ביאור:משנה מסכת קנים
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
מסכת קינים: קרבנות העוף שהתערבו[עריכה]
מבוא למסכת קינים[עריכה]
מסכת קינים עוסקת בטעויות ובערבוב של קרבנות העוף. העיקרון הראשי שלה הוא שאין להקריב חטאת עוף כעולה, וכן ההפך. לכן אם התערבו החטאת והעולה - הקרבן פסול.
למעשה כאשר מביאים קרבן עוף, מביאים זוג גוזלים, תורים או בני יונה; בדרך כלל הכוונה היא להקריב אחד מהגוזלים לחטאת ואת חברו לעולה (יוצאת מן הכלל הזה עולת הגר, ראו תוספתא כריתות א ה, וכן קן שהובא כנדר או נדבה), כאשר הכהן יקבע איזה מהגוזלים ייועד לחטאת ואיזה לעולה. זוג כזה מכונה "קן סתומה"; ואם הבעלים מחליט איזה מהגוזלים מיועד לעולה ואיזה לחטאת - הקן מכונה "קן מפורשה", וראו ספרי במדבר ל.
השגיאות בקרבנות העוף הם מכמה סוגים: הגוזלים קלי תנועה, ועלולים לעבור ממקום אחד לחברו, והכוהנים נטו לזלזל בקרבנות העוף ולא הקפידו להקשיב להוראות המביא אותם. בנוסף לאלו, העופות יכולים להיות תורים או בני יונה, וגם עובדה זו עלולה ליצור בלבול בין מביאי הקרבנות.
בדרך כלל היו נשים מביאות קרבנות אלו, בעיקר לאחר לידתן, והזלזול של הכוהנים נבע הן מגדלו הקטן של הקרבן, הן מזהות המביאות אותו כנשים.
המסכת עוסקת בפתרון הבעיות השונות שנבעו מערבובים ומטעויות אלו, וההנחה הבסיסית שלה היא שיש להכשיר רק קרבן שהוקרב כראוי, ולחשב בכל מקרה את המספר המקסימלי של קרבנות שכשרותם אינה מוטלת בספק. עקב ריבוי השגיאות האפשריות מפתחת המשנה חישוב קומבינטורי מורכב הפותר כל ספק. העיסוק המתמטי במקרים שונים כולל גם מקרים שאינם סבירים, אלא מעניינים מבחינה מתמטית עקרונית, והמשנה דנה בהם בכובד ראש.
הפירוש למשנה מבוסס על מאמרו של פרופ' משה קופל "מסכת קנים כהווייתה - ניתוח פילולוגי מתמטי", נטועים יג, עמ' 9-25. להרחבה ניתן לעיין גם בספרו של הנ"ל סדר קנים - ביאור חדש למסכת קנים ע"פ תורת החשבון, ירושלים תשנ"ח.
פירוט הפרקים[עריכה]
פרק א: "חטאת העוף" - קרבנות העוף שנתערבו, והטיפול בהם לכתחילה
פרק ב: "קן סתומה" - תערובות חלקיות
פרק ג: "במה דברים אמורים" - טיפול בתערובות שהוקרבו בדרך שגויה