ביאור:הפירוש ה תתרא לחטאם של משה ואהרן
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
בכל המקומות בתורה שה' אומר למשה ולאהרון למה הם לא נכנסים לארץ, הסיבה לכך היא שהם לא קיימו את מצוותו בפרשת מי-מריבה:
- 1. " " "יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל לכן לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ..." " " (במדבר כ יב)
- 2. " " "על אשר מריתם את פי למי מריבה" " " (במדבר כ כד)
- 3. " " "כאשר מריתם פי במדבר צין במריבת העדה להקדישני במים לעיניהם..." " " (במדבר כז יד)
- 4. " " "על אשר מעלתם בי בתוך בני ישראל במי מריבת קדש מדבר צין, על אשר לא קידשתם אותי בתוך בני ישראל" " " (דברים לב נא)
אבל כאשר משה רבנו מספר למה הוא לא נכנס לארץ, הוא מאשים את בני ישראל:
- 5. " " "גם בי התאנף ה' בגללכם לאמור גם אתה לא תבוא שם" " " (דברים א לז)
- 6. " " "ויתעבר ה' בי למענכם ולא שמע אלי..." " " (דברים ג כו)
- 7. " " "וה' התאנף בי על דבריכם , וישבע לבלתי עברי את הירדן..." " " (דברים ד כא).
למה משה מתנער מאחריות למעשיו ומטיל את כל האחריות על בני ישראל?!
כדי להבין את הפסוקים האלה נעיין שוב בפסוק א. במבט ראשון הפסוק נראה קשה – איך ייתכן שמשה ואהרן לא האמינו בה'?! אבל במבט שני מגלים שיש המשך לפסוק - " " "לעיני בני ישראל" " ". בנ"י חשבו בטעות שמשה ואהרן לא האמינו; משה ואהרן לא האמינו " "לעיני בני ישראל" " . גם בפסוק ג נאמר שהחטא היה " " "לעיניהם" " ", ובפסוק ד כתוב פעמיים שהחטא היה " " "בתוך בני ישראל" " ". את הפסוקים 2, 5, 6, 7 נבין אחרי שנבין מה גרם לבנ"י לחשוב שמשה ואהרן לא האמינו.
לאחר שבנ"י התלוננו שאין להם מים, באו משה ואהרן " "מפני הקהל, אל פתח אוהל מועד" " (במדבר כ ו), ובנ"י חשבו שמשה ואהרן כבר לא מאמינים בניסים מה', ולכן הם בורחים מפניהם ומסתתרים באוהל מועד. כמובן שהמחשבה הזאת היתה שגויה: משה ואהרן ברחו כדי לבקש עזרה מה'. אך " "לעיני בני ישראל" " נראה שהם לא מאמינים. ה' רצה לתקן את הפגם הזה בתדמיתם של משה ואהרן, ולכן ציווה עליהם " " "ודיברתם אל הסלע לעיניהם" " ". בניגוד לפעם הקודמת, שבה ציווה ה' על משה להכות בסלע (שמות יז ו), הפעם ה' ציווה על שניהם לדבר אל הסלע, ועכשיו קל להסביר למה: משה ואהרן היו צריכים להגיד לסלע "תן מים!" כדי להוכיח לבנ"י שהם מאמינים בניסים (מדוע נצטווה משה לקחת את המטה? הרמב"ן שהוא היה אמור גם להשתמש במטה ולהכות בסלע, אולם, בכל מקרה משה היה צריך גם לדבר אל הסלע ולא רק להכות, וגם אהרן היה צריך לדבר אל הסלע ולא לשתוק). אבל אהרן ומשה מרו את פי ה': אהרן לא דיבר בכלל, וגם משה לא דיבר אל הסלע אלא כעס על בנ"י ואמר להם " " "שמעו נא המורים! המן הסלע הזה נוציא לכם מים?!" " " בכך סיפק משה לבנ"י עוד הוכחה שהוא לא מאמין בניסים – הוא בעצמו אמר שזה בלתי אפשרי שייצאו מים מהסלע... (כמובן, הכוונה של משה היתה שונה לגמרי, אבל " "לעיני בני ישראל" " זה הראה על חוסר אמונה). גם לאחר מכן משה לא דיבר אל הסלע אלא היכה בו פעמיים. זה לא הוכיח לבנ"י שהוא מאמין בניסים, כי משה פעל מתוך כעס והוא בכלל לא הזכיר את שם ה' בדבריו. בנ"י חשבו שהוא היכה בסלע בזעם כדי לפרוק את הכעס שלו, ורק במקרה יצאו ממנו מים.
