ביאור:על חטאת ירבעם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש



סיגליה

בספר מלכים חוזר רבות הביטוי "חטאת ירבעם אשר חטא..". זה קצת תמוה שמזכירים כ"כ הרבה את חטאי ירבעם, משום שירבעם אינו החוטא הראשון (בתור מלך, שלמה חטא לפניו בחטא ע"ז-"אז יבנה שלמה במה לכמוש מואב.." י"א ז') ,וירבעם גם לא היה החוטא הגדול ביותר (מנשה חטא יותר ממנו-"הרבה לעשות הרע בעיני ה' להכעיס" מל"ב כ"א ז').

יש עוד דבר מאוד מוזר בסיפור ירבעם. בתוכחת אחיה השילוני ירבעם נענש בכך שבנו מת, ונאמר עליו-"זה לבדו יבוא לירבעם אל- קבר..", וכל שאר זרע ירבעם לא יקבר. אך לאחר מכן נאמר "והימים אשר מלך ירבעם … וישכב עם אבותיו." (י"ד כ'-כא'.) כיצד יתכן שנבואת אחיה לא התקיימה?

אפשר להסביר שני דברים אלו ע"י התבוננות בחטאי ירבעם כפי שהם מובאים בתוכחת איש הא-לוקים. איש הא-לוקים מוכיח את ירבעם על שני חטאים עיקריים, על המזבח, ועל כך שהוא מקטיר.

אפשר להראות שכל חטאי ירבעם מתייחסים למזבח, להקטרה או שאינם קיימים כלל.

המרד:

"..וירם יד במלך. וזה הדבר אשר הרים יד במלך- שלמה בנה את המילוא, סגר את פרץ עיר דוד" (י"א כו'-כז')

ירבעם מרד במלך שלמה. יש כאן מרידה במלכות שעונשה מוות.

ירבעם ראה במרד זה מהפכה חברתית-

ירבעם הוא בן של אישה אלמנה, עבד לשלמה, העריץ הגדול. אפשר להשוות (ע"פ הר' י' מדן והר' י' בן-נון) את שלמה לפרעה, ואת ירבעם למשה . שלמה, בדומה לפרעה נוטל מסים כבדים ומעסיק עבדים ("מס עובד"). בתחילה היה למפעלי הבניה הגדולים סיבה מוצדקת- לבנות את בית המקדש, אך לאחר מכן, כשהעבדים הועסקו בשביל סיבות לא מוצדקות, כגון בנית המילוא המונע את הכניסה לעיר דוד, ירבעם מתנגד.

(ע"פ הר' זאב ארליך, הכעס של בני יוסף על שלמה היה אישי יותר. גזר, שהיתה בנחלת בני יוסף, לא הורשה לפני-כן. בני יוסף ציפו משלמה שיעזור להם לכובשה, אך הוא לא עשה כן. משנכבשה גזר ע"י פרעה בנשואי ביתו, היא נתנה לשלמה, ולא להם, ובנוסף לכך, הם היו צריכים לשלם עליה מס-"וזה דבר המס אשר העלה המלך לבנות.. ואת המילוא.. ואת גזר" ט' טו'-טז' .אפשר להסביר כך למה כעס ירבעם דווקא על בנית המילוא. המילוא נבנה בשביל בת פרעה.).

ע"פ מדרשי חז"ל, המרד היה מוצדק, (שלמה אכן חטא בכך שמנע מהעם לעלות לירושלים), אך לא בצורה שנעשה. ירבעם פנה לשלמה בגוף ראשון, ובציבור ולא ביחידות. (וכנגד הרמת ידו כאן, יבשה ידו אח"כ).

אני חושבת שההוכחה הכי טובה לכך שירבעם לא חטא כאן היא בכך שלאחר מכן

הוא נבחר למלך.

העגלים:

"ויעש שני עגלי זהב, ויאמר אליהם: רב - לכם מעלות ירושלים, הנה א-לוקיך ישראל, אשר העלוך מארץ מצרים." י"ב כח'.

