ביאור:מבוא

מתוך ויקיטקסט

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מתחם הביאור מכיל את כל הדפים ששמם מתחיל ב"ביאור:".

דפים אלו נועדו לטקסטים שיש עליהם פירוש שנכתב על ידי הגולשים. לרוב, טקסטים שנמצאים במתחם זה, ימצאו גם במתחם הכללי, אך ללא פירוש.

בנוסף, נמצאים כאן מאמרים, אשר מפאת אורכם אי אפשר לשלב אותם בתוך דפי הטקסט המבואר. בשלב הראשון, רוב המאמרים באתר הועתקו לכאן מ'אתר הניווט בתנ"ך'. ריכוז שלהם אפשר למצא על פי הקטגוריות המרכזיות הבאות: המסר לימינו, נושאים וכותרות, הקשר לפרשה, מצוות

תוכן עניינים

[עריכה] התנ"ך מבואר

הפרוייקט המרכזי הוא התנ"ך המפורש שכרגע בערך שליש ממנו כבר מוכן, כאשר המטרה היא להגיע תוך מספר שנים לפירוש על כל התנ"ך.

לפירוש כל אחד יכול להוסיף הערות או קישורים למאמרים, וכן לערוך ולתקן פירושים שנכתבו על ידי קודמיו.

הפירוש מיועד להיות, מצד אחד ברור ותמציתי (קל לקריאה שוטפת יחד עם הטקסט), ומצד שני מעמיק בכל שאלה שיכולה לעלות (דיונים ולקט פירושים בדפים נפרדים).

[עריכה] הסברים לכתיבת פירוש

בכל דף ניתן ללחוץ על "עריכה", לשנות ולהוסיף, וללחוץ על שמירה. אין מה לחשוש מלקלקל כי תמיד יהיו אחרים שיעברו על השינויים ואם ישנה טעות - קל מאוד לתקנה.

  • להוספת פירוש על מילה קשה:

{{ב|המילה הקשה|הפירוש עליה}}

  • להוספת תמונה בצד שמאל עם כיתוב (כמו למשל בבראשית ו):

{{איור|שם הקובץ|רוחב התמונה (בין מאה לשלוש-מאות)|הכיתוב מתחת לתמונה}}

  • אפשר להפנות למקורות אחרים בתנ"ך בשיטה הבאה (כמו למשל ביהושע ה):

{{הפניה לפסוק|בראשית לד|יד}}

  • להוספת הערה צדדית (כמו למשל ביהושע ד):

{{הע-שמאל|הטקסט שיופיע בתוך ההערה}}

  • ניתן גם לכתוב הערות וכותרות (כמו ביהושע יג) אך לרוב אין בכך צורך.

[עריכה] על מה מבוסס הפירוש?

כל אחד רשאי להסתמך על הספר החביב עליו: מקראות גדולות, דעת מקרא, פירוש קסוטו וכל מקור אחר. יש מקום גם לפירוש מקורי משלכם על מילה קשה מסויימת, או ביטוי סתום, אם אתם חושבים שהפירוש שלכם עדיף על של אחרים. במקרה כזה מן הראוי יהיה אם תכתבו הערה עם הסבר בתחתית הדף.

כדאי להימנע מלהוסיף בגוף הטקסט דעות של פרשנים רבים, וזאת בכדי להקל על הקורא. יש לבחור את הפירוש הכי קרוב לפשט והכי קל להבנה. פירושים נוספים ניתן לכתוב בדף נפרד או בתחתית הפרק.

[עריכה] מהיכן האומץ לכתוב פירוש חדש לתנ"ך?

יש להדגיש שאנו לא ממציאים פירוש חדש, אלא פשוט בוחרים אחד מתוך הפירושים הקיימים (חוץ מבמקרים נדירים כמפורט לעיל).

אם השאלה היא כיצד זה שאנו בוחרים פירוש אחד מבין רבים על פי ראות עיניינו, ומנסחים אותו בלשוננו? כדאי לצטט את דברי הרשב"ם, המביא את דברי רש"י:

...וגם רבנו שלמה אבי אמי מאיר עיני גולה שפירש תורה נביאים וכתובים נתן לב לפרש פשוטו של מקרא, ואף אני שמואל ב"ר מאיר חתנו זצ"ל נתווכחתי עמו ולפניו והודה לי שאילו היה לו פנאי היה צריך לעשות פרושים אחרים לפי הפשטות המתחדשים בכל יום.
-- רשב"ם לבראשית לז, ב

