ביאור:מגילת רות כיד המלך - פרק ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פרק א

- פרק ב - פרק ג - פרק ד - כל מגילת רות בדף אחד (להדפסה) - נספח 1 - נספח 2 - סוד היבום


מגילת רות כיד המלך פרק ג

מה שמודגש בסוגריים הוא פירוש מילולי, ומה שמודגש בלא סוגריים הוא פירוש של הפסוק לפי התרגום ושאר מפרשים.


א וַתֹּאמֶר לָהּ נָעֳמִי חֲמוֹתָהּ בִּתִּי הֲלֹא אֲבַקֶּשׁ לָךְ מָנוֹחַ (=מנוחה, דהיינו שתתחתני) אֲשֶׁר יִיטַב לָךְ.
ב וְעַתָּה הֲלֹא בֹעַז מֹדַעְתָּנוּ (=קרובינו), אֲשֶׁר הָיִית אֶת נַעֲרוֹתָיו הִנֵּה הוּא זֹרֶה אֶת גֹּרֶן הַשְּׂעֹרִים הַלָּיְלָה[1].
ג וְרָחַצְתְּ וָסַכְתְּ וְשַׂמְתְּ שִׂמְלֹתַיִךְ עָלַיִךְ וְיָרַדְתְּ הַגֹּרֶן אַל תִּוָּדְעִי לָאִישׁ עַד כַּלֹּתוֹ לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת.
ד וִיהִי בְשָׁכְבוֹ וְיָדַעַתְּ אֶת הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִשְׁכַּב שָׁם וּבָאת וְגִלִּית מַרְגְּלֹתָיו (=תגלי את רגליו)[2], וְשָׁכָבְתְּ וְהוּא יַגִּיד לָךְ אֵת אֲשֶׁר תַּעֲשִׂין.
ה וַתֹּאמֶר אֵלֶיהָ כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמְרִי אֵלַי אֶעֱשֶׂה.
ו וַתֵּרֶד הַגֹּרֶן וַתַּעַשׂ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוַּתָּה חֲמוֹתָהּ.
ז וַיֹּאכַל בֹּעַז וַיֵּשְׁתְּ וַיִּיטַב לִבּוֹ וַיָּבֹא לִשְׁכַּב בִּקְצֵה הָעֲרֵמָה וַתָּבֹא בַלָּט (=בשקט), וַתְּגַל מַרְגְּלֹתָיו (=גלתה את רגליו), וַתִּשְׁכָּב.
ח וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וַיֶּחֱרַד הָאִישׁ וַיִּלָּפֵת וְהִנֵּה אִשָּׁה שֹׁכֶבֶת מַרְגְּלֹתָיו (=לרגליו).
ט וַיֹּאמֶר מִי אָתּ וַתֹּאמֶר אָנֹכִי רוּת אֲמָתֶךָ, וּפָרַשְׂתָּ כְנָפֶךָ עַל אֲמָתְךָ (=תשא אותי לאשה), כִּי גֹאֵל[3] אָתָּה.
י וַיֹּאמֶר בְּרוּכָה אַתְּ לַיהוָה בִּתִּי הֵיטַבְתְּ (=עשית יותר טוב) בחַסְדֵּךְ הָאַחֲרוֹן שאת רוצה לנשא לי[4], מִן הָרִאשׁוֹן שעשית עם נעמי[5], לְבִלְתִּי לֶכֶת אַחֲרֵי הַבַּחוּרִים אִם דַּל וְאִם עָשִׁיר.
יא וְעַתָּה בִּתִּי אַל תִּירְאִי כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמְרִי אֶעֱשֶׂה לָּךְ כִּי יוֹדֵעַ כָּל שַׁעַר עַמִּי (=אנשי עירי), כִּי אֵשֶׁת חַיִל (=צִדְקָנִית) אָתְּ.
יב וְעַתָּה כִּי אָמְנָם כִּי אם גֹאֵל אָנֹכִי וְגַם יֵשׁ גֹּאֵל (ששמו) טוב, אח אלימלך, קָרוֹב מִמֶּנִּי, שהוא אח אלימלך ואני בן אחיו שלמון.
יג לִינִי הַלַּיְלָה וְהָיָה בַבֹּקֶר אִם יִגְאָלֵךְ אחיו של אלימלך (ששמו) טוֹב יִגְאָל וְאִם לֹא יַחְפֹּץ לְגָאֳלֵךְ וּגְאַלְתִּיךְ אָנֹכִי חַי יְהוָה שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר.
יד וַתִּשְׁכַּב מַרְגְּלוֹתָיו (=לרגליו), עַד הַבֹּקֶר וַתָּקָם בעלות השחר בְּטֶרֶם יַכִּיר אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ בגלל שהיה חושך וַיֹּאמֶר אַל יִוָּדַע כִּי בָאָה הָאִשָּׁה הַגֹּרֶן.
טו וַיֹּאמֶר הָבִי הַמִּטְפַּחַת אֲשֶׁר עָלַיִךְ וְאֶחֳזִי בָהּ וַתֹּאחֶז בָּהּ וַיָּמָד שֵׁשׁ סאין שְׂעֹרִים (42 קילו גרעיני שעורים) וַיָּשֶׁת עָלֶיהָ (=והעמיס עליה) וה' נתן כוח לרות לסחוב אותם וַיָּבֹא בעז הָעִיר.
טז וַתָּבוֹא אֶל חֲמוֹתָהּ בעלות השחר, ולא הכירתה חמתה בגלל החושך וַתֹּאמֶר מִי אַתְּ בִּתִּי וַתַּגֶּד לָהּ אני רות, וגם אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה לָהּ הָאִישׁ.
יז וַתֹּאמֶר שֵׁשׁ סאין הַשְּׂעֹרִים הָאֵלֶּה נָתַן לִי כִּי אָמַר אֵלַי אַל תָּבוֹאִי רֵיקָם אֶל חֲמוֹתֵךְ.
יח וַתֹּאמֶר שְׁבִי בִתִּי עַד אֲשֶׁר תֵּדְעִין אֵיךְ יִפֹּל דָּבָר כִּי לֹא יִשְׁקֹט הָאִישׁ כִּי אִם כִּלָּה הַדָּבָר הַיּוֹם.

