ביאור:משנה ברכות פרק ב

[עריכה] משנה א

היה קורא בתורה, והגיע זמן המקרא, אם כון לבו, יצא.

ואם לאו, לא יצא.

בפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב, ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב, דברי רבי מאיר.

רבי יהודה אומר, באמצע שואל מפני היראה, ומשיב מפני הכבוד, בפרקים שואל מפני הכבוד, ומשיב שלום לכל אדם:

[עריכה] משנה ב

אלו הן בין הפרקים, בין ברכה ראשונה לשניה, בין שניה לשמע, ובין שמע לוהיה אם שמע, בין והיה אם שמע לויאמר, בין ויאמר לאמת ויציב.

רבי יהודה אומר, בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק.

אמר רבי יהושע בן קרחה, למה קדמה שמע לוהיה אם שמע, (אלא כדי) שיקבל עליו על מלכות שמים תחלה, ואחר כך יקבל עליו על מצות.

והיה אם שמע לויאמר, שוהיה אם שמע נוהג ביום ובלילה, ויאמר אינו נוהג אלא ביום (בלבד):

[עריכה] משנה ג

הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו, יצא.

רבי יוסי אומר, לא יצא.

קרא ולא דקדק באותיותיה, רבי יוסי אומר יצא, רבי יהודה אומר לא יצא.

הקורא למפרע, לא יצא.

קרא וטעה, יחזר למקום שטעה:

[עריכה] משנה ד

האמנין קורין בראש האילן או בראש הנדבך, מה שאינן רשאין לעשות כן בתפלה:

[עריכה] משנה ה

חתן פטור מקריאת שמע בלילה הראשון עד מוצאי שבת, אם לא עשה מעשה.

מעשה ברבן גמליאל שקרא בלילה הראשון שנשא.

אמרו לו תלמידיו, לא למדתנו, רבנו, שחתן פטור מקריאת שמע בלילה הראשון.

אמר להם, איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים אפלו שעה אחת:

[עריכה] משנה ו

רחץ לילה הראשון שמתה אשתו.

אמרו לו תלמידיו, לא למדתנו, רבנו, שאבל אסור לרחץ.

אמר להם, איני כשאר כל אדם, אסטניס אני:

[עריכה] משנה ז

וכשמת טבי עבדו, קבל עליו תנחומין.

אמרו לו תלמידיו, לא למדתנו, רבנו, שאין מקבלין תנחומין על העבדים.

אמר להם, אין טבי עבדי כשאר כל העבדים, כשר היה:

[עריכה] משנה ח

חתן אם רצה לקרות קריאת שמע לילה הראשון, קורא.

רבן שמעון בן גמליאל אומר, לא כל הרוצה לטל את השם יטל: