ביאור:משנה סוכה פרק א
מתוך ויקיטקסט
זרעים: ברכות פאה דמאי כלאים שביעית תרומות מעשרות מעשר שני חלה ערלה בכורים מועד: שבת ערובין פסחים שקלים יומא סוכה ביצה ר"ה תענית מגילה מו"ק חגיגה נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין נזיקין: ב"ק ב"מ ב"ב סנהדרין מכות שבועות עדיות ע"ז אבות הוריות קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד מדות קנים טהרות: כלים אהלות נגעים פרה טהרות מקואות נידה מכשירין זבים טבול יום ידים עוקצין
מצוות סוכה ומצוות ארבעת המינים נזכרות בתורה (ויקרא כג, לג-מג) ומצטרפות אליהן מצוות ערבה שבמקדש ומצוות ניסוך המים על פי הלכה למשה מסיני.
שני הפרקים הראשונים במסכת עוסקים במצוות סוכה, השלישי בהלכות ארבעת המינים, הרביעי ממשיך במצוות נטילת לולב, עובר למצוות הערבה למזבח, ומסיים במצוות ניסוך המים. בחמישי מתוארת שמחת בית השואבה שבמקדש, קורבנות החג ועניינים נוספים.
להרחבה ראה בוויקיפדיה בערכים: סוכה, ארבעת המינים, הושענות, ניסוך המים, שמחת בית השואבה.
[עריכה] משנה א
| סוכה בגובה 20 אמה בנאות קדומים |
| סוכה בגובה 10 טפחים |
סוכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמהבערך 10 מטרים. כל אמה היא 6 טפחים, וכל טפח הוא בין 8 (על פי הגר"ח נאה) ל-9.6 (על פי החזון איש) סנטימטרים - פסולהכי אי אפשר לבנות סוכה כל כך גבוהה מבלי שתהא כבניין של קבע, והסוכה צריכה להיות כבניין ארעי.
רבי יהודה מכשירלשיטתו (ולא להלכה), שהסוכה צריכה להיות בניין קבע.
ושאינה גבוהה עשרה טפחיםבערך 60 סנטימטרים, ושאין לה שלוש דפנות, ושחמתה מרובה מצילתהיותר קרני שמש עוברות דרך הסכך מאשר מוצלות על ידו - פסולהסוכה נמוכה - כי אי אפשר לגור בה.
סוכה ללא שלוש קירות - נלמד מהפסוקים (ראה בגמרא ו ע"ב).
חמתה מרובה - כי עיקר הסוכה הוא הסכך, שעל שמו היא קרויה..
| סוכה עם שתי דפנות |
סוכה ישנהסוכה שנעשתה יותר מחודש לפני החג, ולא נבנתה לשם חג הסוכות (אם נבנתה בחודש שלפני החג, כיוון שבאותו זמן לומדים את הלכות החג (ראה פסחים ו.), סתם העושה סוכה בוודאי לשם החג הוא עושה אותה) - בית שמאי פוסליןכי לא נעשתה לשם החג, ובית הלל מכשיריןלשיטתם אין צורך לעשות את הסוכה 'לשם סוכות'.
ואיזו היא סוכה ישנה? כל שעשאה קדם לחג שלושים יום.
אבל אם עשאה לשם חג, אפילו מתחילת השנהשנה לפני החג (כגון מיד לאחר חג סוכות הקודם) - כשרהגם לפי בית שמאי.
[עריכה] משנה ב
| סוכה על גבי סוכה |
| סוכה מתחת לעץ |
העושה סוכתו תחת האילןוענפי העץ עושים עליה צל (והם פסולים לסכך כשהם מחוברים לעץ - ראה משנה ד), כאילו עשאה בתוך הבית.
סכה על גבי סכה - העליונה כשרה, והתחתונה פסולהבגלל שהעליונה מספיק חזקה כדי לשאת אנשים בתוכה, הרי שהתחתונה כאילו נמצאת בתוך הבית (ע"פ הרמב"ם) .
רבי יהודה אומר: אם אין דיוריןאי אפשר לגור בעליונה - התחתונה כשרהבגמרא מסבירים שרבי יהודה מדבר על מקרה שבסוכה העליונה הסכך רופף ובקושי אפשר לשים עליו כרים וכסתות. תנא קמא סובר שאם אפשר לשים כרים וכסתות (אפילו בקושי) התחתונה פסולה, ורבי יהודה סובר שבגלל שזה 'בקושי' זה לא נחשב שיש "דיורין" בעליונה, והתחתונה כשרה..