א. ייתכן שבנ"י (או חלק מהם) האמינו שהמים יצאו בנס, אבל הם חשבו שמשה לא מאמין – משה היכה מתוך כעס וה' עשה נס.
ב. וייתכן שבנ"י לא האמינו שהמים יצאו בנס, אלא טענו שהם יצאו באופן טבעי – המכה פתחה מעיין טבעי שהיה בסלע (ע' פירוש מלבי"ם; הוא מסביר כך את הפסוק " " "המה מי מריבה אשר רבו בני ישראל את ה'" " "). עד היום יש חוקרים שטוענים כך – כנראה שבנ"י לא השתנו מאז...
כל הפרשה הזאת גרמה לירידה משמעותית במעמד של משה ואהרן. בעיני בני ישראל, החטא שלהם היה דומה לחטא של 'דור המדבר': גם הם לא האמינו שה' יכול לעשות להם ניסים ולתת להם את א"י; וגם הם אחר-כך ניסו לכבוש את א"י בכוח הזרוע, בלי עזרת ה'. לכן בעיני בני ישראל מגיע להם עונש דומה – גם הם צריכים למות מחוץ לא"י. הם בוודאי לא ראויים להנהיג את עמ"י אל הארץ. " " "לכן לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ אשר נתתי להם" " ".
מכאן נראה שמשה ואהרן נענשו בעיקר בגלל מה שחשבו עליהם בני ישראל. זה מסביר את פסוקים 5 ו- 7. אך כמובן שזו לא הסיבה היחידה: ה' בוודאי לא יעניש אדם רק בגלל שאנשים אחרים חושבים שמגיע לו להיענש. משה ואהרן נענשו כי הם גרמו לבנ"י לחשוב כך. אם הם היו מקיימים את מצוות ה' ומדברים אל הסלע – בנ"י היו רואים שהם מאמינים. אך בגלל שהם מרו את פי ה' – הם לא הצליחו לתקן את הפגם. זה מסביר את פסוקים 2 ו- 3.
ועל כך נאמר " "חֲכָמִים - הִזָּהֲרוּ בְּדִבְרֵיכֶם!" " (אבטליון, משנה אבות א יא) - החכמים צריכים להיזהר הרבה יותר מכל אדם אחר, שלא תהיה אי הבנה כתוצאה מדבריהם או מעשיהם!
לסיום נסביר את פסוק ו: מה זה " " "ויתעבר ה' בי למענכם" " "? "למענכם" זה לא "בגללכם" אלא "לטובתכם"! מה טוב בזה שה' כעס על משה?!. תשובה: בכל הקטע הזה בדברים (פרק ג) משה מספר לבנ"י על הטובות שעשה עמהם ה': הוא נתן להם את ארצות סיחון ועוג וכו'. לדעתי גם לפסוק הזה יש כוונה דומה. משה, העניו באדם, מאמין בכל לבו שיהושע הוא מנהיג טוב יותר ממנו, ומתאים יותר ממנו להנהגת העם, ועל-כן הוא אומר לבנ"י: 'אל תצטערו שאני הולך, כי זה לטובתכם, למענכם – " "ויאמר ה' אלי... וצו את יהושע, וחזקהו, ואמצהו, כי הוא יעבור לפני העם הזה והוא ינחיל אותם את הארץ אשר תראה" " .
