ביאור:בבלי זבחים דף פג

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה

מסכת זבחים: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ • הדף במהדורה הרגילה

---

עמוד א (דלג לעמוד ב)

אודות הגמרא המבוארת

באדיבות "גמרא נוחה"
על שם נפתלי וחנה הולנדר
בעריכת הרב ישעיהו הכהן הולנדר
___________________________

• בהערות שוליים מובאים דברי רש"י, הפניות למקורות, השלמת פסוקים והסברים מורחבים
• מילים עם קו מתחתן – פירוש שצץ כאשר סמן העכבר מעל המילה
• שינויי נוסחאות - צצים כאשר סמן העכבר מעל המלה "דק"ס", שהיא ראשי תיבות של "דקדוקי סופרים". השינויים מבוססים על מיזם "הכי גרסינן" באתר פרידברג, ו"מאגרים" של האקדמיה.
• מילון ארמי–עברי בוויקימילון

והוציאו למזבח ^[1] והכניסן – מהו? הכא ודאי חד מקום הוא ^[2]? או [דילמא] 'יציאה' קרינא ביה ^[3]?

תיקו.

נכנס לכפר [אף על פי שלא כפר – פסול, דברי רבי אליעזר; רבי שמעון אומר: עד שיכפר]:

תניא ^[4]: רבי אליעזר אומר: נאמר כאן לְכפר בקודש (ויקרא ו כג: וכל חטאת אשר יובא מדמה אל אהל מועד לכפר בקדש לא תאכל באש תשרף) ונאמר להלן (ויקרא טז יז) וכל אדם לא יהיה באהל מועד בבואו לְכפר בקדש [עד צאתו וכפר בעדו ובעד ביתו ובעד כל קהל ישראל]; מה להלן בשלא כיפר - אף כאן בשלא כיפר ^[5];

רבי שמעון אומר: נאמר כאן לכפר [בקדש] (ויקרא ו כג: וכל חטאת אשר יובא מדמה אל אהל מועד לכפר בקדש לא תאכל באש תשרף) ונאמר להלן (ויקרא טז כז) ואת פר החטאת ואת שעיר החטאת אשר הובא את דמם לכפר [בקדש יוציא אל מחוץ למחנה ושרפו באש את ערתם ואת בשרם ואת פרשם]; מה להלן בשכיפר ^[6] - אף כאן בשכיפר.

במאי קמיפלגי? מר סבר: דנין חוץ מחוץ ^[7], ואין דנין חוץ מבפנים ^[8]; ומר סבר: דנין בהמה מבהמה ^[9], ואין דנין בהמה מאדם.

רבי יהודה אומר [אם הכניס שוגג – כשר]:

הא מזיד פסול; בשכיפר ^[10] - או ^[11] בשלא כיפר ^[12]?

אמר רבי ירמיה: ^[13] ממשמע שנאמר (ויקרא טז כז) ואת פר החטאת ואת שעיר החטאת אשר הובא את דמם לכפר בקודש [יוציא אל מחוץ למחנה ושרפו באש את ערתם ואת בשרם ואת פרשם] - מה תלמוד לומר: (ויקרא טז כח) והשורף [אתם יכבס בגדיו ורחץ את בשרו במים ואחרי כן יבוא אל המחנה]

מה תלמוד לומר 'והשורף'? לגופיה איצטריך ^[14]!? אלא:

מה תלמוד לומר 'חטאת' 'חטאת' ^[15] [(ויקרא טז כז) ואת פר החטאת 'ואת שעיר החטאת 'אשר הובא את דמם לכפר בקדש יוציא אל מחוץ למחנה ושרפו באש את ערתם ואת בשרם ואת פרשם]? לפי שלא למדנו אלא לפר ושעיר של יום הכפורים שנשרפין אבית הדשן ^[16] מטמאין בגדים, שאר נשרפין מנין? תלמוד לומר: 'חטאת' 'חטאת' - דברי רבי יהודה;

רבי מאיר [בתורת כהנים: רבי] אומר: אינו צריך: הרי הוא אומר 'ואת פר החטאת ואת שעיר החטאת [אשר הובא את דמם לכפר בקודש יוציא אל מחוץ למחנה ושרפו באש את ערתם ואת בשרם ואת פרשם] - שאין תלמוד לומר 'לכפר' מה תלמוד לומר 'לכפר'? לימד על כל המתכפרים שהשורפן מטמא בגדים ^[17];

ורבי יהודה?