כשרש"י פירש את התורה, הוא לא ידע בוודאות שהוא מפרש כל מילה אמת לאמיתה. למזלנו הוא אזר אומץ ובכל זאת כתב פירוש לתנ"ך ולגמרא, ובכך הציל אותנו מבורות (היום אי אפשר לדמיין בכלל לימוד דף גמרא בלי רש"י). פירוש רש"י היה מעולה לדורו, וגם לדורות שלאחריו, אך עושה רושם שבעוונותינו, היום, בוגרי 12 שנות לימוד מקבלים אנסין (unseen) בתנ"ך צילום של מקראות גדולות, ואפילו את פשט הפסוקים מתקשים להבין. לאור זאת, פירוש בסגנון שאנו בונים פה הוא בבחינת הכרח לדור.

יתרונות נוספים בשיטת הפירוש שאנו בונים כאן, ניתן למצא בדף השיחה של עמוד זה.

[עריכה] היבטים טכניים בהצגת הפירוש

עושה רושם שהשיטה הנוחה ביותר ללימוד היא כאשר הפירוש צץ כאשר סמן העכבר נמצא מעל המילה. כך אפשר לקרא את הטקסט ללא הפרעה, ורק כאשר ניתקלים במילה קשה שרוצים לדעת את הפירוש עליה, אפשר להפנות לשם את סמן העכבר בקלות:

ב וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּשממה←שממה וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹםעל פני אותו ריק←על פני אותו ריק, וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶתנמצאת, שוֹרה←נמצאת, שוֹרה עַל פְּנֵי הַמָּיִםעל פני היקום, שבתחילת היווצרו היה בעיקר מים←על פני היקום, שבתחילת היווצרו היה בעיקר מים.

יש לשים לב: האות בתחילת הפסוק היא קישור לדף קטגוריה, המרכז מאמרים הקשורים לפסוק זה. המעוניין לכתוב מאמר בנושא מסוים הקשור לפסוק זה, יצור דף ששמו למשל ביאור:החושך בבריאת העולם וישייך אותו לקטגוריה קטגוריה:בראשית א ב, וכך הוא יופיע בדף זה. באופן דומה, יש גם דף לכל פרק (למשל בראשית א), ולכל ספר (למשל קהלת), ומאמרים הנוגעים לפרק או לספר בכללותו, אפשר לשייך לקטגוריות שלהם.

  • תמונות, מפות ואיורים אפשר להוסיף עם תבנית איור, או פשוט בתוך הפירוש עצמו (לדוגמא: ביאור:שמות כה).
  • אפשר להוסיף סימני פיסוק כאשר הם מסייעים להבנת הפסוקים (ראה למשל את סימני השאלה בסוף יהושע ה), אך אין הכרח שכל הפרק יפוסק, כדי להחשיב אותו כמפורש.

[עריכה] רעיונות נוספים להוספה על הפירוש

  • פירוש רש"י על התורה כדי שיהיה אפשר ללמוד שניים מקרא ואחד תרגום (לדוגמא ראה ביאור:רש"י בראשית א). בנוסף אפשר גם לשים את תרגום אונקלוס עם הבלטת המקומות בהם התרגום מפרש את הפסוק.
  • בתחילת כל פרשה לשים מסגרת עם הפניה לדף הפרשה (בינתיים נעשה לחומשים בראשית-ויקרא). בנ"ך, לציין אם פרק מסויים הוא הפטרה של פרשה מסויימת.
  • תוכן לכל ספר לפי עינייניו (ראה למשל קישור מביאור:יהושע א לויקיפדיה)
  • לציין את העליות לתורה (כהן, לוי, שלישי... מפטיר)

[עריכה] עוד במתחם "הביאור"

[עריכה] תוכנית עבודה לפירוש התנ"ך

  • בראשית, שמות, ויקרא, במדבר, דברים - מוכן
  • יהושע, שופטים, שמואל - מוכן
  • מלכים, ישעיהו - בתהליך הכנה
  • חמש מגילות - בתהליך הכנה (חסר אסתר, רות)
  • משלי - בתהליך הכנה

[עריכה] כיצד אני יכול לעזור?

גש לכל ספר שעדיין אין עליו פירוש והתחל בעבודה.

כמו כן יש עוד עבודת הגהה רבה לעשות על הספרים שכבר מפורשים, להוסיף קישורים למאמרים וכו'

זאת עבודה לא קשה, יש בה הרבה סיפוק, וזאת שיטה מצוינת ללמוד ספר בעיון - אז קדימה...

קיצור דרך: BEUR-MAVO
כלים אישיים