ביאור:מבוא

תנ"ך :: משנה :: גמרא

הקדמה

מתחם הביאור מכיל את כל הדפים ששמם מתחיל ב"ביאור:".

דפים אלו נועדו לטקסטים שיש עליהם פירוש שנכתב על ידי הגולשים. לרוב, טקסטים שנמצאים במתחם זה, ימצאו גם במתחם הכללי, אך ללא פירוש.

בנוסף, נמצאים כאן מאמרים, אשר מפאת אורכם אי אפשר לשלב אותם בתוך דפי הטקסט המבואר. בשלב הראשון, רוב המאמרים באתר הועתקו לכאן מ'אתר הניווט בתנ"ך'. ריכוז שלהם אפשר למצא על פי הקטגוריות המרכזיות הבאות: המסר לימינו, נושאים וכותרות, הקשר לפרשה, מצוות

התנ"ך המבואר

הפרוייקטים המרכזיים הם התנ"ך המפורש והביאור למשנה. לגבי התנ"ך המפורש, כרגע בערך חצי ממנו כבר מוכן, והמטרה היא להגיע תוך מספר שנים לפירוש על כל התנ"ך. מהמשנה כרגע כמעט שני סדרים מוכנים, דהיינו כשליש מכלל המשנה.

לגבי הגישה בביאור המשנה עיינו במבוא לביאור המשנה.

לפירוש כל אחד יכול להוסיף הערות או קישורים למאמרים, וכן לערוך ולתקן פירושים שנכתבו על ידי קודמיו.

הפירוש מיועד להיות, מצד אחד ברור ותמציתי (קל לקריאה שוטפת יחד עם הטקסט), ומצד שני מעמיק בכל שאלה שיכולה לעלות (דיונים ולקט פירושים בדפים נפרדים). לשם כך ישנם שני סוגי דפים:

• ביאור על פרק (למשל ביאור:בראשית א) - הטקסט מנוקד ומפוסק, ומכיל פירוש קצר למילים הקשות בכל פסוק. הפירוש מופיע כאשר מניחים את סמן העכבר מעל המילים המודגשות, וכך קל לקרוא אותו יחד עם הטקסט.
• ביאור על פסוק (למשל ביאור:בראשית ג ז) - הביאור אמור לסכם בהרחבה את הפירושים השונים על הפסוק, ולהסביר מדוע נבחר הפירוש שנבחר בביאור על הפרק.
  • ישנו מפתח לביאורים על הפסוקים, המראה לכמה פסוקים כבר נכתב ביאור מפורט בכל ספר ובכל פרק.

עקרונות שיטת ביאור התנ"ך באתר ויתרונותיה

• קריאת הפירוש לא באה להחליף את קריאת הטקסט המקורי (בניגוד למשל לפירוש שטיינזלץ לתלמוד המאפשר את הבנת הסוגיה על ידי קריאת הפירוש ללא קריאת הגמרא כלל). על התלמיד להתאמץ ולהתמודד עם הלשון המקראית, ורק מילים וביטויים שלא בשימוש בעברית של ימינו מפורשות.
• הפירוש מוסתר, ומתגלה רק כאשר מניחים את סמן העכבר מעל המילה. כך יכול מי שכבר למד את הפרק לקרא במהירות את הטקסט מבלי שהפירושים יעכבו אותו, וכן הוא יכול לבחון את עצמו אם הוא זוכר את פירוש המילים הקשות.
• בניגוד לפירוש קאסוטו או "דעת מקרא" בהם על התלמיד לחפש את הפירוש בתחתית הדף ואז לשוב לחפש היכן היה הפסוק אותו קרא, כאן הפירוש מוצג במקום בו נמצאת עינו של התלמיד.
• נמנענו מלהאריך בפירוש מעבר להסבר קצר וקולע. לא הבאנו יותר מפירוש אחד, וכאשר התלבטנו בין שניים העדפנו את הפירוש שקל יותר להסביר אותו. כמו כן, לא הבאנו מקבילות, ולא הארכנו בהסברים לשוניים ובלבטים בלשניים.
• השתדלנו להוסיף מפות במקומות בהם הן נצרכו כדי להמחיש ללומד את איזור ההתרחשות. המפות מוצגות לרוב על גבי תמונת לווין כדי להמחיש עד כמה שאפשר את העובדה שהמקומות המוזכרים בתנ"ך אכן קיימים במציאות, ואחוז גבוה מהם זוהה בוודאות באופן מדעי בימינו.
• כדי להוסיף צבע לטקסט השחור-על-גבי-לבן, הוספנו ציורים וצילומים הקשורים למסופר בפרק. אולי בכך שהתלמיד יראה שציירים מפורסמים בכל התקופות ציירו סצנות מסיפורי התנ"ך, הוא יעריך יותר את ספר הספרים שבזכות העם היהודי הגיע לכל העולם.
• במקום טעמי המקרא, שאינם מובנים לרוב התלמידים, הוספנו פיסוק רגיל כמקובל בימינו. לעיתים, כדי להקל על הקריאה עימדנו את הטקסט באופן המקל על הבנתו, והשאיפה היא גם להוסיף כותרות וכותרות משנה (וכן תקצירים בפרקים קשים במיוחד - ראו לדוגמה בספר קהלת).
• ניתן להדפיס את הדף. הפירוש יודפס באותיות קטנות בגוף הטקסט.

