ביאור:דברים טז
מתוך ויקיטקסט
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
דברים פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד מהדורות נוספות של דברים טז
א שָׁמוֹרבית דין חייב לעבר שנים לפי הצורך, כדי שחודש ניסן יצא באביב אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב וְעָשִׂיתָ פֶּסַח לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ, כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב הוֹצִיאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מִמִּצְרַיִם, לָיְלָה. ב וְזָבַחְתָּ פֶּסַח לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ צֹאןקורבן הפסח עצמו וּבָקָרוגם שלמים מן הבקר בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם. ג לֹא תֹאכַל עָלָיועימו, בזמן אכילת קרבן הפסח חָמֵץ שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל עָלָיו מַצּוֹת לֶחֶם עֹנִי, כִּי בְחִפָּזוֹן יָצָאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ. ד וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹרשמרים או מעט עיסת לחם חמוצה הגורמת לבצק לטפוח בְּכָל גְּבֻלְךָ שִׁבְעַת יָמִים, וְלֹא יָלִיןישאר כל הלילה מִן הַבָּשָׂר אֲשֶׁר תִּזְבַּח בָּעֶרֶב בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, לַבֹּקֶר. ה לֹא תוּכַלאסור לִזְבֹּחַ אֶת הַפָּסַח בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ. ו כִּי אִם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ, שָׁם תִּזְבַּח אֶת הַפֶּסַח בָּעָרֶב, כְּבוֹא הַשֶּׁמֶשׁלפנות ערב, (חצי שעה אחרי חצות היום עד שקיעת השמש) מוֹעֵד צֵאתְךָ מִמִּצְרָיִם. ז וּבִשַּׁלְתָּתכין (צריך לצלות קרבן פסח באש) וְאָכַלְתָּ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בּוֹ, וּפָנִיתָ בַבֹּקֶר וְהָלַכְתָּ לְאֹהָלֶיךָ. ח שֵׁשֶׁת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עֲצֶרֶתאסיפה, עוד מקרא קודש לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ, לֹא תַעֲשֶׂה מְלָאכָה. {ס}
ט שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת תִּסְפָּר לָךְ, מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָהמתחילת קציר שעורים במגל, טז בניסן תָּחֵל לִסְפֹּר שִׁבְעָה שָׁבֻעוֹת. י וְעָשִׂיתָ חַג שָׁבֻעוֹת לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ, מִסַּתמתנה כפי נִדְבַת יָדְךָשיש בידך, ביכולתך לנדוב אֲשֶׁר תִּתֵּן, כַּאֲשֶׁר יְבָרֶכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ. יא וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ, בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם. יב וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּמִצְרָיִם, וְשָׁמַרְתָּ וְעָשִׂיתָ אֶת הַחֻקִּים הָאֵלֶּה. {פ}
יג חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים, בְּאָסְפְּךָכשמסיימים לאסוף את התבואה, בסתיו, מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ. יד וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ, אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ. טו שִׁבְעַת יָמִים תָּחֹג לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה, כִּי יְבָרֶכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל תְּבוּאָתְךָ וּבְכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ וְהָיִיתָ אַךְרק שָׂמֵחַ. טז שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶהיבואו להיראות כָל זְכוּרְךָכל הגברים אֶת פְּנֵיאל מול פני, לפני יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר, בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת, וְלֹא יֵרָאֶה אֶת פְּנֵי יְהוָה רֵיקָםללא קרבן. יז אִישׁ כְּמַתְּנַת יָדוֹ כְּבִרְכַּת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן לָךְ. {ס}
|
פרשת שופטים |
יח שֹׁפְטִיםדיינים וְשֹׁטְרִיםהאחראים להעניש על פי בקשת הדיינים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ, וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק. יט לֹא תַטֶּה מִשְׁפָּטתזכה חייב או תחייב זכאי לֹא תַכִּיר פָּנִיםאלא תראה את בעלי הדין כאילו הם זרים השווים בעיניך, וְלֹא תִקַּח שֹׁחַד, כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִם. כ צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף, לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ. {ס}
כא לֹא תִטַּע לְךָ אֲשֵׁרָהעץ נטוע לשם פולחן, אפילו לעבודת ה' כָּל עֵץאפילו בניין מעץ, אֵצֶל מִזְבַּחליד המזבח, כלומר במקדש יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה לָּךְ. כב וְלֹא תָקִים לְךָ מַצֵּבָהמבנה אבן אחת בסגנון שנהגו לבנות לעבודה לזרה אֲשֶׁר שָׂנֵא יְהוָה אֱלֹהֶיךָ. {ס}
ביאורי פסוקים
חמץ ומצה בספר דברים
בפרשת מצוות הפסח בספר דברים נאמר (דברים טז ג): "לא תאכל עליו חמץ, שבעת ימים תאכל עליו מצות לחם עוני: כי בחיפזון, יצאת מארץ מצרים -- למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים, כל ימי חייך".
כפי שהסברנו כאן , איסור אכילת חמץ וחיוב אכילת מצה הם שני עניינים נפרדים עם טעמים נפרדים - איסור אכילת חמץ מזכיר את מהירות היציאה ממצרים, ומצוות אכילת מצה עם קרבן הפסח מזכירה את עוניים של אבותינו במצרים.
לפי זה, הפסוק בנוי (כמו פסוקים רבים אחרים) במבנה של טבלה:|
"תאכל עליו מצות לחם עוני" |
"לא תאכל עליו חמץ, שבעת ימים" |
|
"למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים, כל ימי חייך" |
"כי בחיפזון, יצאת מארץ מצרים" |
כלומר:
-
-
- לא תאכל חמץ 7 ימים אחרי אכילת קרבן הפסח, כי בחיפזון יצאת מארץ מצרים (והבצק לא הספיק להחמיץ);
- תאכל מצות עם קרבן הפסח, כדי שתזכור את היום שבו יצאת מארץ מצרים - שבו היית עדיין עני ואכלת מצות "לחם עוני".
-
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-04-27.
שוחד בחירות
האם מותר לאדם לקבל כסף על-מנת להצביע או לא להצביע למועמד מסויים בבחירות?
איסור שוחד נזכר בתורה פעמיים:
-
-
- (שמות כג ח): "ושחד לא תקח , כי השחד יעור פקחים ויסלף דברי צדיקים"
- (דברים טז יט): "לא תטה משפט, לא תכיר פנים ולא תקח שחד , כי השחד יעור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקם"
-
על-פי הרב דון יצחק אברבנאל , כל פסוק מתייחס לסוג אחר של שוחד:
-
-
- הפסוק בשמות כג, שנאמר בפרשת משפטים, פונה אל השופטים, ומתייחס לשוחד במובן המקובל - כסף אדם נותן לשופט כדי שיפסוק את הדין לפי רצונו.
- אולם הפסוק בדברים טז, שנאמר בפרשת מינוי השופטים, פונה אל האנשים שממנים את השופטים - אותם אנשים שנאמר להם בפסוק הקודם: "שופטים ושוטרים תתן לך...". לאותם האנשים נאמר, שהם צריכים למנות את השופטים בהליך תקין - לא להטות את המשפט , כלומר לשבש את הליך המינוי; לא להכיר פנים , כלומר להפלות לטובה או לרעה מועמד שהם מכירים ; ולא לקחת שוחד , כלומר לקבל כסף על-מנת לבחור או לא לבחור מועמד מסויים: " "זו מצוה... לממנים את השופטים בציבור, שלא יטו במינויים מדרך המשפט והראוי, ולא ימנו אדם להחניפו, וזהו הכרת פנים , ולא מפני שוחד שייתן לממנים כדי שימנו אותו, כי הנה זה באמת יביאהו למנות מי שאינו הגון לשפוט..." "
-
בימינו, כל הציבור שותף, באופן ישיר או עקיף, למינוי השופטים - בכך שהוא בוחר את נציגיו לכנסת, שאחראים לקביעת החוקים ובסופו של דבר גם לבחירת השופטים.
מעבר לכך, בימי התנ"ך המנהיגים "שופטים" (ראו למשל בספר שופטים, שם המנהיג הצבאי נקרא "שופט"), מכאן שהאיסורים שנאמרו לגבי שופטים מתייחסים גם לבחירת מנהיגים כלשהם.
מכאן, שהמצוה " לא תקח שוחד " הנזכרת בדברים טז חלה על כל אזרח ואזרח - אסור לקבל שוחד על-מנת לבחור או לא לבחור במועמד מסויים.
לעיון נוסף
-
-
- להסבר אחר על ההבדלים בין שני הפסוקים, ראו נזקי השוחד בתורה / על-פי הגאון מווילנה .
-
- שוחד בחירות - דיון ב"עצור כאן חושבים" .
- הזכות לבחור ולהיבחר וטוהר הבחירות / הרב אביעד הכהן
- פסוק נוסף שמדבר, לפי חלק מהפירושים, על הכרת פנים ועל שוחד: (משלי כח כא): "הכר פנים לא טוב, ועל פת לחם יפשע גבר"( פירוט )
-
שוחד בחירות מובנה במערכת
לכאורה, אין הבדל בין שוחד בחירות לאדם אחד לבין שוחד בחירות למגזר שלם. לפיכך, כאשר מועמד מסויים נותן או מבטיח לתת תקציבים למגזר מסויים (לדוגמה: להגדיל את תקציב החינוך, לתת הקלות במס לתושבי שדרות וכו'), הוא לכאורה נותן להם שוחד בחירות. שוחד מסוג זה הוא חלק בלתי נפרד ממערכת הבחירות המקובלת במדינת ישראל, אולם במדינה הנוהגת על-פי ההלכה ישנם כמה חוקים המצמצמים את הבעיה:
-
-
- המועמדים נבחרים על-פי תכונותיהם האישיות ולא על-פי הבטחות שהם מבטיחים לציבור הבוחרים (ראו בחירות - שלב א , בחירות - שלב ב ), ולכן ניתן לאסור על המועמדים להבטיח הבטחות שיש בהן חשש שוחד.
