ביאור:משלי לא יד
משלי לא יד: "הָיְתָה כָּאֳנִיּוֹת סוֹחֵר, מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָהּ."
תרגום מצודות: היתה כאניות (כספינות) הסוחרים ההולכים למרחוק, כן היא תביא מאכלה ממרחק, כי תשלח שם מסחר להיות ניזונת מזה, אף שעל הבעל לזונה.
ולפי המשל:
תשכיל דברים עיוניים קשי ההבנה על-פי הצעות מרובות וראיות מחולפות, כספינה הזאת המביאה סחורה מארץ מרחק.
תרגום ויקיטקסט: כמו אוניות מסחר, היא עוסקת בייבוא וייצוא, ומוכנה לנסוע גם למקומות רחוקים כדי להביא משם את לחמה (מזונה ופרנסתה).
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי לא יד.
דקויות[עריכה]
1. כאשר הממשלה מתכוונת להוריד מכסים על מוצרי ייבוא, עובדים מקומיים מוחים וטוענים שהייבוא יפגע בפרנסתם.
אולם לאשת חיל ישנה עמדה אחרת. היא לא מתנגדת לייבוא, להיפך, היא קונה לחם ממרחקים; דווקא הייבוא מאפשר לה לפרנס ברווחה את בני ביתה, (משלי לא טו): "וַתָּקָם בְּעוֹד לַיְלָה, וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ וְחֹק לְנַעֲרֹתֶיהָ"*.
היא אינה חוששת שהייבוא יפגע בפרנסתה, מכיוון שהיא חרוצה ומוצאת דרכים רבות ושונות להתפרנס; אם אינה מוצאת פרנסה בארץ, היא מייצאת את תוצרתה לחו"ל בעזרת הכנענים (הסוחרים), (משלי לא כד): "סָדִין עָשְׂתָה וַתִּמְכֹּר, וַחֲגוֹר נָתְנָה לַכְּנַעֲנִי".
2. על-פי הפשט, הפסוק מתאר את חריצותה של אשת חיל; ועל-פי הדרש, הפסוק מתאר את החריצות הנרדשת מלומדי תורה וחכמה - להביא חכמה מרחוק:
- ריחוק גיאוגרפי - לנסוע למקומות רחוקים כדי ללמוד תורה, לראות עובדות או לשמוע עדויות: "אם אין אדם מַגְלֶה עצמו על דברי תורה - אינו למד תורה לעולם, ואין לחם אלא תורה, שנאמר (משלי ט ה): לכו לחמו בלחמי" (רבי שמעון בן חלפתא, מדרש משלי), לנסוע רחוק כדי לראות עובדות ולשמוע עדויות: "היתה כאניות הסוחרים הגדולים שיביאו סחורותיהם מארץ מרחק; כן תביא מזונה ממרחק, למה שיצטרך אל השכל בדרושים יקשה לעמוד מן החוש, אם לא בשוטט בארצות או בעדוּת מהקודמים אשר ראוי לבטוח בהם שיגידו האמת" (רלב"ג, וכן מצודות)
- ריחוק שכלי - להכיר גם את החלקים ה"מרוחקים" של התורה, כדי להבין טוב יותר את כולה: "דברי תורה - עניים במקומן ועשירים במקום אחר" (ירושלמי ראש השנה פ"ג ה"ה), "ההשגות""שמוריד הם כמו ים גדול ועצום, שאפשר לטבוע בו ברגע אחת, ועל כן הוא עושה לכל ההשגות אניות סוחר, אניה חזקה מאד, ואז ממרחק תביא לחמה, הוא מביא הלחם של תורה ממקומות הכי רחוקים וגבוהים, מעתיק יומין ומגבוה יותר ויותר" (דרכי נועם).
הקבלות[עריכה]
אוניות סוחר הגיעו לארץ לראשונה, כנראה, בימי שלמה המלך, (מלכים א י כב): "כִּי אֳנִי תַרְשִׁישׁ לַמֶּלֶךְ בַּיָּם עִם אֳנִי חִירָם, אַחַת לְשָׁלֹשׁ שָׁנִים תָּבוֹא אֳנִי תַרְשִׁישׁ נֹשְׂאֵת זָהָב וָכֶסֶף שֶׁנְהַבִּים וְקֹפִים וְתֻכִּיִּים".
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/31-14