ביאור:משנה סוכה פרק א

קיצור דרך: b_mishna_suka_a

זרעים: ברכות פאה דמאי כלאים שביעית תרומות מעשרות מעשר שני חלה ערלה בכורים מועד: שבת ערובין פסחים שקלים יומא סוכה ביצה ר"ה תענית מגילה מו"ק חגיגה נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין נזיקין: ב"ק ב"מ ב"ב סנהדרין מכות שבועות עדיות ע"ז אבות הוריות קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד מדות קנים טהרות: כלים אהלות נגעים פרה טהרות מקואות נידה מכשירין זבים טבול יום ידים עוקצין

מסכת סוכה: א ב ג ד ה

---

מבוא למסכת סוכה ומבנה המסכת

מבוא למסכת סוכה

מצוות סוכה ומצוות ארבעת המינים נזכרות בתורה (ויקרא כג, לג-מג) ומצטרפות אליהן מצוות ערבה שבמקדש ומצוות ניסוך המים שהן הלכה למשה מסיני, ומצוות אמירת ההלל והשמחה בחג.

הסוכה בחג הסוכות מושפעת ברבים מפרטיה ממבנה המקדש. כך גם מצוות ארבעת המינים נראית כקשורה לקרבנות שבמקדש. אם נזכור שבניין המקדש הראשון נחנך בחג הסוכות, נוכל לסכם כי חג הסוכות נתפס כחג המקדש.

בימי הבית השני עמלו חכמים לחזק את הקשר בין הציבור הרחב לבין המקדש, למרות התנגדותם של חלק מהכוהנים. בין האמצעים לכך היו שמחת בית השואבה וניסוך המים - שני מנהגים שאינם מבוססים על התורה שבכתב, ובביצועם מפגינים בני העם את האהבה שלהם למקדש ואת בעלותם עליו, כאמור - על אפם וחמתם של חלק מהכוהנים.

פרק א עוסק במבנה הסוכה. פרק ב עוסק במצוות הישיבה בסוכה. פרק ג בהלכות ארבעת המינים, ופרק ד עוסק בהתנגשויות בין מצוות החג לבין השבת. הפרק האחרון מציג את מנהגי השמחה העממית במקדש, שנקראו "שמחת בית השואבה" - ומולם את שמחת הכהנים בכמות הגדולה במיוחד של הקרבנות בחג הסוכות.

להרחבה ראה בוויקיפדיה בערכים: סוכה, ארבעת המינים, הושענות, ניסוך המים, שמחת בית השואבה.

דיני הסוכה

חטיבה I: הסוכה עצמה

משנה א

סוכה בגובה 20 אמה בנאות קדומים

סוכה בגובה 10 טפחים

סוכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמהבערך 10 מטרים. כל אמה היא 6 טפחים, וכל טפח הוא בין 8 (על פי הגר"ח נאה) ל-9.6 (על פי החזון איש) סנטימטרים - פסולה. רבי יהודה מכשירלשיטתו (ולא להלכה), שהסוכה יכולה להיות בניין קבע.

ושאינה גבוהה עשרה טפחיםבערך 60 סנטימטרים,

ושאין לה שלוש דפנות,

פתח ההיכל היה בגובה עשרים אמה, ובגובה גדול יותר אסור להדליק נר חנוכה משום שאינו ניכר. יתכן שהפסול הוא משום שאין להגביה את הסוכה יותר מהמקדש. ויש אומרים שסוכה גבוהה אינה נחשבת בניין עראי ולכן פסולה.

ושחמתה מרובה מצילתהיותר קרני שמש עוברות דרך הסכך מאשר מוצלות על ידו - פסולהסוכה נמוכה - כי אי אפשר לגור בה. ויתכן כי עשרה טפחים היה גבהו של הארון עם הכפורת, ובפחות מכך אין השראת שכינה.
סוכה ללא שלושה קירות - נלמד מהפסוקים (ראה סוכה ו ב).
חמתה מרובה - כי עיקר הסוכה הוא הסכך, שעל שמו היא קרויה..

סוכה ישנהסוכה שנעשתה יותר מחודש לפני החג, ולא נבנתה לשם חג הסוכות (אם נבנתה בחודש שלפני החג, כיוון שבאותו זמן לומדים את הלכות החג (ראה פסחים ו.), סתם העושה סוכה בוודאי לשם החג הוא עושה אותה) -

בית שמאי פוסליןכי לא נעשתה לשם החג, ובית הלל מכשיריןאמנם בירושלמי מופיעה ברכה "אשר קדשנו במצוותיו וציוונו לעשות סוכה", אבל בית הלל מכשירים גם סוכה שלא נעשתה לשם החג..

סוכה עם שתי דפנות

ואיזו היא "סוכה ישנה"?

כל שעשאה קדם לחג שלושים יום.

אבל אם עשאה לשם חג, אפילו מתחילת השנהשנה לפני החג (כגון מיד לאחר חג סוכות הקודם) - כשרהגם לפי בית שמאי.

