ביאור:מוסר
מתוך ויקיטקסט
תוכן עניינים |
[עריכה] מוסר = א. צרות, ב. ביקורת
זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.
המילה "מוסר" בלשון ימינו מציינת אתיקה או ערכים (morals בלע"ז). אך בלשון המקרא, משמעותה שונה לגמרי.
שורשה של המילה "מוסר" הוא "יסר", ולכן המשמעות הייסודית שלה היא ייסורים, כאבים או צרות:
-
-
- (ירמיהו ל יד): "כל מאהביך שכחוך, אותך לא ידרשו; כי מכת אויב הכיתיך, מוסר אכזרי; על רב עונך, עצמו חטאתיך"= הבאתי עלייך מכות וייסורים כעונש על עוונך וחטאותייך.
-
אולם בדרך-כלל "מוסר" אינו ייסורים מקריים אלא ייסורים שבאים ללמד, צרות שאפשר להפיק מהן לקחים:
-
-
- (דברים יא ב): "וידעתם היום, כי לא את בניכם, אשר לא ידעו ואשר לא ראו את מוסר ה' אלהיכם את גדלו את ידו החזקה וזרעו הנטויה"- הכוונה למכות מצרים, שנועדו ללמד אותם ואותנו " כי לה' הארץ " (ראו הערך החינוכי של מכות מצרים ); ולכן תרגם אונקלוס " "אולפנא" ", מלשון לימוד.
- (ירמיהו ה ג): "ה' עיניך הלוא לאמונה! הכיתה אתם ולא חלו, כליתם מאנו קחת מוסר; חזקו פניהם מסלע מאנו לשוב"- בני ישראל מסרבים להסיק מסקנות מהצרות שבאות עליהם; כך גם בפסוקים נוספים שבהם נזכר הפועל לקח מוסר .
- (משלי א ג): "לקחת מוסר השכל , צדק ומשפט ומישרים"= להפיק לקחים נכונים ומועילים מהייסורים ( פירוט ).
- (משלי יג כד): "חושך שבטו שונא בנו, ואהבו שחרו מוסר"= מוסר מקביל לשבט, שבו מכים את הילד כדי לחנך אותו.
- (משלי טז כב): "מקור חיים שכל בעליו, ומוסר אולים אולת"האוילים מסיקים מסקנות שטחיות, שאינן מועילות להם ( פירוט )
- (משלי כב טו): "אולת קשורה בלב נער - שבט מוסר ירחיקנה ממנו"= שבט של ייסורים שמחנכים.
- (משלי כג יג): "אל תמנע מנער מוסר; כי תכנו בשבט לא ימות"= אל תמנע מנער ייסורים שילמדו אותו להתנהג ( פירוט ).
- (יחזקאל ה טו): "והיתה חרפה וגדופה מוסר ומשמה לגוים אשר סביבותיך בעשותי בך שפטים באף ובחמה ובתכחות חמה; אני ה' דברתי"= יבואו עלייך ייסורים גדולים, שהגויים שמסביבך ילמדו מהן מה קורה למי שלא שומע בקול ה'.
-
- (איוב ה יז): "הנה אשרי אנוש יוכחנו אלוה, ומוסר שדי אל תמאס"= אליפז מנסה לשכנע את איוב שהייסורים שבאו עליו הם כמו תוכחה שמטרתה ללמד אותו מה עליו לתקן; כך גם (משלי ג יא): "מוסר ה' בני אל תמאס, ואל תקץ בתוכחתו"(ראו ייסורים של אהבה )
-
לפעמים מוסר מציין לא את הייסורים הגופניים אלא את הייסורים הנפשיים שנגרמים לאדם שמקבל ביקורת:
-
-
- (איוב כ ג): "מוסר כלמתי אשמע, ורוח מבינתי יענני"= דברי הביקורת ששמעתי מכם גרמו לי ייסורים של בושה וכלימה;
-
- משלי א ח: "שמע בני מוסר אביך, ואל תטש תורת אמך" = הנאום של האב מטרתו להמחיש לבנו את הייסורים שיפקדו את הרשעים, כדי להרחיק אותו מחברתם של הרשעים ( פירוט ; ראו גם מוסר אב בספר משלי ).
-
ולכן משתמשים במילה "מוסר" גם כדי לציין מתיחת ביקורת, או אזהרה מפני ייסורים עתידיים:
-
-
- (משלי ו כג): "כי נר מצוה, ותורה אור, ודרך חיים תוכחות מוסר"- "מוסר" מקביל ל"תוכחות". ההבדל ביניהם הוא, שהתוכחה מציינת ביקורת שמסתמכת על נימוקים שכליים ובירור דברים , והמוסר מציין ביקורת שמסתמכת על ייסורים - איומים, הכלמות וכד'; ראו מוסר - תוכחה , ביקורת בשיעור פרטי .
