ביאור:משנה אבות פרק א

[עריכה] משנה א

משה קבל תורה מסיני, ומסרה ליהושע, ויהושע לזקנים, וזקנים לנביאים, ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה.

הם אמרו שלשה דברים, הוו מתונים בדין, והעמידו תלמידים הרבה, ועשו סיג לתורה:

[עריכה] משנה ב

שמעון הצדיק היה משירי כנסת הגדולה.

הוא היה.

אומר, על שלשה דברים העולם עומד, על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים:

[עריכה] משנה ג

אנטיגנוס איש סוכו קבל משמעון הצדיק.

הוא היה אומר, אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס, אלא הוו כעבדים המשמשין את הרב שלא על מנת לקבל פרס, ויהי מורא שמים עליכם:

[עריכה] משנה ד

יוסי בן יועזר איש צרדה ויוסי בן יוחנן איש ירושלים קבלו מהם.

יוסי בן יועזר איש צרדה אומר, יהי ביתך בית ועד לחכמים, והוי מתאבק בעפר רגליהם, והוי שותה בצמא את דבריהם:

[עריכה] משנה ה

יוסי בן יוחנן איש ירושלים אומר, יהי ביתך פתוח לרוחה, ויהיו עניים בני ביתך, ואל תרבה שיחה עם האשה.

באשתו אמרו, קל וחמר באשת חברו.

מכאן אמרו חכמים, כל זמן שאדם מרבה שיחה עם האשה, גורם רעה לעצמו, ובוטל מדברי תורה, וסופו יורש גיהנם:

[עריכה] משנה ו

יהושע בן פרחיה ונתאי הארבלי קבלו מהם.

יהושע בן פרחיה אומר, עשה לך רב, וקנה לך חבר, והוי דן את כל האדם לכף זכות:

[עריכה] משנה ז

נתאי הארבלי אומר, הרחק משכן רע, ואל תתחבר לרשע, ואל תתיאש מן הפרענות:

[עריכה] משנה ח

יהודה בן טבאי ושמעון בן שטח קבלו מהם.

יהודה בן טבאי אומר, אל תעש עצמך כעורכי הדינין.

וכשיהיו בעלי דינין עומדים לפניך, יהיו בעיניך כרשעים.

וכשנפטרים מלפניך, יהיו בעינך כזכאין, כשקבלו עליהם את הדין:

[עריכה] משנה ט

שמעון בן שטח אומר, הוי מרבה לחקור את העדים, והוי זהיר בדבריך, שמא מתוכם ילמדו לשקר:

[עריכה] משנה י

שמעיה ואבטליון קבלו מהם.

שמעיה אומר, אהוב את המלאכה, ושנא את הרבנות, ואל תתודע לרשות:

[עריכה] משנה יא

אבטליון אומר, חכמים, הזהרו בדבריכם, שמא תחובו חובת גלות ותגלו למקום מים הרעים, וישתו התלמידים הבאים אחריכם וימותו, ונמצא שם שמים מתחלל:

[עריכה] משנה יב

הלל ושמאי קבלו מהם.

הלל אומר, הוי מתלמידיו של אהרן, אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה:

[עריכה] משנה יג

הוא היה אומר, נגד שמא, אבד שמה.

ודלא מוסיף, יסיף.

ודלא יליף, קטלא חיב.

ודאשתמש בתגא, חלף:

[עריכה] משנה יד

הוא היה אומר, אם אין אני לי, מי לי.

וכשאני לעצמי, מה אני.

ואם לא עכשיו, אימתי:

[עריכה] משנה טו

שמאי אומר, עשה תורתך קבע.

אמור מעט ועשה הרבה, והוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות:

[עריכה] משנה טז

רבן גמליאל היה אומר, עשה לך רב, והסתלק מן הספק, ואל תרבה לעשר אמדות:

[עריכה] משנה יז

שמעון בנו אומר, כל ימי גדלתי בין החכמים, ולא מצאתי לגוף טוב אלא שתיקה.

ולא המדרש הוא העקר, אלא המעשה.

וכל המרבה דברים, מביא חטא:

[עריכה] משנה יח

רבן שמעון בן גמליאל אומר, על שלשה דברים העולם עומד, על הדין ועל האמת ועל השלום, שנאמר (זכריה ח) אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם: