ביאור:בראשית לא נד
בראשית לא נד: "וַיִּזְבַּח יַעֲקֹב זֶבַח בָּהָר וַיִּקְרָא לְאֶחָיו לֶאֱכָל לָחֶם וַיֹּאכְלוּ לֶחֶם וַיָּלִינוּ בָּהָר."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית לא נד.
ראה: נאום הסיכום של לבן
וַיִּקְרָא לְאֶחָיו לֶאֱכָל לָחֶם[עריכה]
זֶבַח[עריכה]
לבן ויעקב זבחו לאלוהיהם, אולם כנהוג וכחוק, אכלו מהזבח.
לְאֶחָיו[עריכה]
הם גיסיו, אחי נשותיו. ובנוסף להם, לבטח היו כל משפחת יעקב המורחבת, ומשפחת לבן ונכבדיהם ואחיהם שלבן הביא איתו כדי להיות עדים להסכמים.
לֶאֱכָל לָחֶם[עריכה]
רש"י מסביר - "לאכל לחם" - כל דבר מאכל קרוי לחם כמו (דנייאל ה) 'עבד לחם רב' (ירמיהו יא) 'נשחיתה עץ בלחמו'. לחם כולל כל דבר אכילה בארוחה:
- כך נאמר על אחיו של יוסף שהם ישבו "לֶאֱכָל לֶחֶם ויִַּשְׂאו עֵּינֵיהֶם ויִַּרְאוּ וְהִנֵּה אֹרְחַת יִשְׁמְעֵאלִים בָּאָה מִגִּלְעָד" (ביאור:בראשית לז כה), והם אכלו יותר מאשר לחם בלבד אלא עשו ארוחה טובה.
- אחי יוסף שהזמנו לאכל עם יוסף: "כִּי שָׁמְעוּ כִּי שָׁם יֹאכְלו לָּחֶם" (ביאור:בראשית מג כה).
כשם שאבימלך ומרעיו עשו הסכם שלום, אכלו עם יצחק וישנו אצלו (ביאור:בראשית כו ל-לא), כך גם כאן לבן ובניו הקימו גל, אכלו, נשבעו וישנו במחנה של יעקב. המאבק בין יעקב ובני לבן נגמר, ירושת לבן חולקה, יעקב לא יחזור, האחיות קיבלו את נדוניתן. כולם היו מרוצים ושמחים לאכול יחד. הם לא פחדו לישון ביחד "ויַָּלִינו בָּּהָר".