ביאור:בבלי זבחים דף לז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה


מסכת זבחים: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכהדף במהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

'מנין לכל הדמים [1] שטעונים מתן דם ליסוד [2]? - תלמוד לומר: ודם זבחיך ישפך'!?

נפקא ליה מדרבי, דתניא: 'רבי אומר: (ויקרא ה ט) [והזה מדם החטאת על קיר המזבח] והנשאר בדם ימצה [אל יסוד המזבח חטאת הוא] [3] שאין תלמוד לומר 'בדם', ומה תלמוד לומר 'בדם'? - לפי שלא למדנו אלא לניתנין מתן ארבע [4] שטעונין מתן דמים ליסוד [5], שאר דמים מנין? - תלמוד לומר 'והנשאר בדם ימצה' שאין תלמוד לומר 'בדם', ומה תלמוד לומר 'בדם'? - לימד על כל הדמים [6] שטעונין מתן דמים [7] ליסוד'.

ואכתי להכי הוא דאתא? מיבעי ליה לכדתניא: 'מנין לניתנין בזריקה [8] שנתנן בשפיכה [9] – יצא? - תלמוד לומר: ודם זבחיך ישפך' [10]!

סבר לה כרבי עקיבא, דאמר: לא זריקה בכלל שפיכה ולא שפיכה בכלל זריקה, דתנן [פסחים פ"י מ"ט]: 'ברך ברכת הפסח - פטר את של זבח [11]; של זבח - לא פטר את הפסח [12], דברי רבי ישמעאל; רבי עקיבא אומר: לא זו פוטרת זו ולא זו פוטרת זו [13]'. [14]

אכתי להכי הוא דאתא? מיבעי ליה לכדתניא: 'רבי ישמעאל אומר: מתוך שנאמר (במדבר יח יז) אך בכור שור או בכור כשב או בכור עז [לא תפדה קדש הם את דמם תזרק על המזבח ואת חלבם תקטיר אשה לריח ניחח לה’] - למדנו לבכור שטעון מתן דמים ואימורים לגבי מזבח;

מעשר ופסח מנין?

תלמוד לומר: (דברים יב כז) [ועשית עלתיך הבשר והדם על מזבח ה' אלקיך] ודם זבחיך ישפך [על מזבח ה' אלקיך והבשר תאכל]’!?

סבר לה כרבי יוסי הגלילי [15], דתניא: 'רבי יוסי הגלילי אומר: 'דמו' [16] לא נאמר, אלא 'דמם'; 'חלבו' לא נאמר, אלא 'חלבם' - לימד על בכור מעשר ופסח שטעון מתן דמים ואימורין לגבי מזבח'.

ורבי ישמעאל, האי קרא [17] מפיק ליה להכי ומפיק ליה להכי [18]?

תרי תנאי אליבא דרבי ישמעאל [19].

בשלמא לרבי ישמעאל [20] דמוקים לה כוליה בבכור [21], היינו דכתיב (במדבר יח יח) ובשרם יהיה לך [כחזה התנופה וכשוק הימין לך יהיה] [22]; אלא לרבי יוסי [23], דמוקי ליה נמי במעשר ופסח [24] - מעשר ופסח בעלים אכלי ליה [25], מאי ובשרם יהיה לך [26]!?

[27] אחד תם ואחד בעל מום [28] -


עמוד ב

לימד על בכור בעל מום שניתן לכהן, שלא מצינו לו [29] בכל התורה כולה [30]!

ורבי ישמעאל נפקא ליה מלך יהיה דסיפא [(במדבר יח יח) ובשרם יהיה לך כחזה התנופה וכשוק הימין לך יהיה].

