ביאור:משנה סוכה פרק א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קיצור דרך: b_mishna_suka_a

משנה מבוארת

מסכת סוכה: א ב ג ד ה


מבוא למסכת סוכה ומבנה המסכת

דיני הסוכה[עריכה]

חטיבה I: הסוכה עצמה[עריכה]

Sukkah very high.JPG
סוכה בגובה 20 אמה
בנאות קדומים
Sukkah very short.JPG
סוכה בגובה 10 טפחים

(א) סוכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה ← בערך 10 מטרים. כל אמה היא 6 טפחים, וכל טפח הוא בין 8 (על פי הגר"ח נאה) ל-9.6 (על פי החזון איש) סנטימטרים - פסולה. רבי יהודה מכשיר ← לשיטתו (ולא להלכה), שהסוכה יכולה להיות בניין קבע.

ושאינה גבוהה עשרה טפחים ← בערך 60 סנטימטרים,
ושאין לה שלוש דפנות,
ושחמתה מרובה מצילתה ← יותר קרני שמש עוברות דרך הסכך מאשר מוצלות על ידו - פסולה ← סוכה נמוכה - כי אי אפשר לגור בה. ויתכן כי עשרה טפחים היה גבהו של הארון עם הכפורת, ובפחות מכך אין השראת שכינה.
סוכה ללא שלושה קירות - נלמד מהפסוקים (ראה סוכה ו ב).
חמתה מרובה - כי עיקר הסוכה הוא הסכך, שעל שמו היא קרויה.
.

פתח ההיכל היה בגובה עשרים אמה, ובגובה גדול יותר אסור להדליק נר חנוכה משום שאינו ניכר. יתכן שהפסול הוא משום שאין להגביה את הסוכה יותר מהמקדש. ויש אומרים שסוכה גבוהה אינה נחשבת בניין עראי ולכן פסולה.

ראו ספרי על דברים טז יג, כדעת בית שמאי. גם המנהג הא"י לברך "לעשות סוכה" (ירושלמי סוכה א ב) נראה מתאים לגישתם.

סוכה ישנה ← סוכה שנעשתה יותר מחודש לפני החג, ולא נבנתה לשם חג הסוכות (אם נבנתה בחודש שלפני החג, כיוון שבאותו זמן לומדים את הלכות החג (ראה פסחים ו.), סתם העושה סוכה בוודאי לשם החג הוא עושה אותה) -

בית שמאי פוסלין ← כי לא נעשתה לשם החג, ובית הלל מכשירין ← אמנם בירושלמי מופיעה ברכה "אשר קדשנו במצוותיו וציוונו לעשות סוכה", אבל בית הלל מכשירים גם סוכה שלא נעשתה לשם החג..
Sukkah with 2 walls.JPG
סוכה עם שתי דפנות
ואיזו היא "סוכה ישנה"?
כל שעשאה קדם לחג שלושים יום.
אבל אם עשאה לשם חג, אפילו מתחילת השנה ← שנה לפני החג (כגון מיד לאחר חג סוכות הקודם) - כשרה ← גם לפי בית שמאי.

חטיבה II: הסכך[עריכה]

Sukkah on sukkah.JPG
סוכה על גבי סוכה
Sukkah under tree.JPG
סוכה מתחת לעץ

(ב) העושה סוכתו תחת האילן ← וענפי העץ עושים עליה צל. יתכן שיש קשר לאיסור אשירה. -

כאילו עשאה בתוך הבית. ← שהרי הצל אינו מהסוכה אלא מהעץ.

סֻכָּה על גבי סֻכָּה -

העליונה כשרה, והתחתונה פסולה ← בגלל שהעליונה מספיק חזקה כדי לשאת אנשים בתוכה, הרי שהתחתונה כאילו נמצאת בתוך הבית (ע"פ הרמב"ם) .
רבי יהודה אומר: אם אין דיורין ← אי אפשר לגור בעליונה - התחתונה כשרה ← בגמרא מסבירים שרבי יהודה מדבר על מקרה שבסוכה התחתונה הסכך רופף ובקושי אפשר לשים עליו כרים וכסתות. תנא קמא סובר שאם אפשר לשים כרים וכסתות (אפילו בקושי) התחתונה פסולה, ורבי יהודה סובר שבגלל שזה 'בקושי' זה לא נחשב שיש "דיורין" בעליונה, והתחתונה כשרה. לפי פשט המשנה אין כלום בסוכה העליונה, והתחתונה כשרה כי יש עליה סכך כשר שלמעלה..


Covered bed in sukkah right.JPG
סדין פרוס על נקליטי המיטה
Covered bed in sukkah wrong.JPG
סדין פרוס על גבי הקינוף

(ג) פרס עליה ← מעל הסוכה סדין מפני החמה ← כדי להגן על היושבים בתוכה מקרני השמש,

או תחתֶּיהָּ ← מתחת לסכך מפני הנשר ← העלים הנושרים מהסכך,
או שפרס על גבי הקינוף ← ארבעת העמודים שבארבע קצוות המיטה - פסולה ← כי סדין איננו כשר לסכך.

