ביאור:הילדים הם התקוה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.




לאחר שהנביא ישעיהו מתלונן על המנהיגים השיכורים , שאינם מסוגלים להתייחס ברצינות לדבריו, הוא מגיע למסקנה שהילדים הם התקוה היחידה:

ישעיהו כח ט: "אֶת-מִי יוֹרֶה דֵעָה, וְאֶת-מִי יָבִין שְׁמוּעָה? - גְּמוּלֵי מֵחָלָב, עַתִּיקֵי מִשָּׁדָיִם" - ה' אינו מוצא אנשים מבוגרים ללמד אותם את דבריו, כי כולם שיכורים; לכן הוא מלמד רק את הילדים הקטנים, שרק עכשיו גמרו לינוק את חלב אימם, ועדיין לא הספיקו לשתות יין.
  • פסוק י: "
כִּי צַו לָצָו צַו לָצָו, קַו לָקָו קַו לָקָו--זְעֵיר שָׁם, זְעֵיר שָׁם " - ה' ילמד אותם לאט ובהדרגה, עוד מצוה ועוד מצוה, עוד קו ועוד קו של התנהגות, מעט במקום אחד ומעט במקום אחר.
  • פסוק יא: "
כִּי בְּלַעֲגֵי שָׂפָה וּבְלָשׁוֹן אַחֶרֶת, יְדַבֵּר אֶל-הָעָם הַזֶּה " - כי בני יהודה המבוגרים אינם מבינים את דבר ה' כלל, דבר ה' נדמה בעיניהם כדיבור בשפה אחרת, אין כל "שפה משותפת" בין ה' לבין המבוגרים;
  • פסוק יב: "
אֲשֶׁר אָמַר אֲלֵיהֶם 'זֹאת הַמְּנוּחָה הָנִיחוּ לֶעָיֵף! וְזֹאת הַמַּרְגֵּעָה!' וְלֹא אָבוּא שְׁמוֹעַ " - ה' ניסה ללמד את המבוגרים עקרונות כלליים של מצוות התורה - לתת לעייפים לנוח (כדברי ר' עקיבא "ואהבת לרעך כמוך - זה כלל גדול בתורה"); אך הם לא רצו לשמוע, ולכן ה' עבר לשיטת לימוד אחרת, שיטה ששמה דגש על הפרטים הקטנים -
  • פסוק יג: "
וְהָיָה לָהֶם דְּבַר-ה', צַו לָצָו צַו לָצָו קַו לָקָו קַו לָקָו, זְעֵיר שָׁם, זְעֵיר שָׁם... " - זו שיטה המתאימה יותר לילדים, אך היא מכשילה את המבוגרים - "
לְמַעַן יֵלְכוּ וְכָשְׁלוּ אָחוֹר, וְנִשְׁבָּרוּ, וְנוֹקְשׁוּ, וְנִלְכָּדוּ ".

(ראו פסוק נוסף שבו נאמר שה' יהיה למכשול ).

כדי להבין את המשך הפרק, נשים לב שהנביא התייחס לשני דברים שהוא רוצה ללמד את הילדים:

  • "יורה דעה" - ידיעה - חכמה;
  • "יבין שמועה" - שמיעת דבר ה' - נבואה.

מושגים דומים מופיעים גם בהמשך הפרק:

  • בקטע הבא (פסוקים 14-22) מוכיח הנביא את המנהיגים, המתלוצצים על נבואותיו ואינם מבינים את הסכנה; הוא מזהיר אותם, שאם לא יפסיקו להתלוצץ, הם יבינו את נבואותיו בדרך הקשה (פסוק יט) "והיה רק זוועה הבין שמועה".
  • ובקטע שאחריו (פסוקים 23-29) מלמד הנביא עקרונות של חקלאות נבונה, ומקשר בינם לבין משפטי ה' בעולם. על-פי הפירוש המקובל, התיאורים החקלאיים בקטע זה הם משל בלבד; אך לפי זה לא ברור מדוע הנביא מפרט כל-כך את המשל, ואינו מפרט כלל את הנמשל. לפי דעתי, הקטע כולו הוא חלק מ"תוכנית הלימודים" שהכין הנביא עבור הילדים. גם לעקרונות החקלאיים בקטע יש חשיבות, שהרי הילדים של היום אמורים להיות החקלאים של מחר, והאנשים שאמורים ללמד אותם את עקרונות החקלאות הם שיכורים... לפי זה, מטרת הקטע היא להורות דעת וחכמה (פסוק כו): "וייסרו למשפט, אלוהיו יורנו", וכן לתת עצות ( =רעיונות מעשיים ) לילדים (פסוק כט): "גם זאת, מעם ה' צבאות יצאה; הפליא עצה , הגדיל תושיה".

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-06-03.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/nvia/yjayhu/yj-28-0929