'לכפר' לא משמע ליה; מאי טעמא ^[18]? - לאו משום דמיבעיא ליה ^[19] לגזירה שוה ^[20]?

הדרן עלך כל הזבחים

---

זבחים פרק תשיעי המזבח מקדש ^[21]

משנה:

המזבח מקדש ^[22] [את] הראוי לו ^[23]. ^[24]

רבי יהושע אומר: כל הראוי לאישים ^[25] - אם עלה לא ירד, שנאמר: (ויקרא ו ב) [צו את אהרן ואת בניו לאמר זאת תורת העלה] היא העולה על מוקדה [על המזבח כל הלילה עד הבקר ואש המזבח תוקד בו] ^[26]: מה עולה שהיא ראויה לאישים ^[27], אם עלתה לא תרד - אף כל שהוא ראוי לאישים, אם עלה לא ירד.

רבן גמליאל אומר: כל הראוי למזבח - אם עלה לא ירד, שנאמר 'היא העולה על מוקדה על המזבח': מה עולה שהיא ראויה למזבח, אם עלתה לא תרד - אף כל דבר שהוא ראוי למזבח, אם עלתה לא תרד.

אין בין דברי רבן גמליאל לדברי רבי יהושע אלא הדם והנסכים, שרבן גמליאל אומר: לא ירדו, ורבי יהושע אומר: ירדו.

^[28]

רבי שמעון אומר ^[29]: ^[30] הזבח כשר ונסכים פסולין ^[31], הנסכים כשירים והזבח פסול ^[32], אפילו זה וזה פסולין - הזבח לא ירד ^[33], והנסכים ירדו ^[34].

עמוד ב

גמרא:

ראוי לו – אִין, שאין ראוי לו – לא; למעוטי מאי ^[35]?

אמר רב פפא: למעוטי קמצין שלא קידשו בכלי.

מתקיף לה רבינא: מאי שנא מדעולא, דאמר עולא: 'אימורי קדשים קלין שהעלן לפני זריקת דמן - לא ירדו: נעשו לחמו של מזבח' ^[36]!?

הנך לא מיחסרו מעשה בגופייהו ^[37], הני מיחסרו מעשה בגופייהו.

רבי יהושע אומר: כל הראוי לאישים [אם עלה לא ירד, שנאמר: (ויקרא ו ב) [צו את אהרן ואת בניו לאמר זאת תורת העלה] היא העולה על מוקדה [על המזבח כל הלילה עד הבקר ואש המזבח תוקד בו]:

ורבן גמליאל נמי, הכתיב 'עולה על מוקדה'!?

ההוא - לאהדורי פוקעין הוא דאתא ^[38].

ואידך [רבי יהושע], לאהדורי פוקעין מנא ליה?

נפקא ליה מ'אשר תאכל האש' (ויקרא ו ג: ולבש הכהן מדו בד ומכנסי בד ילבש על בשרו והרים את הדשן אשר תאכל האש את העלה על המזבח ושמו אצל המזבח) ^[39].

ואידך [רבן גמליאל]?

ההוא מיבעי ליה ל'עִכּוּלֵי עוֹלֶה [על המזבח - החיצון] אתה מחזיר, ואי אתה מחזיר עִכּוּלֵי קטורת', דתני רבי חנינא בר מניומי ברבי אליעזר בן יעקב: אשר תאכל האש את העולה על המזבח: עִכּוּלֵי עוֹלֶה אתה מחזיר, ואי אתה מחזיר עכולי קטורת'.

ואידך [רבי יהושע]?