בשלמא לרבי יוסי הגלילי, דמוקי ליה נמי במעשר ופסח - היינו דכתיב (במדבר יח יז) [אך בכור שור או בכור כשב או בכור עז] לא תפדה קדש הם [את דמם תזרק על המזבח ואת חלבם תקטיר אשה לריח ניחח לה’] - הם קריבין, ואין תמורתן קריבה [31], ותנן [תמורה פ"ג מ"ה]: תמורת בכור ומעשר: הן, וולדן, וולד ולדן עד סוף כל העולם - הרי הן כבכור ומעשר [32], [33] ויאכלו במומן לבעלים.' ותנן [34]: אמר רבי יהושע: שמעתי שתמורת פסח קריבה ותמורת פסח אינה קריבה, ואין לי לפרש [35]';

אלא לרבי ישמעאל, דמוקי ליה כוליה בבכור, מעשר ופסח דלא קריבה תמורתן מנא ליה?

מעשר - גמר 'עברה' 'עברה' מבכור [36]; פסח - בהדיא כתב ביה: [ויקרא ג,ז אם כשב הוא מקריב את קרבנו והקריב אתו לפני ה’] 'כשב' [37]; מה תלמוד לומר 'אם כשב'? לרבות תמורת הפסח אחר הפסח, שתקרב שלמים [38]; יכול אף לפני הפסח כן? תלמוד לומר: הוא [39].

וכל הנך תנאי דמפקי ליה להאי דם זבחיך ישפך לדרשא אחרינא, האי 'כל הניתנין על מזבח החיצון שנתנן מתנה אחת', שכיפר מנא להו?

סברי להו כבית הלל, דאמרי: אף חטאת שנתנה מתנה אחת כיפר [40], וילפינן כולהו [41] מחטאת.

והחטאת שתי מתנות:

אמר רב הונא: מאי טעמא דבית שמאי?

'קרנות' 'קרנות' 'קרנות' [42] - הרי כאן שש [43]; ארבעה למצוה ושתים לעכב [44].

ובית הלל?

[45] 'קרנת' 'קרנת' 'קרנות' - [46] הרי כאן ארבע: שלש למצוה [47] ואחת לעכב [48].

ואימא כולהו למצוה [49]?

כפרה בכדי [50] לא אשכחן.

ואיבעית אימא: היינו טעמא דבית הלל: אהני מקרא [51] ואהני מסורת [52]: [53] אהני מקרא לטפויי חדא, ואהני מסורת לבצורי חדא [54].

אלא מעתה (דברים ו ח) לטטפת [וקשרתם לאות על ידך והיו לטטפת בין עיניך], (דברים יא יח) לטטפת [ושמתם את דברי אלה על לבבכם ועל נפשכם וקשרתם אתם לאות על ידכם והיו לטוטפת בין עיניכם], (שמות יג טז) לטוטפות [והיה לאות על ידכה ולטוטפת בין עיניך כי בחזק יד הוציאנו ה' ממצרים] - הרי כאן ארבע [55], [56] אהני קרא ואהני מסורת: חמשה בתי בעי למיעבד!?

סבר לה כרבי עקיבא [57], דאמר 'טט' בכתפי [58] שתים, 'פת' באפריקי שתים.

אלא מעתה 'בסכת' 'בסכת' 'בסוכות' (ויקרא כג מב: בסכת תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסכת [פסוק מג) למען ידעו דרתיכם כי בסכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים אני ה' אלקיכם] - אהני מקרא ואהני מסורת: חמשא דפנתא בעי למיעבד!?