[עריכה] משנה ג
| סדין פרוס על נקליטי המיטה |
| סדין פרוס על גבי הקינוף |
פרס עליהמעל הסוכה סדין מפני החמהכדי להגן על היושבים בתוכה מקרני השמש, או תחתיהמתחת לסכך מפני הנשרהעלים הנושרים מהסכך, או שפרס על גבי הקינוףארבעת העמודים שבארבע קצוות המיטה - פסולהכי סדין איננו כשר לסכך.
אבל פורס הוא על גבי נקליטי המיטהשני עמודים, אחד בראש המיטה ואחד למרגלותיה. הגג משופע ועל פי ההלכה, כיוון שאין לו רוחב מאוזן של טפח אין זה נחשב לאוהל, והוא לא מבטל את הסכך שמעליו.
[עריכה] משנה ד
| הדלה עליה את הגפן... |
|
"כל דבר שאינו מקבל טומאה וגידולו מן הארץ - מסככין בו" בגמרא נלמד הדבר מהפסוק "חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים, בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ" - שיש לסוכך בפסולת הבאה מהגורן ומהיקב. |
הדלה עליה את הגפן ואת הדלעת ואת הקיסוםקיסוס וסיכך על גבהעל הסכך, בשילוב עם סכך כשר - פסולהכי אסור לסכך בדבר שמחובר לקרקע.
ואם היה סיכוך הרבה מהן, או שקצצןחתך את הסכך המחובר לקרקע (ויש לנענע אותו לאחר החיתוך, שבכך הוא כאילו מניח מחדש ולא עובר על "תַּעֲשֶׂה - ולא מן העשוי") - כשרה.
זה הכלל: כל שהוא מקבל טומאהכגון כלים ובגדים ואיןאו כל דבר שאין גִדולו מן הארץ - אין מסככים בו,
וכל דבר שאינו מקבל טומאה וגידולו מן הארץ - מסככין בו.
[עריכה] משנה ה
| סכך עשוי מחבילות זרדים |
חבילי קש וחבילי עצים וחבילי זרדים - אין מסככין בהןכי לעיתים אדם מניח חבילות כאלו על הסוכה כדי לייבשן, ואם הוא ירצה אח"כ שהן ישמשו לסכך, הרי שזה פסול, שלמדנו: "תַּעֲשֶׂה - ולא מן העשוי". לכן גזרו שהן אסורות לסיכוך גם כששם אותן מראש לסכך..
וכלן שהתירן - כשרות,
וכלן כשרות לדפנותלהכין את דפנות הסוכה מחבילות (כי כל ההלכות שנלמדו מהפסוקים, נלמדו לגבי הסכך שהוא עיקר הסוכה).
[עריכה] משנה ו
מסככין בנסריםלוחות עץ שרוחבן בין 3 ל-4 טפחים (מעל 4 אסור כי נחשב לתקרה, ומתחת ל-3 כולם מודים שמותר כי נחשב כמו קנים) - דברי רבי יהודה.
ורבי מאיר אוסרהוא מתיר רק מתחת ל-3 טפחים בדומה לדין "לבוד" שמבטל דברים המרוחקים פחות מ-3 טפחים. (רבי יהודה אוסר רק מעל 4 טפחים שאז יש בהם "שיעור מקום חשוב").
נתן עליה נסרעל הסוכה, בתור סכך, נסר אחד בקצה הגג שהוא רחב ארבעה טפחים - כשרהכי מחשיבים אותו כאילו הוא המשך של הקיר - "דופן עקומה", ובלבד שלא ישן תחתיו.
[עריכה] משנה ז
תקרה שאין עליה מעזיבהטיח. אלא שהיא מקורה רק בנסרים דקים, ויש חשש ל"תַּעֲשֶׂה - ולא מן העשוי",
רבי יהודה אומר:
-
- בית שמאי אומרים: מפקפקמנענע את הנסרים (לבטל את הבעיה של "תַּעֲשֶׂה - ולא מן העשוי") ונוטל אחת מבינתיםמבין כל שני נסרים, ושׂם סכך ביניהם (כדי שלא יהיה לזה יותר שם של 'תקרה').