לאו ממילא שמע מינה דעִכּוּלֵי עוֹלֶה מהדרינן!? ^[40]

רבן גמליאל אומר כל הראוי [למזבח - אם עלה לא ירד, שנאמר 'היא העולה על מוקדה על המזבח': מה עולה שהיא ראויה למזבח, אם עלתה לא תרד - אף כל דבר שהוא ראוי למזבח, אם עלתה לא תרד]:

ורבי יהושע נמי, הכתיב ’[על ה]מזבח'?

ההוא מיבעיא ליה: מאי <טעמא> קאמר רחמנא? - כל הראוי למוקדה מקדש מזבח ^[41].

ואידך [רבן גמליאל]?

'מזבח' אחרינא כתיב ^[42]

ואידך [רבי יהושע]?

חד להיכא דהיתה לה שעת הכושר ^[43], וחד להיכא דלא היתה לה שעת הכושר ^[44].

ואידך [רבן גמליאל]?

כיון דפסולין נינהו ורבינהו רחמנא - לא שנא היתה לו שעת הכושר לא שנא לא היתה לו שעת הכושר.

רבי שמעון אומר הזבח כשר [ונסכים פסולין, הנסכים כשירים והזבח פסול, אפילו זה וזה פסולין - הזבח לא ירד, והנסכים ירדו]:

תניא: רבי שמעון אומר: 'עולה': מה עולה הבאה בגלל עצמה - אף כל הבאין בגלל עצמן, יצאו נסכים הבאין בגלל זבח.

רבי יוסי הגלילי אומר: מתוך שנאמר (שמות כט לז) [שבעת ימים תכפר על המזבח וקדשת אתו והיה המזבח קדש קדשים] כל הנוגע במזבח יקדש, שומע אני בין ראוי ובין שאינו ראוי! תלמוד לומר: 'כבשים' ^[45] מה כבשים ראויין - אף כל ראוי.

רבי עקיבא אומר: 'עולה' ^[46] מה עולה ראויה - אף כל ראויה.

[עיין תורה תמימה שמות כט אות כט, ועיין מרגליות הים בסנהדרין לד,ב שדוחה פירושו.]

מאי בינייהו?

אמר רב אדא בר אהבה: עולת העוף פסולה איכא בינייהו: מר [ר"ע] מייתי לה מ'עולה' ^[47] ומר [ריה"ג] מייתי לה ^[48] מ'כבשים' ^[49].

ולמאן דמייתי לה מ'כבשים' - הכתיב 'עולה'!?

אי כתיב 'כבשים' ולא כתיב 'עולה', הוה אמינא: אפילו מחיים - כתב רחמנא 'עולה' ^[50];

ולמאן דמייתי ליה מ'עולה' - הא כתיב 'כבשים'?

אי כתיב 'עולה' ולא כתיב 'כבשים' הוה אמינא אפילו מנחה כתב רחמנא 'כבשים'.

מאי איכא בין הני תנאי [רבי עקיבא ורבי יוסי הגלילי] להני תנאי דמתניתין?

אמר רב פפא: קמצים שקדשו בכלי ^[51] איכא בינייהו: לתנאי דידן ^[52] - לא ירדו ^[53]; לתנאי דמתניתא ^[54] - ירדו ^[55].

אמר ריש לקיש:

[## עד כאן הגמרא עסקה ברבן גמליאל ורבי יהושע שבמשנה, מצד אחד, ומצד שני ברסי עקיבא ורבי יוסי הגלילי שבברייתא מצד שני – והתעלמה מרבי שמעון. לפיכך נראה לי שכאן הגמרא מביאה את דברי ריש לקיש, המפרש את דעות התנאים הראשונים לפי שיטת רבי שמעון, שמבחין בין הבא בגלל עצמו לבין הבא בגלל הזבח. הסבר זה אינו כרש"י, כי רש"י כולל 'בדברי כולן' את רבי שמעון, ולפי ההסבר הזה – רבי שמעון מסביר את דברי התנאים שלפניו.^[56] LEAVING "PASUL" ITEMS ON THE MIZBE'ACH
QUESTION: The Mishnah records a Machlokes between Rebbi Yehoshua and Raban
Gamliel regarding which items the Mizbe'ach is Mekadesh, such that if they are placed upon
the Mizbe'ach they are are not removed, even if they are Pasul. Rebbi Yehoshua maintains that
only items which would have been burned on the Mizbe'ach had they been valid are allowed to
remain on the Mizbe'ach when they are Pasul. Raban Gamliel argues that even an item that
was not supposed to be burned on the Mizbe'ach may be left on the Mizbe'ach if it is Pasul.
The Mishnah explains that according to Raban Gamliel, even Nesachim ^[57] --
which are poured on the Mizbe'ach and not burned, or blood -- which is placed on the
Mizbe'ach and not burned, may remain on the Mizbe'ach when it is placed there, b'Di'eved,
when Pasul.

