ביאור:אסתר ד יד
אסתר ד יד: "כִּי אִם הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי בָּעֵת הַזֹּאת, רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר, וְאַתְּ וּבֵית אָבִיךְ תֹּאבֵדוּ, וּמִי יוֹדֵעַ אִם לְעֵת כָּזֹאת הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת?"
תרגום ויקיטקסט: כי אם החרש תחרישי (תשתקי ולא תפעלי) מייד בעת הזאת, העם היהודי יינצל בדרך אחרת, אבל את ובית אביך תאבדו; עכשיו את מלכה ויש לך סיכוי להשפיע על המלך, אבל המלך הפכפך, ומי יודע אם בעתיד תגיעי לעמדה של מלכות ותוכלי להשפיע?
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר ד יד.
מדוע מרדכי מיהר כל כך?[עריכה]
מהפסוקים רואים שחרה למרדכי עד כדי כך ששלח לאסתר לשון חריפה. וצריך עיון, מה היתה הבהילות של מרדכי, הרי הגזירה היתה לעוד שנה?
1. המלך הוא הפכפך: כפי שבעבר אהב את ושתי ואז ברגע אחד החליט להסיר אותה ממלכותה, כך גם כעת הוא אוהב את אסתר אבל יכול ברגע אחד לשנות את דעתו ולהסיר אותה ממלכותה. לכן מרדכי דוחק באסתר לנצל את מעמדה כבר עכשיו, כל עוד היא יכולה (ע"פ רש"י).
2. ה'יוסף לקח' לר' אליעזר אשכנזי (רבי אליעזר בר' אליהו הרופא אשכנזי נולד בשנת רע"ג, בסוף ימיו עבר לקראקא ונתבלש"ם שם ביום כ"ב בכסליו שנת שמ"ו ושם מנ"ך) מבאר "ועל מה שטענת 'מה המהירות, הרי המלך יקרא לי בימים הקרובים?'. כִּי אִם הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי ליכנס לאחשורוש בָּעֵת הַזֹּאת, שהוא לא קרא לך, ולסכן עצמך, שאז אחשורוש יראה שאת מסכנת את חייך, ושהדבר מאוד חשוב לך, וימלא את בקשתך, אלא תחכי עד שיקרא לך, ואז יתכן שלא ימלא את בקשתך, רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר וְאַתְּ וּבֵית אָבִיךְ תֹּאבֵדוּ. עונש בידי שמים. וּמִי יוֹדֵעַ אִם כל מה שהקב"ה סבב שֶלְעֵת כָּזֹאת הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת. הוא כדי להציל את כלל ישראל"". כלומר, דווקא אם תיכנסי עכשיו, כשאחשורוש לא קרא לך, ותסכני את עצמך, הדבר יראה לאחשורוש כמה הדבר חשוב לך. אבל אם תחכי שיקרא לך, הוא לא יבין את חומרת העניין ולא ייקח אותך ברצינות.
3. המן פירסם לכל העמים פקודת הרג היהודים. הפושעים חששו שבמידה והם יחכו ליום הפור פושעים אחרים כבר ישדדו את כל רכוש היהודים. הפקודה הראתה את שנאת המלך ליהודים, כך שהפושעים התחילו מיד לשדוד. אנו רואים זאת כאשר מרדכי ואסתר שלחו את הרצים בהולים ודחופים (אסתר ח יד), מרדכי כתב שליהודים יהיה מותר להשיב את השלל שנלקח מהם (אסתר ח יא), והיהודים נקמו באויביהם (אסתר ח יג) שפגעו בהם עוד לפני יום הפור. לאחר שהמלך אישר להמן "לאבד" "עם", הפקודה נכנסה לתוקף מיד. המלך לא ידע שהמן פקד להרוג את היהודים אחת עשר חודש בעתיד. מרדכי ידע שהמן יכול לבקש רשות מהמלך להרוג את מנהיג העם מיד, כפי שזרש הציעה להמן מאוחר יותר. לכן חיב היה מרדכי למהר.