-
- בית הלל אומרים: מפקפק או נוטל אחת מבינתים.
רבי מאיר אומרלדעתו אין בדבר זה מחלוקת (כי לשיטתו, כפי שבאה לידי ביטוי גם במשנה הקודמת, אסור לסכך בנסרים משום "גזירת תקרה"), אלא כולם מסכימים ש:: נוטל מבינתים ואינו מפקפק.
[עריכה] משנה ח
המקרה סוכתו בשפודיןשיפודים ארוכים ממתכת (שפסולים כי אינם גידולי קרקע), ועליהם שם סכך רגיל, או בארוכות המיטהמוטות ארוכים הנמצאים לאורך המיטה (שפסולים כי אסור לסכך בכלים המקבלים טומאה) - אם יש ריוח ביניהן כמותןכמו העובי שלהן (וקצת יותר, כדי שיהיה רוב הסכך כשר) - כשרה.
החוטט בגדישחפר בערמה של קש מלמטה, כך שנוצר חלל בגודל של סוכה כשרה לעשות לו סוכה - אינה סוכהכי הסכך נעשה מאליו, ופסול משום "תַּעֲשֶׂה - ולא מן העשוי".
[עריכה] משנה ט
| "גבוהה מן הארץ 3 טפחים" |
| "גבוהה מן הארץ 10 טפחים" |
המשלשל דפנותהתחיל להכין את קיר הסוכה מלמעלה כלפי מטה, והקיר צמוד לתיקרה אך לא לריצפה מלמעלה למטה, אם גבוהה מן הארץ שלושה טפחים - פסולה.
מלמטה למעלה, אם גבוהה מן הארץ עשרה טפחים - כשרה.
רבי יוסי אומר: כשם שמלמטה למעלה עשרה טפחים, כך מלמעלה למטה עשרה טפחיםגם אם היא מרוחקת מהרצפה יותר מ-3 טפחים (שלשיטתו "מחיצת תלויה מותרת") ואין הלכה כמותו.
הרחיק את הסיכוך מן הדפנות שלושה טפחיםכלומר יש מרווח בין הסכך לקצה הגג של יותר מ-3 טפחים - פסולה.
[עריכה] משנה י
בית שנפחתשקרב הגג במרכזו וסיכך על גביו, אם יש בין כותל לסיכוך ארבע אמות4 אמות ומעלה (ובפחות מכך, רואים בתיקרה זאת כאילו היא חלק מהקיר, "דופן עקומה") - פסולה.
וכן בחצר שהיא מוקפת אכסדרהיש מסביבה רצועה של תיקרה נשענת על עמודים, אם רצועת התיקרה צרה יותר מ-4 אמות אפשר לסכך את מרכז החצר.
סוכה גדולהשיש בה לפחות 7X7 טפחים של סכך כשר שהקיפוה בדבר שאין מסככין בו, אם יש תחתיו ארבע אמות4 אמות ומעלה (ופחות מכך הסכך הפסול נחשב לחלק מהדופן) - פסולה.
[עריכה] משנה יא
| "או שסמכה לכותל" |
העושה סוכתו כמין צריףצורת משולש כזה: ٨, ללא גג, או שסמכה לכותל -
רבי אליעזר פוסלוכן הלכה, מפני שאין לה גגקטע אופקי באורך טפח.
וחכמים מכשירים.
מחצלת הקנים:
מחצלת גדולה,
- עשאה לשכיבה - מקבלת טומאה, ואין מסככין בהכי היא כלי. אבל אם עשה אותה סתם, ללא כונה מיוחדת לשכב עליה או לסיכוך, היא כשרה לסכך, כי מחצלת גדולה היא בדרך כלל קשה, ולא נוח לשכב עליה;
- ולסיכוךמחצלת שהוכנה במיוחד בשביל סכך (גם אם היא קטנה) - מסככין בה, ואינה מקבלת טומאה.
רבי אליעזר אומר, אחת גדולה ואחת קטנה,
- עשאה לשכיבהוגם אם עשה אותה סתם, כי לדעת ר' אליעזר סתם מחצלת היא לשכיבה - מקבלת טומאה, ואין מסככין בה;
- ולסיכוך - מסככין בה, ואינה מקבלת טומאה.