מידד: ואכן, יהושע תיקן את מה שפגם משה, כמו שנאמר (יהושע י יב): " " "אז ידבר יהושע לה', ביום תת ה' את האמורי לפני בני ישראל; ויאמר לעיני ישראל : שמש בגבעון דום, וירח בעמק איילון." " ": יהושע דיבר אל השמש והירח, לעיני ישראל, וציווה עליהם לעמוד – ובכך הוכיח לבנ"י שהוא מאמין בניסים.
תגובות[עריכה]
מאת: ליאת
ההסבר המילולי אכן הגיוני ומתקבל, אך אין התייחסות לשאלה המרכזית בכל האירוע- ל מ ה משה ואהרן לא דיברו אל הסלע כאשר נתבקשו?!
- מאת: דוד לוי
- יש טעות יסודית, תמיד נוח לשים במרכז התמונה את אבותינו ולדון אותם, וכך אפשר להתעלם במדת מה מזה שהם אבותינו ומהמוסר והתורה שהנחילו לנו,
- הטעות היא שאנשים מנסים להבין את התורה כספר ספרות ולא כדבר ה'.
- ולכן אילו היינו מנסים להבין את התורה כדבר ה' אז ה"חטאים" שמופיעים כביכול מפורש היינו באמת מבינים אותם והיינו רואים שאילו זה היה אצלנו החטא הזה זה היה דבר שאנו עושים דבר יום ביומו ובטוחם שעושים טובה.
- צריך לדעת שאי אפשר להשוות את אבותנו לאחד ממנו, צריך לזכור לדוגמא שמרע"ה היה כמעט בדרגת מלאך, ואפשר להמשיך עם כל אבותנו...
- שיש "חטא" של מנהיג צריך להבין שזה לא חטא פרטי אלא זה משקף את העם.והבן.
- מאת: אראל
- וזו גם תשובה לדוד לוי...
- מאת: דוד לוי
- תעיין יותר
- מאת: יהודה
- הסיבה שמשה לא הכניס את ישראל לארצו-נעוצה לדעתיכבר
- בדברי ה' אל משה בהתגלות הראשונה--קרי משה לא הכניס את העם לארץ -לא--בגלל חטא
- שמות בפרק ג'פס' ח הקב"המעלה 2 דברים בקשר לעם
- 1) "וארד להצילו מיד מצרים"
- 2) "ולהעלתו מן הארץ ההיא אל ארץ טובה ורחבה"
- אך כאשר ה' ממנה את משה הוא ממנה אותו לתפקיד 1
- בלבד
- שמות פ"ג יא: "ועתה לכה ואשלחך אל פרעה והוצא את עמי בני ישראל ממצרים"
- היכן התפקיד השני-להכניס את העם לארץ--אין---
- הווי אומר אין זה תפקידו!!!!!
- לתגובתכם
- מאת: אלחנן
- זה באמת מאוד יפה, אפשר לראות בבירור שמלכתחילה לא נאמר למשה שהוא זה שיכניס את בני ישראל לארץ ישראל.
- שמעתי (לא זוכר את המקור) על מדרש שבו מסופר שמשה רבינו לא נכנס לארץ כדי שיוכל להכניס את בני ישראל לארץ בעתיד, כשתבוא הגאולה ושוב בני ישראל יצטרכו לחזור לארץ ישראל, אז משה נשאר בחו"ל כדי להביא את יהודי הגולה שאינם רוצים להעלות, על ידי זה שהוא כל כך מבין את קדושת הארץ ורוצה לעלות, יוכל לשכנע אותם לעלות איתו כשיגיע הזמן במהרה בימינו...
- מאת: ארנון
- משה לא נכנס לארץ בגלל מה שהתורה כתבה במפורש וזה ברור. "יען לא האמנתם בי...לכן לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ" (מי מריבה) האלשיך והפרופ' לייבוביץ אמרו שאם משה, זה שעשה כל כך הרבה נסים לעם והוציאם ממצרים היה גם מכניס אותם לארץ היה נהפך לאל.