אבל פורס הוא על גבי נקליטי המיטה ← שני עמודים, אחד בראש המיטה ואחד למרגלותיה. הגג משופע ועל פי ההלכה, כיוון שאין לו רוחב מאוזן של טפח אין זה נחשב לאוהל, והוא לא מבטל את הסכך שמעליו.


(ד) הדלה עליה את הגפן ואת הדלעת ואת הקיסום ← קיסוס

Sukkah covvered with vine.JPG
הדלה עליה את הגפן...

בגמרא נלמד עקרון הסיכוך מהפסוק "חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים, בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ" (דברים טז) - שיש לסוכך בפסולת הבאה מהגורן ומהיקב, שהרי הסוכה קשורה לאסיף, והאבטיפוס שלה הוא סוכה של פסולת דגן ויקב.

דעה אחרת היא שהסוכה קשורה ליציאת מצרים ולענני הכבוד, ולפי דעה זו ההלכה נלמדת מהפסוק "ואד יעלה מן הארץ" (בראשית ב), והאבטיפוס של הסוכה הוא סוכת העננים.

וסיכך על גבה ← על הסכך, בשילוב עם סכך כשר - פסולה ← כי אסור לסכך בדבר שמחובר לקרקע. ראו משנה ב..
ואם היה סיכוך הרבה מהן, או שקצצן ← חתך את הסכך המחובר לקרקע (ויש לנענע אותו לאחר החיתוך, שבכך הוא כאילו מניח מחדש ולא עובר על "תַּעֲשֶׂה - ולא מן העשוי") - כשרה.

זה הכלל:

כל שהוא מקבל טומאה ← כגון כלים ובגדים ואין ← או כל דבר שאין גִדולו מן הארץ - אין מסככים בו,
וכל דבר שאינו מקבל טומאה, וגידולו מן הארץ - מסככין בו.


Sukkah with twigs.JPG
סכך עשוי מחבילות זרדים

(ה) חבילי קש וחבילי עצים וחבילי זרדים - אין מסככין בהן ← כי לעיתים אדם מניח חבילות כאלו על הסוכה כדי לייבשן, ואם הוא ירצה אח"כ שהן ישמשו לסכך, הרי שזה פסול, שלמדנו: "תַּעֲשֶׂה - ולא מן העשוי". לכן גזרו שהן אסורות לסיכוך לכתחילה גם כששם אותן מראש לסכך..

וכולן, שהתירן - כשרות,
וכולן כשרות לדפנות ← להכין את דפנות הסוכה מחבילות (כי כל ההלכות שנלמדו מהפסוקים, נלמדו לגבי הסכך שהוא עיקר הסוכה).


(ו) מסככין בנסרים ← קרשים שרוחבם בין 3 ל-4 טפחים (מעל 4 אסור כי נחשב לתקרה, ומתחת ל-3 כולם מודים שמותר כי הם נחשבים כמו קנים) - דברי רבי יהודה.

בהערות שבגוף המשנה משולבים הרבה מונחים הלכתיים שמקורם בתלמוד הבבלי, ואין להם רמז במשנה, כגון "שיעור מקום חשוב", "לבוד" או "דופן עקומה". גם המידות של הנסרים אינם במשנה.

הנסרים אינם מקבלים טומאה, אבל יש להם שימושים בבניין, ומבחינה זו הם דומים מעט לחבילי העצים במשנה ה.

ורבי מאיר אוסר ← הוא מתיר רק מתחת ל-3 טפחים בדומה לדין "לבוד" שמבטל דברים המרוחקים פחות מ-3 טפחים. (רבי יהודה אוסר רק מעל 4 טפחים שאז יש בהם "שיעור מקום חשוב").

נתן עליה נסר ← על הסוכה, בתור סכך, נסר אחד בקצה הגג שהוא רחב ארבעה טפחים - כשרה ← כי מחשיבים אותו כאילו הוא המשך של הקיר - "דופן עקומה", ובלבד שלא ישן תחתיו.


(ז) תקרה שאין עליה מעזיבה ← טיח. אלא שהיא מקורה רק בנסרים דקים, ניתן להפוך את הבית לסוכה. כיצד?,

רבי יהודה אומר:

בית שמאי אומרים: מפקפק ← מנענע את הנסרים (לבטל את הבעיה של "תַּעֲשֶׂה - ולא מן העשוי") ונוטל אחת מבינתים ← מבין כל שני נסרים, ושׂם סכך ביניהם וכך רוב הסכך כשר, והנסרים מיעוטו. וראו פרק ב משנה ה..
בית הלל אומרים: מפקפק או נוטל אחת מבינתים.

רבי מאיר אומר ← לדעתו אין בדבר זה מחלוקת (כי לשיטתו, כפי שבאה לידי ביטוי גם במשנה הקודמת, אסור לסכך בנסרים משום "גזירת תקרה"), אלא כולם מסכימים ש:: נוטל מבינתים ואינו מפקפק.