חטיבה II: הסכך

משנה ב

סוכה על גבי סוכה

סוכה מתחת לעץ

העושה סוכתו תחת האילןוענפי העץ עושים עליה צל (והם פסולים לסכך כשהם מחוברים לעץ - ראה משנה ד). יתכן שיש קשר לאיסור אשירה. -

כאילו עשאה בתוך הבית.

סֻכָּה על גבי סֻכָּה -

העליונה כשרה, והתחתונה פסולהבגלל שהעליונה מספיק חזקה כדי לשאת אנשים בתוכה, הרי שהתחתונה כאילו נמצאת בתוך הבית (ע"פ הרמב"ם) .

רבי יהודה אומר: אם אין דיוריןאי אפשר לגור בעליונה - התחתונה כשרהבגמרא מסבירים שרבי יהודה מדבר על מקרה שבסוכה העליונה הסכך רופף ובקושי אפשר לשים עליו כרים וכסתות. תנא קמא סובר שאם אפשר לשים כרים וכסתות (אפילו בקושי) התחתונה פסולה, ורבי יהודה סובר שבגלל שזה 'בקושי' זה לא נחשב שיש "דיורין" בעליונה, והתחתונה כשרה. לפי פשט המשנה אין כלום בסוכה העליונה, והתחתונה כשרה כי יש עליה סכך כשר שלמעלה..

משנה ג

סדין פרוס על נקליטי המיטה

סדין פרוס על גבי הקינוף

פרס עליהמעל הסוכה סדין מפני החמהכדי להגן על היושבים בתוכה מקרני השמש,

או תחתֶּיהָּמתחת לסכך מפני הנשרהעלים הנושרים מהסכך,

או שפרס על גבי הקינוףארבעת העמודים שבארבע קצוות המיטה - פסולהכי סדין איננו כשר לסכך.

אבל פורס הוא על גבי נקליטי המיטהשני עמודים, אחד בראש המיטה ואחד למרגלותיה. הגג משופע ועל פי ההלכה, כיוון שאין לו רוחב מאוזן של טפח אין זה נחשב לאוהל, והוא לא מבטל את הסכך שמעליו.

משנה ד

הדלה עליה את הגפן ואת הדלעת ואת הקיסוםקיסוס

הדלה עליה את הגפן...

בגמרא נלמד עקרון הסיכוך מהפסוק "חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים, בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ" (דברים טז) - שיש לסוכך בפסולת הבאה מהגורן ומהיקב, שהרי הסוכה קשורה לאסיף, והאבטיפוס שלה הוא סוכה של פסולת דגן ויקב. דעה אחרת היא שהסוכה קשורה ליציאת מצרים ולענני הכבוד, ולפי דעה זו ההלכה נלמדת מהפסוק "ואד יעלה מן הארץ" (בראשית ב), והאבטיפוס של הסוכה הוא סוכת העננים.

וסיכך על גבהעל הסכך, בשילוב עם סכך כשר - פסולהכי אסור לסכך בדבר שמחובר לקרקע. ראו משנה ב..

ואם היה סיכוך הרבה מהן, או שקצצןחתך את הסכך המחובר לקרקע (ויש לנענע אותו לאחר החיתוך, שבכך הוא כאילו מניח מחדש ולא עובר על "תַּעֲשֶׂה - ולא מן העשוי") - כשרה.

זה הכלל:

כל שהוא מקבל טומאהכגון כלים ובגדים ואיןאו כל דבר שאין גִדולו מן הארץ - אין מסככים בו,

וכל דבר שאינו מקבל טומאה, וגידולו מן הארץ - מסככין בו.

משנה ה

סכך עשוי מחבילות זרדים

חבילי קש וחבילי עצים וחבילי זרדים - אין מסככין בהןכי לעיתים אדם מניח חבילות כאלו על הסוכה כדי לייבשן, ואם הוא ירצה אח"כ שהן ישמשו לסכך, הרי שזה פסול, שלמדנו: "תַּעֲשֶׂה - ולא מן העשוי". לכן גזרו שהן אסורות לסיכוך לכתחילה גם כששם אותן מראש לסכך..

וכולן, שהתירן - כשרות,

וכולן כשרות לדפנותלהכין את דפנות הסוכה מחבילות (כי כל ההלכות שנלמדו מהפסוקים, נלמדו לגבי הסכך שהוא עיקר הסוכה).

משנה ו

מסככין בנסריםלוחות עץ שרוחבן בין 3 ל-4 טפחים (מעל 4 אסור כי נחשב לתקרה, ומתחת ל-3 כולם מודים שמותר כי נחשב כמו קנים) - דברי רבי יהודה.

ורבי מאיר אוסרהוא מתיר רק מתחת ל-3 טפחים בדומה לדין "לבוד" שמבטל דברים המרוחקים פחות מ-3 טפחים. (רבי יהודה אוסר רק מעל 4 טפחים שאז יש בהם "שיעור מקום חשוב").

נתן עליה נסרעל הסוכה, בתור סכך, נסר אחד בקצה הגג שהוא רחב ארבעה טפחים - כשרהכי מחשיבים אותו כאילו הוא המשך של הקיר - "דופן עקומה", ובלבד שלא ישן תחתיו.

