ביאור:חסיד = לבן = ביישן

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ערך מילוני בוויקימילון: חסיד = לבן = ביישן

[מתוך אורחות צדיקים ]

חסיד נקרא על שם הבושת :

כי חסיד לשון לבן הוא: כי תרגומא של חסידה הוא חורתא (ויקרא יא, יט),
וכן "ולא עתה פניו יחורו" (ישעיה כט, כב);
תרגום של חרפה הוא חסודא . *

וכל זה למה? כי החסיד צריך לסבול בושת כדי לקיים את התורה, וצריך להעביר מעל פניו הבושת במקום מצווה, ואז נקרא חסיד, ובזה יגיע לנבואה, כדכתיב:

"אז דברת בחזון לחסידיך" (תהלים פט, כ),

ויגיע בבושתו לידי יראת-שמים, כדכתיב:

"ובעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו" (שמות כ, יז) - איזהו יראה שהיא נכרת על הפנים? הוי אומר: זו הבושה (נדרים כ, א).

אראל: ע' משלי כה י: " "פן יחסדך שמע ודבתך לא תשוב"

" = פן יחרפך שומע, ילבין את פניך ברבים.

ע' גם (ויקרא כ יז): "ואיש אשר יקח את אחתו בת אביו או בת אמו, וראה את ערותה והיא תראה את ערותו, חסד הוא , ונכרתו לעיני בני עמם, ערות אחתו גלה, עונו ישא"= חרפה היא.

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של ארחות צדיקים שפורסם לראשונה באורחות צדיקים - שער הבושת וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2006-09-22.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/ljon_jorj_xsd_0_1