למה בנ"י לא התנגדו לעשיית העגלים? הם כנראה שמעו על חטא העגל, וחוץ מזה, לא יתכן שהם האמינו שאכן עגלים אלו העלו אותם מארץ מצרים! כיצד יתכן שאחיה או איש הא-לוקים לא הוכיחוהו על כך?

(שחר מיידנבאום- במדבר היה עגל אחד, ונגדו היו שני כרובים במשכן. ירבעם טען ששני הכרובים נצחו את העגל ומזה נגרמו הצרות. לכן ירבעם החליט לעשות הפעם שני עגלים, כדי שהפעם הם ינצחו..).

אפשר לראות את חטאו בשני פנים-

המטרה הראשונית היתה שהם יהוו תחליף לירושלים ("ויאמר ירבעם בלבו- עתה תשוב הממלכה לבית-דוד. אם - יעלה העם הזה לעשות זבחים בבית- ה' בירושלים, ושב לב העם הזה אל אדוניהם אל-ירבעם מלך יהודה.." י"ב כו'-כז').

ה' נמצא בכל מקום, ואפשר לעבדו בכל מיני צורות. כמו שאפשר לעבדו ע"י צורה מחושית אחת (הכרובים), כך אפשר לעבדו ע"י צורה מוחשית אחרת (העגלים). גם הכרובים וגם העגלים היו חלק מהמרכבה.

ירושלים היא עיר שנתקדשה רק ע"י דוד, ואילו בית- א-ל קדושה כבר מימי יעקב.

חטא זה של ירבעם מוגדר כ"חטא המזבח".

הפן השני של מעשה העגלים הוא בכך שירבעם רצה לסמל את מלכותו. דברים ל"ג יז'- "בכור שורו.."- השור הוא הסמל של בני יוסף.

"ויהי הדבר הזה לחטאת, וילכו העם.." י"ב ל' - במשך הזמן העם מעצמו נמשך אחרי העגלים ועבד אותם, ובזאת ירבעם אינו אשם. (דבר זה מזכיר במקצת את האפוד של גדעון, שבנ"י עבדו אותו. ישנן הקבלות לשוניות רבות בין גדעון לירבעם.)

בית הבמות:

"ויעש את -בית במות … " י"ב לא'

הבמות מלכתחילה נעשו לעבודת ה'.

לבמות אשר מחוץ לבית המקדש אין מעמד של ע"ז, אלא של שחיטת קדושים בחוץ (דברים י"ב יג').

אפשר לראות שהבמות אינם דבר כ"כ רע, ואפילו טוב, ע"י תוכחת אליהו- "את מזבחותיך הרסו.." (מל"א י"ט י'). אליהו לא היה מתלונן על הריסת דבר רע.

בכל אופן, אפשר להקביל את הבמות ל"חטא המזבח".

הכהנים:

"ויעש כהנים מקצות העם, אשר לא -היו מבני לוי" י"ב לא'.

הכהנים הם חלק מהמהפכה החברתית. כאשר הכהנים אינם משבט לוי, אין אפליה בעם, ולא צריך לשלם להם תו"מ, ולתת מתנות.

ירבעם מוכח על כך ב"חטא ההקטרה" וגם ב-י"ג לד' .

החג:

"ויעש ירבעם חג בחודש השמיני.." י"ב לב'.

מה רע בחג חדש?

שופטים כ"א יט'- "חג לה' בשילה". חלק מהפרשנים מיחסים חג זה לט"ו באב, אך חלק רואים בזה חג נפרד. אם אין דבר רע באותו החג שילה, מדוע יהיה דבר רע בחג שירבעם עשה? (עדינה לסקר-בחג אשר בשילה רק חוללו בכרמים, ולא הקריבו קורבנות, ולכן הוא מותר והחג של ירבעם לא.)