הערות[עריכה]

  1. ^ של כל הקרבנות
  2. ^ אם נשאר מן הדם בכלי לאחר שזרק שתי מתנותיו, שצריך לשופכו ליסוד - ואף על פי שלא נאמר שפיכת שיריים אלא בחטאת
  3. ^ בחטאת העוף כתיב; 'והנשאר ימצא' הוה ליה למכתב
  4. ^ היינו חטאת: שטעונה ארבע מתנות על ארבע קרנות
  5. ^ ובחטאת כתיבי שירים לשפיכה
  6. ^ שנשאר בהן כלום לאחר עיקר זריקתן
  7. ^ שישפך הנשאר
  8. ^ כל הדמים שכתב בהן זריקה, כגון: עולה ושלמים ואשם, דכתיב בהו וזרקו ובכור דכתיב ביה ואת דמם תזרוק (במדבר יח יז) וכל 'זריקה' - מרחוק משמע: שזורק מן הכלי למזבח למרחוק
  9. ^ עומד אצל היסוד ושופך
  10. ^ כל זבחים במשמע
  11. ^ חגיגת ארבעה עשר שבאה עם הפסח כשהחבורה מרובה; ושנינו בתוספתא דפסחים: על הפסח הוא אומר 'ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו לאכול את הפסח' ועל הזבח הוא אומר 'אשר קדשנו במצותיו וצונו לאכול את הזבח' ואם בירך על הפסח פטר את הזבח
  12. ^ וקא סלקא דעתא ובפסחים נמי הכי מפרש דקסבר רבי ישמעאל: זריקה בכלל שפיכה, כדאמרינן לעיל: מנין לניתנין בזריקה שנתנן בשפיכה יצא; הלכך: מתן דם שלמים שכתב בה זריקה בכלל מתן דם פסח, שכתב בה שפיכה, כדאמרינן לקמן; וכי בירך על הפסח - פטר את הזבח: שהזבח בכלל פסח! אבל בירך על הזבח לא פטר את הפסח: שלא מצינו לניתנין בשפיכה שכשרין בזריקה! הלכך אין פסח בכלל שלמים
  13. ^ דלית ליה ל'ניתנין בזריקה שנתנן בשפיכה יצא', דהא דפסח בשפיכה מ'ודם זבחיך ישפך' נפקא לן לקמן, ותרתי לא דרשת מיניה
  14. ^ ולקמן פריך: לרבי ישמעאל היכי דרשת ליה להכי ולהכי? ותנא דברייתא קמייתא סבר לה כרבי עקיבא בהא: דאין זריקה בכלל שפיכה, אבל בפסח בשפיכה - לא סבירא ליה כוותיה, דהא לא מייתר ליה קרא, דמיבעיא ליה ל'כל הניתנין במזבח החיצון שנתנן במתנה אחת כיפר'; והכי אמרינן בשמעתין.
  15. ^ דאמר: פסח בזריקה, ונפקא ליה מואת דמם
  16. ^ דליקו אבכור לחודיה
  17. ^ דודם זבחיך ישפך
  18. ^ בתמיה: דריש ליה לניתנין בזריקה שנתנן בשפיכה - דעל כרחך כרבי עקיבא לא אתיא, דאם כן אמאי אין פסח פוטר את הזבח הואיל ושלמים בכלל פסח? ואי נמי סבירא ליה לרבי עקיבא פסח בזריקה, כרבי יוסי הגלילי - כל שכן דשניהם פוטרין זה את זה, וקדריש להו תו לפסח דבשפיכה
  19. ^ דמאן דיליף ליה לפסח בשפיכה - לית ליה פסח פוטר את הזבח, ולא פליג רבי ישמעאל אדרבי עקיבא בהאי: כיון דפסח בשפיכה מהאי קרא יליף - תו לית לן למילף מינה ניתנין בזריקה כשרים בשפיכה; ומאן דאית ליה פלוגתא - לית ליה פסח בשפיכה אלא בזריקה, כשלמים, ומיהו פסח עיקר וזבח טפל לו, הלכך אין זבח פוטרו לפסח אבל פסח פוטר את הזבח; ובפסחים ירושלמי - האי טעמא אמר בה