מרדכי מצפין את דבריו[עריכה]
כאשר אסתר ניסתה להתחמק ולדחות את התפקיד, מרדכי כעס מאוד, אולם נאלץ להצפין את דבריו כדי שהתך לא יבין:
1. הוא אמר שכשם שהוא נתן לה את הכבוד לדוח על בגתן ותרש כן הוא עושה עכשו, אבל יש ביכולתו לעשות זאת בלעדיה (להפריע לשנתו של המלך ולהקריא לו על ענין בגתן ותרש בשלמות);
התך שמע: אם לא תעזרי האלים יעזרו ליהודים;
2. הוא רומז לה שהוא בסכנת מות, כי הוא עצמו אביה המאמץ וגם מבית אביה, ואביה כבר מת ללא בנים (מרדכי לקח רק את אסתר היתומה. אחים בוגרים היו לוקחים אותה, אחים צעירים מרדכי היה לוקח אותם);
התך שמע: האלים יענישו אותך ובית אביך;
3. הוא הזכיר לה להתנהג כשם שלמדה מהגי, להופיע מלכות ולהזכיר למלך איך היא הגיעה למלכות;
התך שמע: כי האלים המליכו אותך כדי להציל את עמך;
4. ראה ביאור:אסתר ה ב, שהסכנה לחיי אסתר היתה קטנה מאוד.
מרדכי כעס[עריכה]
אסתר העליבה את מרדכי כאחד שאינו יודע מה "כָּל עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ וְעַם מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ יֹדְעִים, אֲשֶׁר כָּל ..." (ביאור:אסתר ד יא). בשביל התך והקורא הפשוט, מרדכי היה חייב להגיב בכעס על העלבון, ובצורה זו הוא הודיע לאסתר שהוא מבין את בקשתה לארגן שהמלך ישב על כסאו בשעה היעודה. תשובתו, והכעס המדומה, הודיעו לאסתר שהזמן קצר והיא צריכה להגיד לו מתי היא תלך למלך. ואכן אסתר הבינה וקבעה: 'עוד שלושה ימים'.
ממקום אחר[עריכה]
מרדכי אומר לאסתר 'אם לא תפעלי עכשיו כדי להציל את היהודים - היהודים יינצלו בכל מקרה, "ממקום אחר", ורק את תאבדי'. מה פירוש הביטוי "ממקום אחר"?
1. ממקום אחר = מאדם אחר. למרדכי היו עוד נאמנים בבית המלך: אם אסתר לא תעזור, חרבונה יעזור, כפי שעזר למרדכי כשהקריאו למלך אודות מרדכי, וציין את עבירותיו של המן אשר בנה עץ תליה ללא רשות.
2. ממקום אחר = מארץ אחרת: היהודים הרחוקים משושן יוכלו לברוח אל מחוץ לתחום מלכות אחשורוש; אבל יהודי שושן, ובכללם אסתר ומרדכי, לא יוכלו לברוח (ר' יוסף קרא).
3. ממקום אחר = מה' הנקרא בלשון חז"ל "המקום". אמנם, המילה "אחר" אינה מתאימה לפירוש זה; לפי פירוש זה היה ראוי לכתוב "רווח והצלה יעמוד ליהודים מן המקום" (ראו אבן עזרא על בראשית כח יא). אולם, ייתכן שמדובר בהסוואה: כותב המגילה (מרדכי) לא רצה להכניס את שם ה' למגילה, מכיוון שהמגילה נכתבה תחת השלטון הפרסי, והיה חשש שהפרסים יחליפו את שם ה' בשם האליל שלהם; ולמרות זאת הוא רצה להביע את בטחונו בה', שיציל את עם ישראל כפי שהציל אותם לאורך כל הדרות. לכן הוא השתמש בביטוי הרומז לה', כך שרק יהודים יבינו את הרמז (ראו ביאור:אי הזכרת שם ה' במגילה).