הערות שוליים[עריכה]

  1. עיין יומא מז. רבי אבהו רמי כתיב (שמואל ב כב) ותזרני [חיל] למלחמה, וכתיב (תהילים יח) המאזרני חיל למלחמה, אמר דוד לפני הקב"ה רבש"ע זריתני וזרזתני. רש"י "ותזרני-לשון זורה את גורן השעורים, מברר את הטפה" (פירוש לזריתני). "וזרזתני-הזרתני מן הברור שבה". דהיינו דוד אמר, הקב"ה בירר: א. מאיזה טיפה איוולד. ב. הקב"ה ברא אותי מהחלק הטוב ביותר של הטיפה. ולכן אני איש מלחמה טוב גם לנצח את האויבים במלחמה וגם במלחמתה של תורה. (עיין סנהדרין צג: ויען אחד מהנערים ויאמר הנה ראיתי בן לישי בית הלחמי יודע נגן, וגבור חיל, ואיש מלחמה, ונבון דבר, ואיש תואר, וה' עמו וגו' אמר רב יהודה אמר רב יודע נגן שיודע לשאול, גבור שיודע להשיב, איש מלחמה שיודע לישא וליתן במלחמתה של תורה, ונבון דבר שמבין דבר מתוך דבר, איש תואר שמראה פנים בהלכה, וה' עמו שהלכה כמותו בכל מקום). ולא לחנם הראיה של רש"י מהפסוק אצלנו "זורה את גורן השעורים" כיון שזה בדיוק מה שנעשה כאן, שהרי בשעה שבועז בירר את הגרעינים הטובים מהקליפות, הוא בירר שרות ראויה לבא בקהל בזה שנשאה לאשה, ועי"ז התברר שדוד ראוי לבא בקהל.
  2. בזמנם היו לובשים חלוקים ארוכים, ונעמי אמרה לרות שתרים את חלוקו ותגלה את רגליו. (עיין במלבי"ם מה באה לרמז לו בזה).
  3. כל הלשונות "גאולה" בפרק זה הכוונה שהוא קרוב משפחה שיכול להתחתן עם רות ולעשות טובה לנשמת מחלון בעלה, שזוהי "גאולה" לנשמת המת.
  4. בנשואים לבועז שהוא קרוב משפחה של מחלון, נעשה חסד עם נשמת מחלון. (עיין מלבי"ם ורש"י).
  5. שעזבת את אביך ואת אמך והתגיירת כדי לא לעזוב את נעמי.