ביאור:בבלי עירובין דף ו

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה

מסכת עירובין: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה | הדף המהדורה הרגילה

עמוד א (דלג לעמוד ב)

אודות הגמרא המבוארת

באדיבות "גמרא נוחה"
על שם נפתלי וחנה הולנדר
בעריכת הרב ישעיהו הכהן הולנדר
___________________________

בהערות שוליים מובאים דברי רש"י, הפניות למקורות, השלמת פסוקים והסברים מורחבים
מילים עם קו מתחתן – פירוש שצץ כאשר סמן העכבר מעל המילה
שינויי נוסחאות - צצים כאשר סמן העכבר מעל המלה "דק"ס", שהיא ראשי תיבות של "דקדוקי סופרים". השינויים מבוססים על מיזם "הכי גרסינן" באתר פרידברג, ו"מאגרים" של האקדמיה.
מילון ארמי–עברי בוויקימילון

מצידו ^[1] - בעשר [אמות]; מראשו ^[2] - בארבעה [טפחים]’; מאי שנא מצידו בעשר, דאמר 'פתחא הוא' - מראשו נמי נימא 'פתחא הוא'?

אמר רב הונא בריה דרב יהושע: כגון שנפרץ בקרן זוית, דפתחא בקרן זוית לא עבדי אינשי; [אבל אם לא עבדי אינשי – יש בכך היכר; האם הגמרא כאן סוברת לחי או קורה משום מחיצה?]

ורב הונא אמר: אחד זה ואחד זה – בארבעה;

וכן אמר ליה רב הונא לרב חנן בר רבא: לא תפלוג עלאי ^[3], דרב איקלע לדמחריא ועבד עובדא כוותי

אמר ליה: רב - בקעה מצא וגדר בה גדר ^[4].

אמר רב נחמן בר יצחק: כוותיה דרב הונא מסתברא, דאיתמר: מבוי עקום ^[5]: רב אמר: תורתו כמפולש ^[6], ושמואל אמר: תורתו כסתום ^[7]; במאי עסקינן? אילימא ביותר מעשר ^[8] - בהא לימא שמואל 'תורתו כסתום' ^[9]? אלא - לאו בעשר, וקאמר רב 'תורתו כמפולש', אלמא ^[10] פירצת מבוי מצידו בארבעה!

ורב חנן בר אבא?

שאני התם דקא בקעי בה רבים.

מכלל דרב הונא סבר: אף על גב דלא בקעי בה רבים ^[11]; מאי שנא מדרבי אמי ורב אסי ^[12]?

התם דאיכא גידודי ^[13], הכא ^[14] דליכא גידודי.

תנו רבנן: 'כיצד מערבין דרך רשות הרבים?

^[15]

עושה צורת הפתח מכאן ^[16] ולחי וקורה [או קורה] מכאן ^[17];

חנניה אומר: בית שמאי אומרים: עושה דלת מכאן ודלת מכאן, וכשהוא יוצא ונכנס - נועל; בית הלל אומרים: עושה דלת מכאן ולחי וקורה מכאן.'

ורשות הרבים - מי מיערבא? והתניא [תוספתא עירובין פ"ז מ"יג [ליברמן]]: 'יתר על כן ^[18] אמר רבי יהודה:

עמוד ב

מי שהיו לו שני בתים משני צידי רשות הרבים [בתוספתא: שתי חצרות זו כנגד זו ברשות הרבים] ^[19] - עושה לחי מכאן ^[20] ולחי מכאן ^[21] או קורה מכאן וקורה מכאן, ונושא ונותן באמצע; אמרו לו: אין מערבין רשות הרבים בכך וכי תימא 'בכך הוא דלא מיערבא, הא בדלתות מיערבא [כמו בית שמאי]’ - והאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: ירושלים, אילמלא דלתותיה ננעלות בלילה - חייבין עליה משום רשות הרבים ^[22]', ואמר עולא: 'הני אבולי דמחוזא ^[23], אילמלא דלתותיהן ננעלות - חייבין עליהן משום רשות הרבים' ^[24]!?

אמר רב יהודה: הכי קאמר: 'כיצד מערבין מבואות המפולשין לרשות הרבים? עושה צורת הפתח מכאן ולחי וקורה מכאן'.

איתמר: רב אמר הילכתא כתנא קמא, ושמואל אמר הלכה כחנניה.