בביאור המשנה, הדגש המרכזי הוא - בנוסף לפיסוק מודרני ולביאור המילים וכוונתן - בהגדרת נושאי הפרקים והחטיבות במשנה. העמידה על שיקולי העריכה ועל החלטות עורכי המשנה לבחירת סדר הדיון חושפת לפני הקורא שיקולים מטא-הלכתיים, שהנחו את עורכי המשנה בדיוניהם ההלכתיים שבטקסטים. לשם כך הוספנו לטקסט עצמו כותרות ברמות שונות, המצביעות על שיקולים אלו, וביאור נוסף בחלונות ובמגירות שבגוף הטקסט.

עוד במתחם "הביאור"

• משנה מפורשת על פי עיקרון "העריכה כמפתח למשמעות".

• תוספתא מפורשת - פירוש לתוספתא.

• הגדה של פסח

• פיוטים מבוארים: קטגוריה:פיוטים מבוארים.

• גמרא מפורשת, על פי "גמרא נוחה", כוללת פירוש רש"י וביאורי מילים; סוגיות על פי שיטת הרמות וכן הפניות לדף היומי

• קטגוריה:מבנה מסכת - תוכן למסכתות הש"ס

• מעט מכתבי הרב קוק

• תרשים זמן כללי

בקרוב: ברכת המזון, סידור תפילה ועוד...

הסברים לכתיבת פירוש

בכל דף ניתן ללחוץ על "עריכה", לשנות ולהוסיף, וללחוץ על שמירה. אין מה לחשוש מלקלקל כי תמיד יהיו אחרים שיעברו על השינויים ואם ישנה טעות - קל מאוד לתקנה.

• להוספת פירוש על מילה קשה:

{{ב|המילה הקשה|הפירוש עליה}}

• להוספת תמונה בצד שמאל עם כיתוב (כמו למשל בבראשית ו):

{{איור|שם הקובץ|רוחב התמונה (בין מאה לשלוש-מאות)|הכיתוב מתחת לתמונה}}

• אפשר להפנות למקורות אחרים בתנ"ך בשיטה הבאה (כמו למשל ביהושע ה):

{{הפניה לפסוק|בראשית לד|יד}}

• להוספת הערה צדדית (כמו למשל ביהושע ד):

{{הע-שמאל|הטקסט שיופיע בתוך ההערה}}

• כדאי להוסיף כותרות וכותרות משנה כפי שכבר קיים בפירוש על התורה, אך לא להגזים ולהפוך את הכותרות לתקציר של הטקסט.

על מה מבוסס הפירוש?

כל אחד רשאי להסתמך על הספר החביב עליו: מקראות גדולות, דעת מקרא, פירוש קסוטו וכל מקור אחר. יש מקום גם לפירוש מקורי משלכם על מילה קשה מסויימת, או ביטוי סתום, אם אתם חושבים שהפירוש שלכם עדיף על של אחרים. במקרה כזה מן הראוי יהיה אם תכתבו הערה עם הסבר בתחתית הדף.

כדאי להימנע מלהוסיף בגוף הטקסט דעות של פרשנים רבים, וזאת בכדי להקל על הקורא. יש לבחור את הפירוש הכי קרוב לפשט והכי קל להבנה. פירושים נוספים ניתן לכתוב בדף נפרד או בתחתית הפרק.

מהיכן האומץ לכתוב פירוש חדש לתנ"ך?

יש להדגיש שאנו לא ממציאים פירוש חדש, אלא פשוט בוחרים אחד מתוך הפירושים הקיימים (חוץ מבמקרים נדירים כמפורט לעיל).