גם שלמה קדש דברים מבלי שנצטווה- קדש את תוך החצר, העלה עולות מחוץ לבית המקדש, ועשה את החג 14 יום.(ח' סה'). ירבעם היה באותה רמה כמו שלמה, ולכן התיר לעצמו לחדש חג.

הדעות חלוקות לגבי מהות אותו החג:

רב הפרשנים טוענים ש"כחג אשר ביהודה" הוא חג הסוכות. שהתאחר לחודש השמיני כדי שחג הסוכות יחול מתי שהתבואה מתבשלת בישראל, ולא מתי שהיא מתבשלת ביהודה .

ע"פ דעה אחרת- "החודש אשר בדא מלבו" ירבעם בדא את החודש מלבו, ולא את החג- הוא עבר את השנה כדי לגרום לחוסר תאום בן ממלכת יהודה לממלכת ישראל.

(אראל סגל-ירבעם חשב שהחודש השמיני הוא חודש קדוש, ולכן החלט שהחג החשוב ביותר בשנה , וחנוכת המזבח, חייבים להיות בדיוק באמצע החודש השמיני. פס' ל'- לב' מדברים על חנוכת המזבח בדן. אח"כ ירבעם רצה לעשות בדיוק אותו הדבר בבית א-ל, אבל היתה לו בעיה קטנה- בחג החשוב הוא היה בדן, ואם הוא יחכה לשנה הבאה, בינתיים האנשים עלולים לעלות לירושלים … . אז הוא החליט להוסיף עוד חודש שמיני.).

לשתי האפשרויות אין ממש הוכחות בתנ"ך. לא מסופר בשום מקום אחר שהיה חג שונה או חוסר תאום בזמנים, וזה דבר מהותי שצריך היה להכתב. (יש המסבירים שחזקיה חגג את הפסח באייר כדי לגרום לאיחוד הממלכות, ז"א שהיו קיימים הבדלים בין שתי הממלכות עד ימי חזקיה. דבר זה אינו נראה לי משום שהיו תקופות שממלכה אחת שלטה על ממלכה אחרת.).

אפשר לפרש את פס, לג' בכך שאת המזבח עשה בבית א-ל ב15- בחודש השמיני- כמין חנוכת בית, ועשה באותו תאריך חג חד-פעמי. "כחג אשר ביהודה"- כחנוכת הבית אשר ביהודה.

שלמה גמר לבנות את בהמ"ק בחודש השמיני (מל"א ו' לח'), ומסיבה בלתי מובנת דחה אותו לשנה לאחר-מכן, לחודש השביעי, אולי כדי לצרפו לחתונת בת-פרעה.(רש"י אף אומר שבאותה שנה לא צמו ביו"כ!). ירבעם, שחלק מהסיבה למרדו הוא בת-פרעה, עשה את החג דווקא בחודש השמיני.

התוכחה- החטא ועונשו:

לאחר סיפור איש הא-לוקים והנביא הזקן נאמר - "אחר הדבר הזה לא שב ירבעם מדרכו הרעה.." (י"ג לג').

לא מובן מה בסיפור זה היה אמור לירבעם לחזור בתשובה.

רב הפרשנים מסבירים שהניסים הם שהיו אמורים להחזיר את ירבעם בתשובה (ידו שיבשה וחזרה, האריה שלא אכל את הנבלה וכד').

נראה שפס' זה דווקא מתייחס לתוכחת איש הא-לוקים.

שלוש פעמים מסופר שירבעם עלה על המזבח, ופעמיים מוזכר שהוא מקטיר. גם התוכחה, כפי שאמרנו, היא על המזבח ועל ההקטרה.

חטא המזבח-

עיקר החטא הוא ב"שחיטת קדושים בחוץ", ז"א- הורדת קרן ירושלים בעיני העם

הקשר של ירבעם לירושלים מבטא את רמת חטאו. כאשר נלחם בשבילה, נבחר למלך, אך ככל שהוא חוטא יותר, הקשר לירושלים מתדרדר. הוא גורם להמלכת ירבעם בשכם (ובכך מוריד בעיני העם את בלעדיות ירושלים), ואח"כ אף מונע מהעם לעולת אליה ע"י עשית עגלים.