איבעיא להו: לחנניה אליבא דבית הלל, צריך לנעול ^[25] או אין צריך לנעול?

תא שמע דאמר רב יהודה אמר שמואל: אינו צריך לנעול, וכן אמר רב מתנה אמר שמואל: אינו צריך לנעול.

איכא דאמרי: אמר רב מתנה: בדידי הוה עובדא, ואמר לי שמואל: 'אין צריך לנעול';

בעו מיניה מרב ענן [תלמיד של שמואל]: צריך לנעול או אין צריך לנעול?

אמר להו: תא חזי הני אבולי דנהרדעא ^[26] דטימן עד פלגייהו בעפרא ^[27] ועייל ונפיק מר שמואל, ולא אמר להו ולא מידי.

אמר רב כהנא: הנך - מגופות הואי ^[28].

כי אתא רב נחמן, אמר: "פניוה לעפרייהו"!

לימא קסבר רב נחמן צריך לנעול?

לא! כיון דראויות לנעול - אף על פי שאין ננעלות.

ההוא מבוי עקום ^[29] דהוה בנהרדעא, רמי עליה חומריה דרב וחומריה דשמואל ואצרכוהו דלתות ^[30]: חומריה דרב, דאמר תורתו כמפולש ^[31]'

והאמר רב 'הלכה כתנא קמא ^[32]'?

כשמואל, דאמר 'הלכה כחנניה';

והאמר שמואל 'תורתו כסתום'?

כרב, דאמר 'תורתו כמפולש';

ומי עבדינן כתרי חומרי? והא תניא 'לעולם הלכה כבית הלל והרוצה לעשות כדברי בית שמאי - עושה, כדברי בית הלל – עושה; מקולי בית שמאי ומקולי בית הלל - רשע; מחומרי בית שמאי ומחומרי בית הלל - עליו הכתוב אומר (קהלת ב יד) [החכם עיניו בראשו ו]הכסיל בחשך הולך [וידעתי גם אני שמקרה אחד יקרה את כלם]’, אלא אי כבית שמאי - כקוליהון וכחומריהון, אי כבית הלל - כקוליהון וכחומריהון!?

הא - גופא קשיא: אמרת לעולם הלכה כבית הלל והדר אמרת הרוצה לעשות כדברי בית שמאי עושה?

לא קשיא: כאן קודם בת קול כאן לאחר בת קול ^[33];

ואיבעית אימא: הא והא לאחר בת קול,

הערות[עריכה]