The Mishnah then adds an additional statement in the name of Rebbi Shimon.
Rebbi Shimon states that when a Zevach is brought together with its Nesachim, and either
the Zevach, the Nesachim, or both are Pasul, the Zevach may remain on the Mizbe'ach but the
Nesachim must be removed. The Beraisa later ^[58] explains that Rebbi Shimon maintains that
the only type of item we allow to remain on the Mizbe'ach is that which is similar to a
Korban Olah, in that it is the item that the person pledged to bring, and not something that
must accompany that which the person pledged to bring. Therefore, the Nesachim -- which are
brought only to accompany the Korban that the person pledged to bring -- may not remain on
the Mizbe'ach.

We know that every Korban Olah and Shelamim that a person pledges is accompanied not only by
Nesachim, but by a Minchah offering as well. The Nesachim is a set amount of wine libations
^[59], and the Minchah is a set amount of flour offering ^[60]. If Rebbi Shimon maintains that an item which accompanies a pledge is not left to remain on the Mizbe'ach when Pasul, then he presumably also maintains that the Kometz of the Minchah -- like the Nesachim – is removed from the Mizbe'ach if it is Pasul. Why, then, does Rebbi Shimon mention only that the Nesachim are removed from the Mizbe'ach and not that the Minchah -- which should be identical to the Nesachim -- should also be removed from the Mizbe'ach?

ANSWERS:
^[61] The Gemara later ^[62] quotes Reish Lakish who explains that Rebbi Shimon agrees with Raban Gamliel that even an item that is not normally burned on the Mizbe'ach ^[63] may be left on the Mizbe'ach if it is Pasul. What is his source for this understanding of Rebbi Shimon? ^[64]

Perhaps Reish Lakish learns this from the words of Rebbi Shimon in our Mishnah. Rebbi Shimon
tells us that Nesachim are removed from the Mizbe'ach, while the Zevach remains on the
Mizbe'ach. We infer from this statement that Rebbi Shimon is referring specifically to
Nesachim which are brought together with a Zevach, and not to Nesachim which are pledged
independently. The implication of this is that if the Nesachim are independently pledged,
then they *are* left on the Mizbe'ach when they are Pasul. This demonstrates that Rebbi
Shimon agrees with Raban Gamliel, who says that Nesachim and blood are left to remain on the
Mizbe'ach. It is not consistent with the view of Rebbi Yehoshua, because according to Rebbi
Yehoshua, Nesachim -- which are not normally burned on the Mizbe'ach – are not left on the Mizbe'ach when they are Pasul. Perhaps this is why Rebbi Shimon mentions specifically
Nesachim and not Minchah -- he wants to show that even Nesachim are to remain on the
Mizbe'ach when they are brought independently. It is obvious that a Minchah offering is left
on the Mizbe'ach when brought independently, because even Rebbi Yehoshua agrees ^[65].

^[66] The RAMBAM ^[67] writes that Rebbi Shimon agrees with Rebbi Yehoshua
in our Mishnah ^[68]. The KEREN ORAH questions this explanation. If Rebbi
Shimon agrees with Rebbi Yehoshua, then why does the Beraisa ^[69] tell us that Rebbi
Shimon requires the Nesachim to be removed from the Mizbe'ach because it does not come by
itself? Even if it would come by itself, it would be removed from the Mizbe'ach according to
Rebbi Yehoshua! In addition, the Keren Orah points out that this explanation seems to
contradict what Reish Lakish says later ^[70].