(רננה לויאני- ירבעם מזכיר בכך את יהוא, שנבחר על-מנת להשמיד את העבודה הזרה של בית אחאב, ובסוף עובד ע"ז בעצמו. הושע א' ד'-"ופקדתי את דמי יזרעאל על בית יהוא.."- יהוא נענש גם על חטאי בית אחאב. גם ירבעם נענש על חטאי שלמה- י"ד ט'-

"ותעשה לך … מסכות להכעיסני..", בעוד ששלמה הוא שעשה אותם.).

ירבעם מונע את העליה לרגל משתי סיבות, מהסיבה המדינית-"עתה תשוב הממלכה..", ומהסיבה האישית- "והרגוני".

גם העונש מופיע בשני מישורים, המישור האישי והמישור המדיני.

המישור האישי-

י"א כט'- "ויהי בעת ההיא וירבעם יצא מירושלים". לאחר המרד בשלמה ירבעם יוצא מירושלים, ולא חוזר אליה יותר!!

בניגוד אליו, על יאשיהו, שמבטל את פעולותיו, נאמר "וישב ירושלים" (מל"ב כ"ג כ'), ואח"כ, כשיוצא ממנה שוב, נהרג.

ע"פ מדרשי חז"ל ירבעם מנע את העליה לרגל, ובנו אביה, שרצה לבטל מחסומים אלו, חלה ומת.

המישור המדיני-

העונש על הורדת קרן ירושלים בעיני העם הוא, אולי, "והנה נקרע המזבח"- ז"א, מלכות ירבעם תהרס (כמו קריעת הממלכה והשמלה).דבר זה גם מופיע בדברי אחיה- "והכה ה' את בית ישראל … " (י"ד טו'). הפעם האחרונה שמופיע הביטוי " חטאת ירבעם", הוא כעם ישראל גולה מארצו.

חטא ההקטרה:

אסור לאדם שאינו כהן להקטיר.

לאורך התנ"ך אפשר למצוא שתי קבוצות של מקטירי - קטורת: 250 נשיאי העדה, נדב ואביהו, שעשו זאת מסיבה שלא כ"כ הבנתי, וקרח, ירבעם, ועוזיה, שעשו זאת כדי לערער את מעמד הכהונה.

קרח- כדי לערער על אהרון הכהן (ע"פ חלק מהמפרשים).

עוזיה- (דה"ב כ"ו טז'-כג') מתוך גאוה האמין שבתור תפקידו כמלך ראוי לו גם להקטיר

ירבעם- גם כדי לערער את מעמד הכהונה, (בתור חלק מהמהפכה החברתית), וגם מתוך גאוה, החשיב עצמו ככהן גדול. שני הסיבות סותרות אחת את השניה. אם הוא נלחם כנגד המעמדות, מדוע בוחר לעצמו את המעמד העליון?

העונש:

קרח נענש בכך שבלעה אותו האדמה (חלק אומרים לקרח גם נשרף. אפשר לומר שלקרח היו שני חטאים, אחד דומה לחטא 250 נשיאי העדה, נדב ואביהו, ולכן נשרף כמותם, והחטא השני דומה לחטא עוזיה וירבעם, ולכן כמותם נענש באדמה.)

עוזיה נענש ברעידת אדמה-( ע"פ ישעיה ו' א', עמוס א' א' , זכריה י"ד ה'). עזיה גם ישב "בבית החופשית" (מל"ב ט"ו ה').רש"י מפרש שבית החופשית זה מקום שבו אדם חופשי ממצוות, בית הקברות, ובסוף ימיו קברוהו "בשדה קבורה אשר למלכים"- מחוץ לבית הקברות.

המשותף לקרח ולעוזיה הוא שאת שניהם א"א היה לספוד כראוי.