^ בכותל ארכו, ולא אצל ראשו, אלא שיש ארבעה עומד מן הפתח עד הפרצה
^ שהיה מבוי רחב עשרים אמה, וסתמו עשר אמות, כדתנן: והרחב מעשר – ימעט, ונפרצה פירצה באותה סתימה
^ לומר דרב מכשר פירצת עשר בצידו
^ עמי הארצים היו, ומזלזלי במצות, והחמיר עליהן לעשות סייג להרחיקן מן העבירה, כאדם הגודר בקעה פרוצה לשומרה
^ ושני פתחיו לרשות הרבים [בדפוס וילנא יש כאן ציור]
^ ומבוי המפולש לרשות הרבים צריך צורת פתח מכאן ולחי או קורה מכאן, כדלקמן - אף זה צריך לשני פתחיו לצד רשות הרבים לחי לכל רוח ובעקמומיתו צריך צורת פתח, דפילוש - שהוא מפולש לחבירו - הוי כמפולש לרשות הרבים
^ ואין צריך בעקמומיתו כלום, אלא אלו עושין לחי לפתחן ואלו עושין לחי לפתחן; דלא מצרכינן צורת הפתח אלא לפתחים המפולשין זה כנגד זה לרשות הרבים; לשון אחר תורתו כסתום - תורת מבוי סתום, וצריך לעשות לחי לעקמומיתו, והיינו לחי שעושים במבוי סתום, וזה קבלתי ממורי הזקן ז"ל
^ שרוחב פתיחת עקמומיתו יותר מעשר
^ וניסגי בלחי? אטו לחי ביותר מעשר במבוי סתום מי מהני? וללישנא קמא, כיון דיותר מעשר הוי כחד מבוי, וכי האי גוונא לא לימא שמואל דלאו מפולש הוא
^ לרב
^ אפילו בפירצה דלא בקעי רבים, כגון שפרוצה למקום מטונף או למקום מקולקל בפחתים וטיט, ואין דרך רבים מצויים לעבור באותה פירצה - אסר נמי בארבעה
^ דאמרינן לעיל: אם יש שם פס ארבעה - מתיר פירצה עד עשר, אלמא: פירצת מבוי מצידו בעשר
^ 'גידוד' = לשון שפה; שנשתייר מן הכותל בַּיְסוֹד שלשה או ארבעה טפחים גובה על כל פני הפירצה, שאינה נוחה לעבור בה
^ דאסרנא אנא
^ 'רשות הרבים' - משמע רחב שש עשרה אמה, ועיר שמצויין בה ששים ריבוא ואין בה חומה, (או) שהיה רשות הרבים שלה מכוון משער לשער שיהא מפולש - דומה לדגלי מדבר;
^ בראשו אחד
^ בסוף העיר
^ לעיל מיניה איירי בבונה עלייה מבית לבית שבשני צידי רשות הרבים, וכן גשרים המפולשין לרשות הרבים, דשרי רבי יהודה לטלטולי תותיה [מתחת לגשר] משום 'פי תקרה יורד וסותם', בפרק 'כל גגות העיר', וקאמר בברייתא: יתר על כן: אפילו היכא דליכא פי תקרה
^ הואיל ואיכא שתי מחיצות מעלייתא, מחיצת הבית מכאן ומחיצת בית השני מכאן - סגי בתקנתא פורתא
^ אצל פאת הבית האחד
^ אצל פאת השני לאותו בית עצמו, והויא סתימה לשני ראשי רשות הרבים, ומותר לטלטל מבית לבית
^ ירושלים - רשות הרבים שלה מכוון משער לשער, ומפולש, ויש בה דריסת ששים ריבוא ורחב שש עשרה אמה, ואילמלא שנועלין דלתותיה בכל לילה - חייבין עליה בשבת משום רשות הרבים, אבל נעילת דלתות משויא לה כחצר של רבים, ומערבין את כולה, וכל זמן שלא עירבו - הויא כרמלית ולא מיחייבי עלה! והכי נמי אמרינן בפרק בתרא (עירובין קא א) דירושלים - כרמלית היא
^ שערי העיר מכוונים זה כנגד זה, והיו בה ששים ריבוא
^ אלמא: נעילת דלתות בָעִינן בכל לילה, והכא קתני עושה דלת מכאן ולחי וקורה מכאן לבית הלל
^ אותו דלת יחיד
^ ראשי מבואות מפולשין לרשות הרבים הוו
^ סתומות עד חציין בעפר, ואין אדם יכול לנועלן מפני העפר; 'טיימן' - כמו 'טמונין פלשתאי' [תרגום של סתמום פלשתים] (בראשית כו טו)
^ לא היו כולן פתוחות, אלא סגורות, ופתוחות במקצת; 'מגופות' - כמו 'הגפת דלתות' (ערכין יא ב)
^ שני פתחיו מפולשין לרשות הרבים אחת, כגון זה: ]
^ בשני עקמומיתו
^ וכאן שני פילושין דרשות הרבים יש
^ דלא בעי דלת אלא צורת הפתח
^ לקמן בפירקין (עירובין יג ב): שיצאה בת קול ואמרה 'הלכה כבית הלל'

[1] בכותל ארכו, ולא אצל ראשו, אלא שיש ארבעה עומד מן הפתח עד הפרצה

[2] שהיה מבוי רחב עשרים אמה, וסתמו עשר אמות, כדתנן: והרחב מעשר – ימעט, ונפרצה פירצה באותה סתימה

[3] לומר דרב מכשר פירצת עשר בצידו

[4] עמי הארצים היו, ומזלזלי במצות, והחמיר עליהן לעשות סייג להרחיקן מן העבירה, כאדם הגודר בקעה פרוצה לשומרה

[5] ושני פתחיו לרשות הרבים [בדפוס וילנא יש כאן ציור]

[6] ומבוי המפולש לרשות הרבים צריך צורת פתח מכאן ולחי או קורה מכאן, כדלקמן - אף זה צריך לשני פתחיו לצד רשות הרבים לחי לכל רוח ובעקמומיתו צריך צורת פתח, דפילוש - שהוא מפולש לחבירו - הוי כמפולש לרשות הרבים