-
- (תהלים נ יז): "ואתה שנאת מוסר , ותשלך דברי אחריך"= שנאת לקבל ביקורת; וכן בפסוקים נוספים שבהם נזכר הפועל פרע מוסר .
- (משלי א ב): "לדעת חכמה ומוסר, להבין אמרי בינה"- חכמה ומוסר מציינים את הלימוד מאחרים ( חכמה = לימוד חיובי מתוך שמיעה והסתכלות, מוסר = לימוד שלילי מתוך צרות וביקורת; ראו פסוקים נוספים על חכמה ומוסר ).
- משלי א ז: " "יראת ה" "' ראשית דעת, חכמה" "ומוסר אוילים בזו" " - האוילים = השטחיים מבזים את הביקורת, הם חושבים שהמחשבה הראשונה שעולה בדעתם היא הנכונה (פירוט )
-
- (משלי ד יג): "החזק במוסר אל תרף, נצרה כי היא חייך"- החזק בדברי הביקורת למרות שזה קשה ( פירוט )
- (משלי טו לג): "יראת ה', מוסר , חכמה; ולפני כבוד - ענוה" - קבלת ביקורת היא חלק מתהליך הלימוד ( פירוט )
-
- (איוב לו י): "ויגל אזנם למוסר , ויאמר כי ישבון מאון"= ימתח עליהם ביקורת כדי שיחזרו בתשובה ממעשי האוון והרוע שלהם.
-
[עריכה] פסוקים שבהם כמה משמעויות אפשריות
-
-
- (ישעיהו כו טז): "ה' בצר פקדוך, צקון לחש מוסרך למו"= מתוך הצרות והייסורים, אנחנו פונים אליך.
- (ישעיהו נג ה): "והוא מחלל מפשענו, מדכא מעונתינו; מוסר שלומנו עליו, ובחבֻרָתוֹ נרפא לנו"= הוא לקח על עצמו את הייסורים והחבורות שבזכותם היה לנו שלום.
- (ירמיהו י ח): "ובאחת יבערו ויכסלו, מוסר הבלים עץ הוא"= הייסורים, שעובדי האלילים מייסרים את עמם כדי שיעבדו את העצים, הם ייסורים של הבל [מצודת דוד]; או: כל חכמתם של הגויים מסתכמת בכך שהם עובדים עצים .
- (הושע ה ב): "ושחטה שטים העמיקו, ואני מוסר לכלם"- רש"י פירש "אני אכין ייסורים לכולם", ומלבי"ם פירש "אני נפקדתי להוכיח בדברי מוסר לכולם".
- (איוב יב יח): "מוסר מלכים פתח, ויאסר אזור במתניהם"- רש"י פירש "להסיר ייסורי סבלם מעל אחרים", ומצודת דוד פירש "מתיר קשרי רצועות העול, כמו (ישעיהו כב) מוסרי צוארך".
- משלי ז כב : "הולך אחריה פתאם כשור אל טבח יבוא וכעכס אל מוסר אויל" - המפרשים פירשו שהכוונה לנחש שמכיש ומייסר את החוטאים, אבל נראה לי שיש לפרש כאן מלשון קשירה ומוסרות ( פירוט )
- משלי יט כז : "חדל בני לשמע מוסר, לשגות מאמרי דעת" ( פירוט ).
- (משלי כג יב): "הביאה למוסר לבך, ואזנך לאמרי דעת"( פירוט ).
-
[עריכה] מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-03-19.
[עריכה] תגובות
מאת: רמי ניר
"יִסַּרְתַּנִי וָאִוָּסֵר"
"כְּעֵגֶל לֹא לֻמָּד"
"הֲשִׁבֵנִי וְאָשׁוּבָה"
"כִּי אַתָּה יְהוָה אֱלֹהָי"
"כִּי-אַחֲרֵי שׁוּבִי נִחַמְתִּי"
"וְאַחֲרֵי הִוָּדְעִי סָפַקְתִּי עַל-יָרֵךְ"
"בֹּשְׁתִּי וְגַם-נִכְלַמְתִּי"
"כִּי נָשָׂאתִי חֶרְפַּת נְעוּרָי"
"הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם"
"אִם יֶלֶד שַׁעֲשֻׁעִים"
"כִּי-מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד"
"עַל-כֵּן הָמוּ מֵעַי לוֹ"
"רַחֵם אֲרַחֲמֶנּוּ נְאֻם-יְהוָה"...
(ירמיה לא' 19-17)
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:מוסר - א. צרות, ב. ביקורת
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