ע"פ אברבנל, העונש של ירבעם הוא " ולהכחיד ולהשמיד מעל פני האדמה" (י"ג לד'), וכן "כי זה לבדו יבוא לירבעם אל- קבר" (י"ד יג').

נאמר עליו ( י"ד כ')- "וישכב עם אבותיו", והרי נאמר שלא יקבר!

יש כמה אפשרויות לנסות לפתור זאת:

ע"י השוואה בן בעשא ליהוא. על יהוא, שהורג את בית אחאב נאמר "יען אשר הטיבות לעשות הישר בעיני .. בני רביעים ישבו לך על- כסא ישראל"- (מל"ב י' ל') , ואילו על בעשא, ש"הכה את- כל- בית ירבעם"- (ט"ו כט')- לא נאמר דבר.

אולי בגלל שבעשא לא קיים את הנבואה לגמרי, ולא מנע את קבורת ירבעם, לא ניתן לו שכר. הנבואה לא התקימה ע"י בעשא, אך התקימה בצורה אחרת.

במקום שירבעם לא יקבר גופנית, נמנעה ממנו הקבורה הרוחנית, והיא הספידה.(אפשר להנגיד זאת לאיש הא-לוקים, שנספד ולא נקבר בקבר אבותיו.).

ביטול הספידה מתבטא אצל ירבעם בהכפשת שמו.

להזכרה הנשנית של חטא ירבעם יש אולי גם סיבה נוספת- כדי שהנבואה תוכל להתקיים לאחר 300 שנה, וכדי שהעם יראו שהנבואה אכן התקיימה.

בנוסף לכך, ע"פ רוב הפרשנים, הנבואה "וזבח עליך כהני במות המקטרים עליך ועצמות אדם ישרפו עליך" (י"ב ב'), מתייחסת לירבעם עצמו, אשר בימי ישיאהו נשרפו עצמותיו, וכך גם נשללה ממנו הקבורה הגופנית.

הערות המשתתפים בשיעור][עריכה]

הערת המערכת: לצערי לא הצלחתי להיזכר בכל ההערות, וגם את ההערות שכן זכרתי – זכרתי באופן די מעוות, ולא תמיד זכרתי מי אמר מה. אני מבקש סליחה מכל אלו ששכחתי את דבריהם.

