ביאור:משנה

מתוך ויקיטקסט
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
משנה מבוארת
סדר זרעים סדר מועד סדר נשים סדר נזיקין סדר קדשים סדר טהרות
ברכות שבת יבמות בבא קמא זבחים כלים
פאה ערובין כתובות בבא מציעא מנחות אהלות
דמאי פסחים נדרים בבא בתרא חולין נגעים
כלאים שקלים נזיר סנהדרין בכורות פרה
שביעית יומא סוטה מכות ערכין טהרות
תרומות סוכה גיטין שבועות תמורה מקואות
מעשרות ביצה קידושין עדיות כריתות נידה
מעשר שני ראש השנה עבודה זרה מעילה מכשירין
חלה תענית אבות תמיד זבים
ערלה מגילה הוריות מדות טבול יום
בכורים מועד קטן קנים ידים
חגיגה עוקצין

משנה ומפרשיה | משנה מבוארת | מִשְׁנָה מְנֻקֶּדֶת | הקדמות המפרשים

ספרים מקבילים: תוספתא | תלמוד ירושלמי | תלמוד בבלי | מסכתות קטנות

תוכן עניינים

[עריכה] על ביאור המשנה

ביאור המשנה באתר ויקיטקסט חותר לזיהוי המסרים הערכיים במשנה של התנאים. חשיפת המסרים הללו, שיש מכנים אותם "מסרים מטא-הלכתיים" נעשית על ידי ניתוח ספרותי של המשנה.

ההנחה היא שהמשנה אינה רק ספר הלכה ואף לא רק ספר לימוד על הלכות התנאים, אלא היא גם ספר שמיועד להעמיד את קוראיו על ערכים ורעיונות הנרמזים ממנו. חשיפת הערכים הללו מתבצעת על ידי ניתוח של בחירת הנושאים במשנה, סדר הפרקים, נושאים שהקשר ביניהם מודגש על ידי משחקי מילים, קשרים בתוך הפרקים בין נושאים שונים, וכדומה.

הפירוש אינו מחוייב לקריאה התלמודית וההלכתית. לעיתים כוללת הקריאה גם עיון בתוספתא המקבילה למשנה. הרציונל של גישה זו הוא שהתלמודים נחשבים לשכבה מאוחרת יחסית, ולעיתים הם מעבדים את הטקסט של המשנה, משנים אותו ומפרשים אותו על פי שיקולים משלהם, שאינם בהכרח אלו של עורכי המשנה. מובן שאין בפרשנות זו יומרה הלכתית, והיא נעשית אך ורק להגדיל תורה ולהאדירה.

הגישה הזאת למשנה פותחה כבר על ידי אלבוגן, מייסד חקר התלמוד המודרני, והוזנחה מאז. כיום היא חוזרת ומתעוררת במאמרים של פרופ' נועם זוהר, הרב ד"ר אברהם וולפיש, הרב ד"ר יעקב נגן, הרב ד"ר דב ברקוביץ, הרב יצחק בן פזי ומשה קליין. הכותבים הנ"ל איששו את המתודה החדשה בשורה ארוכה של מאמרים וספרים, אך לא הגיעו מעולם לכתיבת פירוש רצוף למסכתות שלמות. לעומתם הפירוש הנוכחי מנסה להשלים את התמונה, וכבר כולל את כל סדר נזיקין וכמעט את כל סדר מועד.

היחידה הבסיסית שבעריכת המשנה היא הפרק. לכל פרק ניתנה כותרת המאירה את הנושא המרכזי שלו, לכל ארכו. החלוקה הפנימית בפרק אינה לפי המשניות אלא לפי חטיבות משמעות, הניכרות בדרך כלל גם בקווי סגנון משותפים. לכל חטיבה מובאת כותרת משלה.

הפירוש מורכב מכמה רמות:


1. השלמת הכתיב בטקסט לכתיב מלא, והכנסת פיסוק מודרני - כמובן הפיסוק מהווה מעין פירוש. כמו כן הכנסת כותרות בשתי רמות.

3. פירושים והערות ארוכים יותר מובאים בתיבה משמאל לטקסט.

2. פירושי מילים ומונחים לא שגורים, הניכרים על ידי קו תחתי ← כדי לקרוא את הפירוש יש להניח את הסמן על הטקסט והפירוש עולה מאליו.. כדי לקרוא את הפירוש יש להניח את הסמן על הטקסט והפירוש עולה מאליו.

4. פירושים ארוכים עוד יותר, וכן מבואות - מובאים במגירה הנראית כך: יש ללחוץ על המילה "הראה" בצד השמאלי של הפס.


5. לכל מסכת נכתב מבוא קצר וכן רשימת הנושאים של הפרקים והחטיבות שבהם. למבוא ניתן להגיע מהטבלה שלמעלה. כמובן מהמבוא יש קיצורי דרך לכל פרק במסכת עצמה.

הפירוש הקיים פתוח לציבור, לא רק לעיון אלא גם להוספה ולשיפור. העבודה עוד רבה, וכל עזרה בכתיבה תתקבל בשמחה. המטרה היא ליצור כמה שכבות של פירוש, כדי לחתור ככל האפשר למטרות הביאור שהוגדרו לעיל. ברור שהדבר חורג מיכולתו של כותב יחיד, ולו בגלל העובדה שקשה לאדם לבקר את עצמו, והתוצאה של דיאלוג וריבוי דעות תמיד מוצלחת יותר מזו של כותב יחיד.


המשנה נערכה על-ידי רבי יהודה הנשיא.

[עריכה] עוד במתחם "הביאור"

בקרוב: ברכת המזון, סידור תפילה ועוד...

וראו: מבוא למתחם הביאור

[עריכה] ראו גם:

[עריכה] אנציקלופדיה

[עריכה] טקסטים

[עריכה] כתבי יד

[עריכה] הקלטות

[עריכה] חיפוש

לחץ כאן לחפש בדפי המשנה בוויקיטקסט.

לחץ כאן לחפש בדפי המשנה המבוארת.

כלים אישיים

גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
תיבת כלים
הדפסה/יצוא