(ח) המקרה סוכתו בשפודין ← שיפודים מעץ, או בארוכות המיטה ← מוטות ארוכים ממסגרת המיטה -

השיפודים וארוכות המיטה דומים לנסרים, כי גם הם מעץ, אבל הם משמשים למטרות מוגדרות אפילו יותר מהנסרים.

הגדיש פסול כי הוא סוכה ישנה, וראו משנה א. כמו כן, הגדיש לא נעשה לשם סוכה, וגם אינו נראה כסוכה.

החטיבה ערוכה בדרך כיאסטית: סוכה ישנה - עץ - ענפי העץ - סוכה ישנה.

אם יש ריוח ביניהן כמותן ← כמו העובי שלהן (וקצת יותר, כדי שיהיה רוב הסכך כשר) - כשרה.

החוטט בגדיש ← חפר בערמה של קש מלמטה, כך שנוצר חלל בגודל של סוכה כשרה לעשות לו סוכה -

אינה סוכה ← כי הסכך נעשה מאליו, ופסול משום "תַּעֲשֶׂה - ולא מן העשוי". אבל אם יפקפק יכול להכשיר את הסוכה..

חטיבה III: הדפנות[עריכה]

Sukkah with wall high from the ground.JPG
"מלמעלה למטה גבוהה מן הארץ 3 טפחים"
Sukkah with small wall.JPG
"מלמטה למעלה גבוהה מן הארץ 10 טפחים"

(ט) המשלשל דפנות ← התחיל להכין את קיר הסוכה מלמעלה כלפי מטה, והקיר צמוד לתיקרה אך לא לריצפה

מלמעלה למטה, אם גבוהה מן הארץ שלושה טפחים - פסולה.
מלמטה למעלה, אם גבוהה מן הארץ עשרה טפחים ← ראו משנה ב - כשרה.

רבי יוסי אומר:

כשם שמלמטה למעלה עשרה טפחים -
כך מלמעלה למטה עשרה טפחים ← גם אם היא מרוחקת מהרצפה יותר מ-3 טפחים (שלשיטתו "מחיצת תלויה מותרת") ואין הלכה כמותו.

הרחיק את הסיכוך מן הדפנות שלושה טפחים ← כלומר יש מרווח במאוזן בין הסכך לקצה הגג של יותר מ-3 טפחים - פסולה.


אכסדרה בבלגיה

(י) בית שנפחת ← שרק החלק המרכזי מהגג שלו קרס, וסיכך על גביו ← בלי לפנות את הגג שנשאר מסביב, וסיכך באמצע, על גבי הבית "שנפחת"-

אם יש בין כותל לסיכוך ארבע אמות ← או יותר, של גג מקורי - פסולה. ← הסוכה פסולה. (ובפחות מכך, רואים בתקרה זו מהגג שנפל, כאילו היא חלק מהקיר, "דופן עקומה". דין זה של דופן עקומה היא "הלכה למשה מסיני")
וכן בחצר שהיא מוקפת אכסדרה ← יש מסביבה רצועה של תיקרה נשענת על עמודים, אם רצועת התיקרה רחבה יותר מ-4 אמות - הסוכה פסולה, אבל אם פחות מכך, אפשר לסכך את מרכז החצר.

סוכה גדולה ← שיש בה לפחות 7X7 טפחים של סכך כשר שהקיפוה בדבר שאין מסככין בו,

אם יש תחתיו ארבע אמות ← 4 אמות ומעלה (ופחות מכך הסכך הפסול נחשב לחלק מהדופן) - פסולה.


Sukkah leaning on wall.JPG
"או שסמכה לכותל"

(יא) העושה סוכתו כמין צריף ← צורת משולש כזה: ٨, ללא גג, או שסמכה לכותל -

יתכן שפסילת הסוכה חסרת הגג קשורה לדעת ר' אליעזר שהסוכה היא זכר לענני הכבוד, שהגינו על העם במדבר. וראו משנה ד.

אבל מחצלת קטנה נחשבת כלי ופסולה לסכך (ראו גם כלים כ, ז.) ר' אליעזר מיקל בעניין זה, וקובע רק לפי יעוד המחצלת המקורי, וראו גם תוספתא כלים סוף ב"מ.

רבי אליעזר פוסל ← וכן הלכה, מפני שאין לה גג ← קטע אופקי באורך טפח.
וחכמים מכשירים.

מחצלת הקנים: ← שעליה היו ישנים עניים מחצלת גדולה ← דווקא. קטנה היא כלי בכל מקרה.

עשאה לשכיבה - מקבלת טומאה, ואין מסככין בה ← כי היא כלי.
ולסיכוך ← מחצלת שהוכנה במיוחד בשביל סכך - מסככין בה, ואינה מקבלת טומאה.
רבי אליעזר אומר: אחת גדולה ואחת קטנה -
עשאה לשכיבה - מקבלת טומאה, ואין מסככין בה.
ולסיכוך - מסככין בה, ואינה מקבלת טומאה.