ביאור:המרידה והפרנויה של אחשורוש

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



לאחר שושתי מודחת ואסתר נבחרת , אכן פורצת מרידה. בגתן ותרש מנסים להתנקש במלך, ומרדכי מציל אותו ונרשם בספר הזיכרונות כנאמן למלך.

לאחר שפורץ המרד, אחשורוש מחליט למנות מישהו שיגן עליו. אחשורוש בוחר בממוכן (עפ"י המדרש שממוכן=המן) מפני שהוא הוכיח את נאמנותו למלך כאשר יעץ להדיח את ושתי (אמנם ממוכן לא גילה חכמה יתרה בייעוץ, אבל לפחות הוא הוכיח את נאמנותו למלך). יחד עם המאבק של המן במרידה, הוא מנסה לנצל את מעמדו כדי לפגוע ביהודים. הוא אומר למלך (ג' ח) ש"ישנו עם אחד מפוזר ומפורד". המרד מתנהל בכל הארצות, ולכן המן רומז בזה שהיהודים - שנמצאים בכל המדינות - אחראים למרד. אחשורוש שמח שהמן גילה מי המורדים, ונותן לו יד חופשית לטפל במורדים כפי הבנתו, כלומר להרוג אותם.

בגלל המרד, אחשורוש נכנס לסביבה הרמטית שאסור לאף אחד להכנס אליה, אפילו לא למלכה: "כל איש ואשה אשר יבוא אל המלך אל החצר הפנימית אשר לא יקרא אחת דתו להמית" (ד' יא). אחשורורש נהיה פרנואיד, הוא חושש אפילו מאשתו. המשך



מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של הלל ויהונתן אורי שפורסם לראשונה במגילת אסתר - דיוקי ניסוח / כפית ה'תשסב וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2006-12-26.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mgilot/estr_ori_2