו" (הביטוי מופיע גם בפרקים קו קז קיח ) |
קלו |
כי לעולם חסדו |
"ויקרא" |
|
|
פרק נז הוא "מכתם" במערה |
קמב |
במערה תפילה |
צו |
|
|
א |
"שיה"ש" |
שיר השירים |
שמיני |
|
|
בשנה פשוטה שבת "צו" סמוכה לפסח |
ה |
באתי לגני |
תזריע |
|
|
סיפור אסונותיו של איוב, ונאומו הראשון של איוב |
א |
"איוב" |
איוב |
מצורע |
|
נאומו הראשון של אליפז, ותשובת איוב |
ד |
אליפז א |
אחרי |
|
|
נאומו הראשון של בלדד, ותשובת איוב |
ח |
בלדד א |
קדושים |
|
|
נאומו הראשון של צופר , ותשובת איוב |
יא |
צופר א |
אמור |
|
|
נאומו השני של אליפז, ותשובת איוב |
טו |
אליפז ב |
בהר |
|
|
נאומו השני של בלדד, ותשובת איוב |
יח |
בלדד ב |
בחוקותי |
|
|
נאומו השני של צופר, ותשובת איוב |
כ |
צופר ב |
"במדבר" |
|
|
נאומו השלישי של אליפז , ותשובת איוב |
כב |
אליפז ג |
נשא |
|
|
נאומו השלישי של בלדד, ותשובת איוב |
כה |
בלדד ג |
בהעלותך |
|
|
שני נאומים נוספים של איוב |
כז |
ויוסף איוב |
שלח |
|
|
ארבעת נאומי אליהוא |
לב |
אליהוא |
קורח |
|
|
מענה ה' הראשון מן הסערה , ותשובת איוב |
לח |
מן הסערה א |
חוקת |
|
|
מענה ה' השני מן הסערה, תשובת איוב, ואחריתו של איוב |
מ |
מן הסערה ב |
בלק |
|
|
בדרך-כלל שבת "פינחס" סמוכה לצום י"ז בתמוז |
"איכה" |
איכה |
פינחס |
|
|
פרקים א-ט: משלי שלמה הארוכים |
א |
"משלי" |
משלי שלמה |
מטות |
|
ד |
שמעו בנים |
מסעי |
||
|
ז |
שמור אמרי |
"דברים" |
||
|
פרקים י-כב16 : משלי שלמה הקצרים (פסוק אחד) "משלי שלמה: בן חכם ישמח אב ובן כסיל תוגת אמו " |
י |
בן חכם |
ואתחנן |
|
|
" בן חכם מוסר אב ולץ לא שמע גערה " ( טו 20 : " בן חכם ישמח אב וכסיל אדם בוזה אמו ") |
יג |
מוסר אב |
עקב |
|
|
טז |
מערכי לב |
ראה |
||
|
יט |
טוב רש |
שופטים |
||
|
פרקים כב17 - כד: "הט אזנך ושמע דברי חכמים " - משלים של חכמים אחרים . הפרשה מתחילה בתחילת הפרק כדי שיהיה קל יותר לזכור את החלוקה . |
כב |
נבחר שם / דברי חכמים |
כי תצא |
|
|
פרקים כה-כט: "גם אלה משלי שלמה, אשר העתיקו אנשי חזקיהו מלך יהודה " |
כה |
גם אלה |
כי תבוא |
|
|
כח |
נסו |
נצבים |
||
|
פרק ל : דברי אגור בן יקה; פרק לא : דברי למואל מלך משא אשר יסרתו אמו |
ל |
דברי אגור |
וילך |
|
|
שבת "האזינו" בדרך-כלל סמוכה לסוכות |
א |
"קהלת" |
קהלת |
האזינו |
|
הפרק מתחיל באות גדולה, יש הרואים בכך סימן לחלוקה של הספר לשני חצאים |
ז |
טוב שם |
הברכה |
נקודות לעיון ושיפור:
-
-
- החלוקה של שיר השירים - כרגע נקבעה לפי מספר הפרקים (א-ד, ה-ח); צריך לבדוק אם החלוקה מתאימה לתוכן, ואם לא - לתקן בהתאם.
-
-
-
- שמות הפרשיות בספר משלי לא כל-כך מוצלחים לדעתי
-
[עריכה] מקורות
על-פי מאמר של שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-05-24.
[עריכה] תגובות
מאת: צחור
"משלי שלמה בן דוד" (אפשר: "בן דוד")
"משלי שלמה בן חכם" (אפשר: "בן חכם")
"גם אלה משלי שלמה" (אפשר: "אשר העתיקו אנשי חזקיה")
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.