  20. ^ דמפיק מתן פסח מדם זבחיך ישפך (דברים יב כז)
  21. ^ והאי לשון רבים דדמם וחלבם - כוליה בבכור מוקי לה, ובשור וכשב ועז - הוא דנקט לשון רבים
  22. ^ והאי נמי דקאי לשון רבים דבשרם יהיה לך (במדבר יח יח), דסמיך ליה אבכור שור ובכור כשב ובכור עז (במדבר יח יז)
  23. ^ דאית ליה 'בכור' לשון יחיד
  24. ^ וקרא דנקט לשון רבים - משום מעשר ופסח נקט לה
  25. ^ ומעשר ופסח פשיטא לן שאינה מתנה לכהן אלא בעלים אכלי ליה
  26. ^ דקאמר ליה רחמנא לאהרן
  27. ^ ומשני:
  28. ^ כלומר: לעולם לשון רבים דנקט קרא קמא - לאו אמיני דבכורות קאי, דכולן בלשון חד בכור מפיק להו, ודמם וחלבם - לרבות מעשר ופסח ולשון רבים, דבשרם - אבכור קאי, ולא אשלשת מיני בכור דקרא, דתימא דחלבם ודמם נמי עלייהו קאי, אלא אבכור: דחד מינא נמי שייך למימר ובשרם: אַתָּם ובעל מום
  29. ^ מקום אחר
  30. ^ ודמן וחלבן ליכא לאוקומי בחד בכור, דבעל מום לא קרב
  31. ^ כלומר: היינו ד'קודש הם' ממעט נמי תמורת מעשר ופסח מהקרבה, וניליף מינה טעמא דהנך שתי משניות דתנן בהו דלא קרבי (וולדן):
  32. ^ דאין נפדין במום לחול קדושה על המעות
  33. ^ ומיהו לא כבכור ומעשר לקרב, אלא
  34. ^ נמי בפסחים [פ"ט מ"ו] דתמורת פסח לא קרבה
  35. ^ הי קריבה והי לא קריבה, וקיימא לן דתמורה שהמיר בו אחר הפסח – קריבה: דתמורת שלמים היא, ושהמיר בו קודם זמנו לא קרבה: דתמורת הפסח היא
  36. ^ כל אשר יעבור תחת השבט (ויקרא כז לב) במעשר; והעברת כל פטר (שמות יג יב) בבכור
  37. ^ ובשלמים כתיב
  38. ^ שהרי מוֹתָר נעשה שלמים משעבר זמנו
  39. ^ זבח פסח הוא (שמות יב כז): הוא קרב, ואין תמורתו קריבה
  40. ^ וילפינן לה מקראי בשמעתין
  41. ^ זבחים
  42. ^ שלש פרשיות נאמרו בחטאות החיצונות בויקרא: אחת בשעיר נשיא, וב' בחטאת יחיד: אחת בכשבה ואחת בשעירה; בשתים כתיב על קרנת חסר, והאחת מלא; ובית שמאי אית להו 'יש אם למקרא'
  43. ^ ואין במזבח אלא ארבע!?
  44. ^ והשתים יתירות לא נאמרו אלא ששנה עליה הכתוב לעכב: ארבע נאמרו למצוה: שמצוה בארבע מתנות, ושתים נשנו מהן לעכב
  45. ^ בית הלל סברי יש אם למסורת:
  46. ^ הלכך:
  47. ^ שלש מהן למצוה נאמרו שמצוה לכתחילה ליתן אף עליהן
  48. ^ והאחת מעכבת כדמפרש ואזיל
  49. ^ ואין כאן אחת לעכב שהרי לא שנה באחת מהן
  50. ^ בלא מתן דמים
  51. ^ דמשמע שש
  52. ^ דמשמע ארבע
  53. ^ הלכך:
  54. ^ טפי חדא אמסורת ובציר חדא ממקרא, והוו להו חמש; נמצא ששנה באחת
  55. ^ דילפינן מינה ארבע בתים לתפילין, ואנן בכולהו 'לטוטפות' קרינן
  56. ^ נמי
  57. ^ דיליף לה מקרא אחרינא
  58. ^ שם מקום