The Keren Orah does not answer his first question. However, from the fact that the Rambam
makes no mention at all that, according to Rebbi Shimon, any item that accompanies a pledge
is removed from the Mizbe'ach, it is evident that the Rambam has a different way of
understanding the Gemara. Apparently, the Rambam understands that Rebbi Shimon is merely
adding to the words of Rebbi Yehoshua, and he is not arguing. What the Beraisa ^[71] means
to say is that Rebbi Shimon is adding to Rebbi Yehoshua's statement and saying that even
though the Korban which the Nesachim accompany is burned on the Mizbe'ach, this will not
suffice to make the Nesachim qualify as something that is burned on the Mizbe'ach. The
Beraisa means that the item itself must be something that is burned, and not that it is
merely associated with something that is normally burned on the Mizbe'ach.
This is why the Rambam writes that Rebbi Shimon agrees with Rebbi Yehoshua.

According to the Rambam, it is clear why Rebbi Shimon in the Mishnah mentions Nesachim. The
Kometz of the Minchah offering, which is normally burned on the Mizbe'ach, would indeed be
left on the Mizbe'ach since it itself is normally burned.

The Keren Orah does suggest an answer to his second question. The Gemara later ^[72] implies
that according to Rebbi Shimon, who holds that a "Davar she'Eino Miskaven" ^[73] is Mutar, it may be assumed that wine which is donated is not
poured into the libation pipes on the Mizbe'ach, but rather the wine is poured directly onto
the flame atop the Mizbe'ach. Wine is poured into the pipes only when it comes as an
accompaniment ^[74] for a Korban. ^[75] Since wine that is brought independently is burned according to Rebbi Shimon,
he will agree that the wine, when it is Pasul, is left on the Mizbe'ach even though he
agrees with Rebbi Yehoshua that only items that are normally burned on the Mizbe'ach may be
left there when they are Pasul. ^{[76] [77]}
>>>The *D*AFYOMI *A*DVANCEMENT *F*ORUM, brought to you by Kollel Iyun Hadaf</ref>]

מנחה הבאה בפני עצמה ^[78] לדברי כולן לא תרד ^[79]; לדברי רבי יוסי הגלילי ורבי עקיבא -