  • (לשאלה: למה ירבעם עשה עגלים?) בביהמ"ק היו שני כרובים. הכרובים נזכרו בחזון-המרכבה ביחזקאל י יד, ובחזון המקביל ביחזקאל א י נזכרו במקומם שוורים! מכאן אפשר להסיק שהשור (או העגל) יכול להיות תחליף לכרוב – ירבעם עשה עגלים כתחליף לכרובים בביהמ"ק [ע"פ מידד שלם].
  • (לאותה שאלה) העגל היה עבודה-זרה מצרית – כמו שרואים בפרשת העגל (הערת המערכת: ה' אומר למשה (שמות לב) "ראיתי את העם והנה עם קשה עורף הוא": עם קשה-עורף הוא עם שחוזר אחורה (מפנה עורף). מכאן שחטא-העגל הוא חזרה אחורה – לתקופה של מצרים – שם בנ"י עבדו עבודה-זרה, ובין-השאר כנראה שעבדו עגלים) . ייתכן שירבעם למד אותה כשהיה במצרים (מלכים א יא מ) [עמליה שנוולד]
  • (לטענה שירבעם היה כמו קורח – שהוא טען שכל-אחד יכול לעבוד את ה', ובכל מקום) קושיה: מה הועילו המעשים של ירבעם אם גם עכשיו יש מקומות מסויימים לעבודת ה' – בבית-אל ובדן? ועוד: אם אפשר לעבוד את ה' בכל מקום – אז למה צריך לבנות "בית במות" – מקום מוגדר להקרבת קרבנות? [עמליה שנוולד]
  • [תשובה]: כתוב "ויילכו העם לפני האחד עד דן": העם עשה תהלוכה גדולה לפני העגל השני, מבית-אל עד דן. התהלוכה הזאת עברה בכל הארץ (בית-אל נמצאת בקצה הדרומי של מלכות-ישראל ודן נמצאת בקצה הצפוני שלה) וזה הדגיש את הרעיון שאפשר לעבוד את ה' בכל מקום – מהקצה הדרומי עד הקצה הצפוני. זה לא בא להגיד ש רק בבית-אל ובדן מותר לעבוד את ה'. גם לגבי ה"בית-במות": ייתכן שירבעם בנה "בית-במות" בתור שירות לציבור – בבית-במות יותר נוח להקריב קרבנות כי יש שם כבר במות מוכנות (בטח היו שם גם עוד שירותים, כגון: מוכרי-בהמות, שוחטים וכו'...) אבל כמובן שכל-אחד היה רשאי להקריב גם מחוץ לבית-הבמות. להבדיל, גם בימינו העיריה בונה בתי-כנסת, אבל כל אחד רשאי גם לארגן "מניין" לתפילה בביתו הפרטי אם הוא רוצה...
  • (לקשר בין חטאות ירבעם) לדעתי ירבעם ראה בעצמו את ממשיכו של אהרן הכהן: הוא טען, שהרעיון של אהרן – לעשות עגל – היה רעיון מוצלח מאד, ומשה סתם הרס לו הכל. לכן הוא עשה עגלים. כזכור, הלויים התמנו לתפקידם רק משום שהרגו את עובדי העגל (ע' שמות לב), וברור שלפי דעת ירבעם זה לא היה מוצדק, ולכן הוא מינה כהנים שלא היו מבני לוי. כממשיכו של אהרן, הוא ביצע את התפקיד שהיה שמור לאהרן – "ויעל על המזבח להקטיר". ולכן הוא גם קרא לשני בניו על-שם שני בניו הגדולים של אהרן – נדב ואביה[וא]. זה לא מסביר למה ירבעם עשה חג ב15.8 (אולי זה היה היום-הולדת של אהרן...)
  • (כנ"ל) הגורם לכל חטאות ירבעם היה הגאווה. הוא חשב שהוא יכול לשנות את החוקים ולקבוע חוקים חדשים כרצונו: לעבר את השנה כרצונו, לשנות את סדרי עבודת-ה' כרצונו, וכו'... גם המדרש מראה את גאוותו של ירבעם: ה' ביקש מירבעם שיחזור בו, והבטיח לו שאם יחזור – הוא יזכה להתהלך בגן-עדן יחד עם ה' ועם דוד. ירבעם שאל: מי יילך ראשון? ה' ענה לו: דוד. וירבעם אמר: אם ככה – אני לא רוצה...
  • (לשאלה: 'למה ירבעם עשה עגלים? הוא לא זכר כמה צרות נגרמו לעמ"י מהעגל שנעשה במדבר!?') במדבר היה עגל אחד , ונגדו היו שני כרובים במשכן, וירבעם טען ששני הכרובים נצחו את העגל ומזה נגרמו הצרות. לכן ירבעם החליט לעשות הפעם שני עגלים, והאמין שהפעם הם ינצחו. אמנם, יותר משני עגלים הוא לא רצה לעשות, כי הוא רצה שיהיה קרב הוגן; ללמדך שאפילו רשעי ישראל עדיין שומרים על חוקי המשחק... [שחר מיידנבאום]

] ]

]

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של סיגל ועוד שפורסם לראשונה בשיעור נח"ת שבת חשון נ"ט וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 1998-11-01.

תגובות[עריכה]

מאת: אריק (arik @ tovel.net)

נכתבה ב13:19:50  28.03.2005 ירבעם קרא לשני בניו על שם בני אהרון וקידש את החודש השמיני כאנלוגיה ליום השמיני שבו מתו נדב ואביהו.

קיצור דרך: tnk1/nvir/mlkima/yrvam