-
- כל המינויים בעם ישראל הם לכל החיים, אלא אם כן הממונה חוטא ומודח מתפקידו: " "מעלין משררה לשררה שהיא גדולה ממנה, ואין מורידין אותו לשררה שהיא למטה ממנה--שמעלין בקודש, ולא מורידין לעולם משררה שבקרב ישראל; אלא אם סרח" " (רמב"ם, הלכות כלי המקדש ד כא; עיינו גם הלכות מלכים א ז) . לכן, אדם שכבר מכהן בתפקיד ציבורי לא יצטרך להתמודד ולהיבחר שוב, ולכן מותר לו להעביר תקציבים ואין בכך חשש שוחד.
- כל הדיונים המשפטיים הם חסויים (עיינו רמב"ם, הלכות סנהדרין כב ז) . לכן, כל החלטה על העברת תקציבים למגזר מסויים מוצגת כהחלטה של כל המועמדים ביחד ולא של מועמד מסויים, ובמצב זה אין חשש שוחד.
-
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-10-22.
איך רודפים אחרי הצדק
(דברים טז כ): "צדק צדק תרדף, למען תחיה וירשת את הארץ אשר ה' אלהיך נתן לך"
איך אפשר לרדוף אחרי הצדק, והרי צדק הוא דבר מופשט?
1. רדיפה במשמעות מושאלת - מניעת רמאות
ריש לקיש, מאמוראי ארץ ישראל, פירש (בתלמוד בבלי, סנהדרין לב:): " "כתיב: 'בצדק תשפט עמיתך'. וכתיב: 'צדק צדק תרדוף'. הא כיצד? כאן בדין [שאינו] מרומה, כאן בדין * מרומה" ". ריש לקיש השווה את הפסוק מספר דברים לפסוק מספר ויקרא:
(ויקרא יט טו): "לא תעשו עול במשפט לא תשא פני דל ולא תהדר פני גדול בצדק תשפט עמיתך"
בפסוק זה לא נאמר שצריך לרדוף אחרי הצדק, אלא רק שצריך לשפוט בצדק; ע"פ ריש לקיש, שני הפסוקים מתייחסים לשני סוגים שונים של משפטים:
-
-
- הפסוק "בצדק תשפוט עמיתך" מתייחס למשפט שבו כל העובדות ברורות ומוסכמות, ושני הצדדים באים אל השופט רק כדי שיורה להם איך להתנהג; במצב זה, כל תפקידו של השופט הוא לעיין בעובדות ולפסוק בהתאם. אין צורך "לרדוף" אחרי הצדק כי הוא לא בורח לשום מקום - הוא רק עומד ומחכה שהשופט ימצא אותו.
-
- אבל הפסוק "צדק צדק תרדוף" מתייחס למשפט שבו הצדדים לא מסכימים על העובדות, והשופט חושד שאחד משני הצדדים מנסה לרמות; במצב זה, הצדק כביכול "בורח" - אחד הצדדים מנסה להסתיר אותו. במצב זה, תפקידו של השופט הרבה יותר מורכב - הוא צריך לחקור בקפדנות את שני הצדדים, ואף להשתמש באמצעים פסיכולוגיים מתוחכמים, כדי לברר את העובדות הנכונות, ורק אז לפסוק את הדין; זוהי המשמעות של "תרדוף" - תעשה כל שביכולתך כדי שהרמאי לא יצליח "להבריח" את הצדק.
-
ראו גם:
2. רדיפה במשמעות מוחשית - הליכה לדיין הטוב ביותר
באותו מקום בתלמוד (סנהדרין לב.) פירשו את ה"ּרדיפה" במשמעות מוחשית: " "צדק צדק תרדף – הלך אחר בית דין יפה: אחר ר' אלעזר ללוד, אחר ר' יוחנן בן זכאי לברור חיל... צדק צדק תרדוף – הלך אחר חכמים לישיבה, אחר ר' אלעזר – ללוד, אחר ר' יוחנן בן זכאי – לברור חיל, אחר ר' יהושע – לפקיעין, אחר ר' גמליאל – ליבנה, אחר ר' עקיבא – לבני ברק, אחר ר' מתיא – לרומי, אחר ר' חנינא בן תרדיון – לסיכני, אחר ר' יהושע – לגולה, אחר רבי – לבית שערים, אחר חכמים – ללשכת הגזית" "
המשמעות של "תרדוף" היא - לך למקום שבו נמצא חכם גדול, שיש הכי הרבה סיכוי שישפוט בצדק.
ראו גם:
מקורות
ע"פ הרב חנוך גבהרד, "שיעורים באגדות חז"ל", מסכת סנהדרין.
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2006-11-21.