הערות

1. להזות שבע על טיהרו ומתן ארבע על קרנותיו, כדכתיב (ויקרא טז יח) 'ויצא אל המזבח אשר לפני ה' וכפר עליו' ותנן: 'זה מזבח הזהב' - בפרק 'הוציאו לו' (יומא פ"ה מ"ו; דף נח:) ואמרינן התם דלהכי כתיב 'ויצא' - עד דנפיק מכוליה מזבח: שלא יעמוד בין המזבח ולפרכת בשעת מתנות המזבח, אלא בין המזבח לפתח לצד המזרח
2. שאין הפסק בינתים, ולא הויא הכנסה שלא במקומה
3. רחמנא שויה שני מקומות דכתיב ביה יציאה
4. הכי גרסינן בתורת כהנים [ספרא צו פרשתא ג פרק ח משנה ד]
5. רבי אליעזר יליף 'לכפר' ד'אשר יובא מדמה לכפר' מ'וכל אדם לא יהיה באהל מועד בבואו לכפר' ומזהיר שפורשין מן ההיכל בשעת הקטרה: מה להלן 'בבואו לכפר' משמע מתחילת ביאת המכפר הוזהרו חביריו לפרוש - הילכך כתיב 'לכפר' - ועדיין לא כיפר משמע, אף אשר יובא מדמה לכפר - מתחילת הבאתה על מנת לכפר משמע שנפסל, הילכך: 'אף על פי שלא כיפר'
6. דהא שריפה - בתר כפרה היא
7. רבי אליעזר סבר דנין חוץ מחוץ: דם חטאת החיצונה שהכתוב מלמדך שתעמוד בחוץ ולא יכניסוהו לפנים - מאדם זה שהכתוב מזהירו שיעמוד בחוץ
8. מפר יום הכפורים, שהבאתה כמצותה: לפנים
9. חטאת חיצונה מחטאת פנימית
10. וכרבי שמעון סבירא ליה
11. אפילו
12. וכרבי אליעזר
13. הכי גרסינן בתורת כהנים [ספרא אחרי מות פרשה ה משנה ד, בשנויים]:
14. דמשמע דמיבעי ליה 'מה ת"ל והשורף' - היינו דקפריך: 'מה תלמוד לומר' הא לגופיה איצטריך: ללמדך שהשורפן מטמא בגדים
15. א'חטאת' 'חטאת' תרי זימני מהדר
16. כדי נסבה, דהא עיקר על שפך הדשן ישרף - בפר העלם דבר כתיב! אלא משום דמטמא בגדים נקט לה, דלא כתיב בהו
17. אינו צריך ללמד מ'חטאת' 'חטאת', דממשמעותא דקרא נפקא: דתלי טעמא דטומאת בגדים משום דהובא את דמה לכפר; למדנו שכל הפנימים - השורפם מטמא בגדים: שלא היה לו לכתוב ואשר הובא וגו' אלא ואת פר החטאת ואת שעיר החטאת וגו'
18. לא נפקא ליה לרבי יהודה מ'לכפר'
19. דמפיק ליה להאי 'לכפר'
20. לגזירה שוה דרבי שמעון: ללמד על דמים החיצונים שנכנס דמם לפנים - שאין פסול אלא אם כן כיפר, כרבי שמעון, ולאו משום דתלי טעמא דשריפה ב'הובא את דמן'? הילכך איצטריך 'חטאת' 'חטאת' לרבות שאר הפנימיות
21. פג,א
22. אפילו דבר פסול שעלה למזבח - קדשו המזבח ליעשות 'לחמו', ואין מורידין אותו
23. משהוברר לחלקו
24. ובגמרא מפרש: למעוטי קמצים שלא קדשו בכלי לאחר קמיצה, שלא הובררו לחלק גבוה: דאף על גב דקידשה המנחה כולה בכלי - אין זה חלק גבוה ברור: שאין המנחה קריבה כולה, ובקמיצה בלא מתן כלי אין זה מבורר למזבח.
25. לאש
26. דבר שהוא למוקד; ועולה היא - בהוייתן יהא, ולא ירד; היא משמע בהוייתו תהא משעלתה על מוקדה
27. לאפוקי דם ונסכים, כדמפרש בסיפא: אין בין דברי ר"ג לדברי רבי יהושע אלא הדם והנסכים
28. הני תנאי פליגי בפירושא דאת הראוי לו דסתמא דמתניתין; רבי סתם מתניתין את הראוי לו למעוטי שאין ראוי לו, והדר מפרש ומאי ניהו 'ראוי לו': לרבי יהושע ראוי לאישים שנפסל, ולא דם פסול ונסכים פסולין שאינן לאישים; ולרבן גמליאל: כל הראוי למזבח שנפסל, אפילו דם ונסכים, ואין לך למעט אלא מה שלא נברר לחלק מזבח מעולם, ומאי נינהו? - קמצים שלא קידשו מעולם בכלי.
29. רבי שמעון סבירא ליה בנסכים של זבח כרבי יהושע, ובנסכים הבאין בפני עצמן כרבן גמליאל, ולאו מ'מוקדה' יליף, אלא טעמא אחרינא אית ליה, כדמפרש בגמרא
30. אם
31. כגון שיצאו או נטמאו
32. גירסת רש"י: 'או הזבח נפסל והנסכים כשרין'; הואיל והם באים בגללו - נפסלו עמו, ובטלה תורת הקרבה מהן
33. דמזבח קדשו
34. שאין מזבח מקדש פסולין אלא בבאין בגלל עצמן אבל לא הבאין בגלל אחרים, כדיליף רבי שמעון טעמיה בגמרא
35. שלא נראה למזבח לדברי הכל
36. אימורי קדשים קלים לפני זריקת דמן לא הובררו למזבח, שזריקת דמן שלהן קובעתן לחלק גבוה לענין מעילה, מה שאין כן בקדשי קדשים: שהן מתחילתן לגבוה, ואימוריהן עולין למזבח; אבל קדשים קלים - אין בהן מעילה אפילו באימוריהן, כדתניא בתורת כהנים [ספרא ויקרא דבורא דנדבה פרשה יא פרק כ מ"א] 'את [מ]קדשי ה' (ויקרא ה טו) - המיוחדים לשם, יצאו קדשים קלים'; אבל לאחר זריקת דמים – יש מעילה באימוריהן, דנפקא לן מ'וכל חלב לה’’ (ויקרא ג טז) - לרבות אימורי קדשים קלים לאחר זריקת דמים למעילה; ואפילו הכי קאמר 'לא ירדו'
37. ד'איפסולן בדבר אחר' הוא
38. דלאו אפסולין קאי, אלא אכשרין שפוקעין מן היקידה; אישׂיקלטי"ר; וקאמר קרא שיחזירה למוקדה, ד'על מוקדָה' משמע מוקד שהיה לה כבר
39. קרא יתירא הוא: דפשיטא דדשן - מ'אשר תאכל האש' הוא! אלא לדרשא אתא: אשר תאכל האש ותפקעם העולה מעל המזבח - חזור והעלם על המזבח
40. הילכך לא בעי קרא אחרינא.
41. ללמדך טעמא שלא ירד - משום קדושת מזבח הוא
42. כל הנוגע במזבח יקדש (שמות כט לז)
43. להקטרה לפני פסולו, כגון לן, ויוצא, וטמא
44. נשחט חוץ לזמנו וחוץ למקומו
45. וסמיך ליה וזה אשר תעשה על המזבח [פסוק שמות כט,לח בשלמותו: וזה אשר תעשה על המזבח כבשים בני שנה שנים ליום תמיד]
46. 'עולה' בהאי קרא כתיב
47. דלא תרד: דאף עולת העוף משמע
48. לקידושי פסולין
49. בהמה ולא עוף
50. משראוי לעלות
51. ונפסלו
52. רבן גמליאל ורבי יהושע
53. דגמרי לה מ'מוקדה' ומ'מזבח' - והני בני מזבח ומוקדה נינהו עד שלא נפסלו
54. רבי יוסי הגלילי ורבי עקיבא
55. ד'עולה' בעינן, אבל מנחה - תרד
56. Note:Zevachim 83
    