[7] ואין צריך בעקמומיתו כלום, אלא אלו עושין לחי לפתחן ואלו עושין לחי לפתחן; דלא מצרכינן צורת הפתח אלא לפתחים המפולשין זה כנגד זה לרשות הרבים; לשון אחר תורתו כסתום - תורת מבוי סתום, וצריך לעשות לחי לעקמומיתו, והיינו לחי שעושים במבוי סתום, וזה קבלתי ממורי הזקן ז"ל

[8] שרוחב פתיחת עקמומיתו יותר מעשר

[9] וניסגי בלחי? אטו לחי ביותר מעשר במבוי סתום מי מהני? וללישנא קמא, כיון דיותר מעשר הוי כחד מבוי, וכי האי גוונא לא לימא שמואל דלאו מפולש הוא

[10] לרב

[11] אפילו בפירצה דלא בקעי רבים, כגון שפרוצה למקום מטונף או למקום מקולקל בפחתים וטיט, ואין דרך רבים מצויים לעבור באותה פירצה - אסר נמי בארבעה

[12] דאמרינן לעיל: אם יש שם פס ארבעה - מתיר פירצה עד עשר, אלמא: פירצת מבוי מצידו בעשר

[13] 'גידוד' = לשון שפה; שנשתייר מן הכותל בַּיְסוֹד שלשה או ארבעה טפחים גובה על כל פני הפירצה, שאינה נוחה לעבור בה

[14] דאסרנא אנא

[15] 'רשות הרבים' - משמע רחב שש עשרה אמה, ועיר שמצויין בה ששים ריבוא ואין בה חומה, (או) שהיה רשות הרבים שלה מכוון משער לשער שיהא מפולש - דומה לדגלי מדבר;

[16] בראשו אחד

[17] בסוף העיר

[18] לעיל מיניה איירי בבונה עלייה מבית לבית שבשני צידי רשות הרבים, וכן גשרים המפולשין לרשות הרבים, דשרי רבי יהודה לטלטולי תותיה [מתחת לגשר] משום 'פי תקרה יורד וסותם', בפרק 'כל גגות העיר', וקאמר בברייתא: יתר על כן: אפילו היכא דליכא פי תקרה

[19] הואיל ואיכא שתי מחיצות מעלייתא, מחיצת הבית מכאן ומחיצת בית השני מכאן - סגי בתקנתא פורתא

[20] אצל פאת הבית האחד

[21] אצל פאת השני לאותו בית עצמו, והויא סתימה לשני ראשי רשות הרבים, ומותר לטלטל מבית לבית

[22] ירושלים - רשות הרבים שלה מכוון משער לשער, ומפולש, ויש בה דריסת ששים ריבוא ורחב שש עשרה אמה, ואילמלא שנועלין דלתותיה בכל לילה - חייבין עליה בשבת משום רשות הרבים, אבל נעילת דלתות משויא לה כחצר של רבים, ומערבין את כולה, וכל זמן שלא עירבו - הויא כרמלית ולא מיחייבי עלה! והכי נמי אמרינן בפרק בתרא (עירובין קא א) דירושלים - כרמלית היא

[23] שערי העיר מכוונים זה כנגד זה, והיו בה ששים ריבוא

[24] אלמא: נעילת דלתות בָעִינן בכל לילה, והכא קתני עושה דלת מכאן ולחי וקורה מכאן לבית הלל

[25] אותו דלת יחיד

[26] ראשי מבואות מפולשין לרשות הרבים הוו

[27] סתומות עד חציין בעפר, ואין אדם יכול לנועלן מפני העפר; 'טיימן' - כמו 'טמונין פלשתאי' [תרגום של סתמום פלשתים] (בראשית כו טו)

[28] לא היו כולן פתוחות, אלא סגורות, ופתוחות במקצת; 'מגופות' - כמו 'הגפת דלתות' (ערכין יא ב)

[29] שני פתחיו מפולשין לרשות הרבים אחת, כגון זה: ]

[30] בשני עקמומיתו

[31] וכאן שני פילושין דרשות הרבים יש

[32] דלא בעי דלת אלא צורת הפתח

[33] לקמן בפירקין (עירובין יג ב): שיצאה בת קול ואמרה 'הלכה כבית הלל'

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]