אם השאלה היא כיצד זה שאנו בוחרים פירוש אחד מבין רבים על פי ראות עיניינו, ומנסחים אותו בלשוננו? כדאי לצטט את דברי הרשב"ם, המביא את דברי רש"י:

	...וגם רבנו שלמה אבי אמי מאיר עיני גולה שפירש תורה נביאים וכתובים נתן לב לפרש פשוטו של מקרא, ואף אני שמואל ב"ר מאיר חתנו זצ"ל נתווכחתי עמו ולפניו והודה לי שאילו היה לו פנאי היה צריך לעשות פרושים אחרים לפי הפשטות המתחדשים בכל יום.
– רשב"ם לבראשית לז, ב

כשרש"י פירש את התורה, הוא לא ידע בוודאות שהוא מפרש כל מילה אמת לאמיתה. למזלנו הוא אזר אומץ ובכל זאת כתב פירוש לתנ"ך ולגמרא, ובכך הציל אותנו מבורות (היום אי אפשר לדמיין בכלל לימוד דף גמרא בלי רש"י). פירוש רש"י היה מעולה לדורו, וגם לדורות שלאחריו, אך עושה רושם שבעוונותינו, היום, בוגרי 12 שנות לימוד מקבלים אנסין (unseen) בתנ"ך צילום של מקראות גדולות, ואפילו את פשט הפסוקים מתקשים להבין. לאור זאת, פירוש בסגנון שאנו בונים פה הוא בבחינת הכרח לדור.

יתרונות נוספים בשיטת הפירוש שאנו בונים כאן, ניתן למצא בדף השיחה של עמוד זה.

היבטים נוספים בהצגת הפירוש

עושה רושם שהשיטה הנוחה ביותר ללימוד היא כאשר הפירוש צץ כאשר סמן העכבר נמצא מעל המילה. כך אפשר לקרא את הטקסט ללא הפרעה, ורק כאשר ניתקלים במילה קשה שרוצים לדעת את הפירוש עליה, אפשר להפנות לשם את סמן העכבר בקלות:

ב וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ שממה וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם על פני אותו ריק, וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת נמצאת, שוֹרה עַל פְּנֵי הַמָּיִם על פני היקום, שבתחילת היווצרו היה בעיקר מים.

יש לשים לב: האות בתחילת הפסוק היא קישור לדף קטגוריה, המרכז מאמרים הקשורים לפסוק זה. המעוניין לכתוב מאמר בנושא מסוים הקשור לפסוק זה, יצור דף ששמו למשל ביאור:החושך בבריאת העולם וישייך אותו לקטגוריה קטגוריה:בראשית א ב, וכך הוא יופיע בדף זה. באופן דומה, יש גם דף לכל פרק (למשל בראשית א), ולכל ספר (למשל מגילת קהלת), ומאמרים הנוגעים לפרק או לספר בכללותו, אפשר לשייך לקטגוריות שלהם.

• שאלות הצריכות עיון אפשר לשים בדף השיחה ואולי יהיה מישהו שיענה.

• תמונות, מפות ואיורים אפשר להוסיף עם תבנית איור, או פשוט בתוך הפירוש עצמו (לדוגמא: ביאור:שמות כה פסוק יב ואחרים שם).

רעיונות נוספים להוספה על הפירוש

• פירוש רש"י על התורה כדי שיהיה אפשר ללמוד שניים מקרא ואחד תרגום (לדוגמא ראו ביאור:רש"י בראשית א עד פרק ז). בנוסף אפשר גם לשים את תרגום אונקלוס עם הבלטת המקומות בהם התרגום מפרש את הפסוק.

• בתחילת כל פרשת שבוע שמנו מסגרת עם הפניה לדף הפרשה. בנ"ך כדאי לציין אם פרק מסויים הוא הפטרה של פרשה מסויימת.

• תוכן לכל ספר לפי עינייניו (ראה למשל קישור מביאור:יהושע א לויקיפדיה)

• לציין את העליות לתורה (כהן, לוי, שלישי... מפטיר) (כדאי? אולי יעמיס מדי?)

• קישורים לספרי המצוות (או לדף מרכזי כגון הלכות כיבוד אב ואם) בכל פעם שמצוה מוזכרת בתורה.

כיצד אני יכול לעזור?

גש לכל ספר שעדיין אין עליו פירוש והתחל בעבודה.

כמו כן יש עוד עבודת הגהה רבה לעשות על הספרים שכבר מפורשים, להוסיף פיסוק, כותרות, קישורים למאמרים וכו'

זאת עבודה לא קשה, יש בה הרבה סיפוק, וזאת שיטה מצוינת ללמוד ספר בעיון - אז קדימה...

קיצור דרך: BEUR-MAVO