- "נמחקו ביטויי לעג"
- מאת: יהודה
- ארנון
- כיצד תסתדר עם דברים א' פסוק ל"ז
- שם הסיבה המתוארת --"חטא המרגלים"
- הווי אומר יש לכאורה סתירה בפסוקים עצמם
- לדעתי מראש הקב"ה לא ממנה את משה
- וכל הפסוקים הנוספים מצביעים מדוע משה
- מתאים להוציא את ישראל ממצרים אך לא להכניסם.
- משה : פשוט לא מתאים לדור הכניסה
- (או להנהיג הנהגה רגילה בארץ שאינה הנהגה ניסית)
- מאת: ארנון
- גַּם-בִּי הִתְאַנַּף יְהוָה, בִּגְלַלְכֶם לֵאמֹר: גַּם-אַתָּה, לֹא-תָבֹא שָׁם. הפסוק אינו אומר שבגלל חטא המרגלים נענש משה. הוא מסביר להם מדוע הם נענשו ובאותו זמן מזכיר גם ענין שלו שהיא מסיבה אחרת שלא מפורטת כאן. ומה שלא נאמר למשה במצרים לא מונע להגיד לו בהמשך.
- מאת: יהודה
- הבהרה
- משה לא קיבל את המינוי,אך אין זה אומר שבעתיד
- משה גם לא יקבל.
- רק כאשר משה חטא הוא סתם את הגולל שגם לא יקבל את המינוי
- מאת: ערן (eran @ link.co.il)
- החטא של משה, כמו חטאים של יתר האבות, הם לא חטאים פרטיים והם מצולקים בנו עד היום. כמו חוה, אנחנו ממשיכים לבחור מדי יום באכילת התפוח וכמו משה, אנחנו ממשיכים לבכר פעולה של אדם אחר למעננו. כך למשל, אנחנו ממשיכים לחשוב שמנהיגים שונים יושיעו אותנו במקום להגביל את כוחם ולהבין שלא מהם תבוא הישועה. החטא שלהם בא ללמדנו שלא להיות יהירים ולחשוב שלנו זה לא יקרה. ואכן המציאות מוכיחה שסיפור החטא חשוב מאין כמוהו, כי למרות זאת אנחנו ממשיכים בשלנו!
- מאת: אראל
- הצגת תיאוריה מעניינת, יהיה עוד יותר מעניין אם תמשיך לפתח אותה.
- כל מקום בתנ"ך שמספר על חטא של אחד מאבותינו - אפשר לפרש שלמעשה מטרת הסיפור היא להוכיח אותנו.
- אבל צריך להסביר בכל מקרה לגופו מה הן ההשלכות המעשיות של הדברים?
- מאת: דוד לוי
- שני דברים לי על זה:
- 1. קודם כל אין לך שום זכות לדון את משה רבינו, מכמה סיבות, בין השאר שמשה רבינו ע"ה היה "חצי" מלאך, אז קודם תגיע למדרגתו ורק אח"כ אולי יהיה לך רשות לשפוט.(אני יודע שיש הרבה אנשים שלא יסכימו איתי, וזה נובע מגאווה יתרה וחוסר הבנה, וכדבברי הרמב"ם "רחמנות על סכלותם")
- 2. עצם זה שיש 1001 פירושים מחייב שכולם לא נכונים ולא מחייבים (ראה ר' יצחק אברבנל על פרשת חוקת, ואתחנן, כי תבא)
- מאת: אראל
- אם הבנתי נכון, ערן בא לענות על השאלה: אם משה היה חצי מלאך ואין לנו זכות לשפוט אותו, אז למה התורה כותבת שהוא חטא?!
- והוא הסביר, שהחטא שנכתב לגבי משה הוא בעצם לא החטא של משה עצמו אלא החטא שלנו, והוא נכתב כדי שאנחנו נלמד מה לא בסדר אצלנו, ולא כדי שנשפוט את משה.
- לדעתי זה דווקא מסתדר יפה מאד עם הגישה שלך.
מקורות[עריכה]
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בפירושים וסימנים 12 וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2000-12-01.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/tora/bmdbr/my_mriva