    1
57. wine libations
58. 83b
59. which depends on the type of animal
60. which depends on the type of animal
61. a
62. beginning of 84a
63. but is merely placed on the Mizbe'ach
64. See Rashi there, DH l'Divrei Chulan.
65. since the
    Kometz of a Minchah offering is normally burned on the Mizbe'ach
66. b
67. in Perush ha'Mishnayos
68. see also BARTENURA
69. on 83b
70. on 84a
71. 83b
72. 91b
73. an act that is
    done for a certain permitted purpose, but which *may* result in a transgression being
    inadvertently performed
74. Nesachim
75. This confers with the opinion of Shmuel in the
    Gemara there.
76. According to this, when the Gemara (84a) mentions that if
    not for Reish Lakish's statement, we might have thought that Nesachim which accompany a
    Zevach are also left on the Mizbe'ach when they are brought on the following day (and not on
    the same day as the Zevach), the Gemara means that we might have thought that when the
    Nesachim are brought the following day, they are poured on the flame just like Nesachim
    which are pledged independently.
77. M. Kornfeld
78. מנחה הבאה בלולה כולה בגלל עצמה, כגון המתנדב מנחת נסכים בלא זבח, דאפשר לעשות כן, כד(לקמן דף צא:)
79. לדברי כולן = רבן גמליאל ורבי יהושע דמתניתין, דמרבי 'כל הראוי לאשים'; ולרבי שמעון נמי, דמרבי 'כל הבא בגלל עצמו', אם נפסלה ועלתה - לא תרד; וכי פליג רבי שמעון - בבאה בגלל זבח