ביאור:עטרה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


עטרה, עטרת = סמל לכבוד ולשלטון[עריכה]

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: עטרה

השורש עטר משמעו הקיף, כמו ב (שמואל א כג כו): "וילך שאול מצד ההר מזה ודוד ואנשיו מצד ההר מזה... ושאול ואנשיו עטרים אל דוד ואל אנשיו לתפשם".

עטרה או עטרת היא תכשיט שמקיף את הראש, כגון כתר מלכות: 

  • (שמואל ב יב ל): "ויקח את עטרת מלכם מעל ראשו... ותהי על ראש דוד..."

בפסוקים רבים עטרה מסמלת כבוד ושלטון, למשל:

  • (ישעיהו סב ג): "והיית עטרת תפארת ביד ה', וצנוף מלוכה בכף אלהיך"- ה' יתפאר בך כמו שמלך מתפאר בכתרו.
  • (ירמיהו יג יח): "אמר למלך ולגבירה 'השפילו שבו, כי ירד מראשותיכם, עטרת תפארתכם'"- כבוד המלכות שלכם עזב אתכם.
  • יחזקאל כא לא: " "כה אמר ד' ה' 'הסיר המצנפת והרים העטרה זאת לא זאת השפלה הגבה והגבה השפיל" '" - הסר את המצנפת מראש הכהן הגדול והרם את העטרה מראש המלך, כלומר - הסר אותם ממעמדם המכובד.
  • (איוב יט ט): "כבודי מעלי הפשיט, ויסר עטרת ראשי"
  • (אסתר ח טו): "ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות תכלת וחור ועטרת זהב גדולה ותכריך בוץ וארגמן..."

ספר משלי משתמש במושג עטרת כדי לתאר דברים שמביאים כבוד: 

  • (משלי ד ט): "תתן לראשך לוית חן, עטרת תפארת תמגנך"- דברי ההורים, המצטרפים לחכמה האישית שלך, מוסיפים לך יופי וכבוד ( פירוט ).
  • (משלי יב ד): "אשת חיל עטרת בעלה, וכרקב בעצמותיו מבישה"- אשה מוכשרת היא כמו הכתר של בעלה, כי היא מאפשרת לו להתפנות לענייני הנהגת הציבור - ראו נודע בשערים בעלה ; או להיפך: אישה מוכשרת מצליחה לשלוט בבעלה... ( פירוט ).
  • (משלי יד כד): "עטרת חכמים עשרם, אולת כסילים אולת"- עושרם של חכמים נותן להם כבוד וגורם גם לאנשים טיפשים ושטחיים להקשיב להם ( פירוט ).
  • (משלי טז לא): "עטרת תפארת שיבה, בדרך צדקה תמצא"- שיבה היא כבוד לאדם שזכה להגיע לגיל מופלג ( פירוט ).
  • (משלי יז ו): "עטרת זקנים בני בנים, ותפארת בנים אבותם"- נכדים הם כבוד לסבים, שזכו לגדל את ילדיהם עד שהולידו ילדים משל עצמם ( פירוט ).

פסוקים נוספים[עריכה]

  • ישעיהו כח א: " "הוי עטרת גאות שכרי אפרים וציץ נבל צבי תפארתו אשר על ראש גיא שמנים הלומי יין" ... "ברגלים תרמסנה עטרת גאות שכורי אפרים" ...  "ביום ההוא יהיה ה' צבאות לעטרת צבי ולצפירת תפארה לשאר עמו" ": האויבים ירמסו את כבודם ומעמדם של אפרים, וה' יביא כבוד ושלטון לשאר עמו (ליהודה).
  • (יחזקאל טז יב): "ואתן נזם על אפך ועגילים על אזניך ועטרת תפארת בראשך"- נתתי לך כבוד ומעמד גבוה.
  • (יחזקאל כג מב): "ויתנו צמידים אל ידיהן, ועטרת תפארת על ראשיהן"
  • (זכריה ו יא): "ולקחת כסף וזהב, ועשית עטרות; ושמת בראש יהושע בן יהוצדק הכהן הגדול"
  • (זכריה ו יד): "והעטרת תהיה לחלם ולטוביה ולידעיה ולחן בן צפניה לזכרון בהיכל ה'"
  • (תהלים כא ד): "כי תקדמנו ברכות טוב, תשית לראשו עטרת פז"
  • (איוב לא לו): "אם לא על שכמי אשאנו, אענדנו עטרות לי"
  • (שיר השירים ג יא): "צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה, בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתנתו וביום שמחת לבו"
  • (איכה ה טז): "נפלה עטרת ראשנו, אוי נא לנו כי חטאנו"

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בסגלות משלי וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-10-30.


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:עטרה, עטרת - סמל לכבוד ולשלטון

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/atr