משנה ז

תקרה שאין עליה מעזיבהטיח. אלא שהיא מקורה רק בנסרים דקים, ניתן להפוך את הבית לסוכה. כיצד?,

רבי יהודה אומר:

בית שמאי אומרים: מפקפקמנענע את הנסרים (לבטל את הבעיה של "תַּעֲשֶׂה - ולא מן העשוי") ונוטל אחת מבינתיםמבין כל שני נסרים, ושׂם סכך ביניהם וכך רוב הסכך כשר, והנסרים מיעוטו. וראו פרק ב משנה ה..

בית הלל אומרים: מפקפק או נוטל אחת מבינתים.

רבי מאיר אומרלדעתו אין בדבר זה מחלוקת (כי לשיטתו, כפי שבאה לידי ביטוי גם במשנה הקודמת, אסור לסכך בנסרים משום "גזירת תקרה"), אלא כולם מסכימים ש:: נוטל מבינתים ואינו מפקפק.

משנה ח

המקרה סוכתו בשפודיןשיפודים ארוכים ממתכת (שפסולים כי אינם גידולי קרקע), ועליהם שם סכך רגיל, או בארוכות המיטהמוטות ארוכים הנמצאים לאורך המיטה (שפסולים כי אסור לסכך בכלים המקבלים טומאה) -

אם יש ריוח ביניהן כמותןכמו העובי שלהן (וקצת יותר, כדי שיהיה רוב הסכך כשר) - כשרה.

החוטט בגדישחפר בערמה של קש מלמטה, כך שנוצר חלל בגודל של סוכה כשרה לעשות לו סוכה -

אינה סוכהכי הסכך נעשה מאליו, ופסול משום "תַּעֲשֶׂה - ולא מן העשוי". אבל אם יפקפק יכול להכשיר את הסוכה..

חטיבה III: הדפנות

משנה ט

"מלמעלה למטה גבוהה מן הארץ 3 טפחים"

"מלמטה למעלה גבוהה מן הארץ 10 טפחים"

המשלשל דפנותהתחיל להכין את קיר הסוכה מלמעלה כלפי מטה, והקיר צמוד לתיקרה אך לא לריצפה

מלמעלה למטה, אם גבוהה מן הארץ שלושה טפחים - פסולה.

מלמטה למעלה, אם גבוהה מן הארץ עשרה טפחיםראו משנה ב - כשרה.

רבי יוסי אומר:

כשם שמלמטה למעלה עשרה טפחים -

כך מלמעלה למטה עשרה טפחיםגם אם היא מרוחקת מהרצפה יותר מ-3 טפחים (שלשיטתו "מחיצת תלויה מותרת") ואין הלכה כמותו.

הרחיק את הסיכוך מן הדפנות שלושה טפחיםכלומר יש מרווח במאוזן בין הסכך לקצה הגג של יותר מ-3 טפחים - פסולה.

משנה י

אכסדרה בבלגיה

בית שנפחתשרק החלק המרכזי מהגג שלו קרס, וסיכך על גביובלי לפנות את הגג שנשאר מסביב, וסיכך באמצע, על גבי הבית "שנפחת"-

אם יש בין כותל לסיכוך ארבע אמותאו יותר, של גג מקורי - פסולה.הסוכה פסולה. (ובפחות מכך, רואים בתקרה זו מהגג שנפל, כאילו היא חלק מהקיר, "דופן עקומה". דין זה של דופן עקומה היא "הלכה למשה מסיני")

וכן בחצר שהיא מוקפת אכסדרהיש מסביבה רצועה של תיקרה נשענת על עמודים, אם רצועת התיקרה רחבה יותר מ-4 אמות - הסוכה פסולה, אבל אם פחות מכך, אפשר לסכך את מרכז החצר.

סוכה גדולהשיש בה לפחות 7X7 טפחים של סכך כשר שהקיפוה בדבר שאין מסככין בו,

אם יש תחתיו ארבע אמות4 אמות ומעלה (ופחות מכך הסכך הפסול נחשב לחלק מהדופן) - פסולה.

משנה יא

"או שסמכה לכותל"

העושה סוכתו כמין צריףצורת משולש כזה: ٨, ללא גג, או שסמכה לכותל -

יתכן שפסילת הסוכה חסרת הגג קשורה לדעת ר' אליעזר שהסוכה היא זכר לענני הכבוד, שהגינו על העם במדבר. וראו משנה ד. אבל מחצלת קטנה נחשבת כלי ופסולה לסכך. ר' אליעזר מיקל בעניין זה.

רבי אליעזר פוסלוכן הלכה, מפני שאין לה גגקטע אופקי באורך טפח.

וחכמים מכשירים.

מחצלת הקנים, מחצלת גדולה

עשאה לשכיבה - מקבלת טומאה, ואין מסככין בהכי היא כלי.

ולסיכוךמחצלת שהוכנה במיוחד בשביל סכך - מסככין בה, ואינה מקבלת טומאה.

רבי אליעזר אומר: אחת גדולה ואחת קטנה -

עשאה לשכיבה - מקבלת טומאה, ואין מסככין בה.

ולסיכוך - מסככין בה, ואינה מקבלת טומאה.